בשנים האחרונות הורגלנו לקבל מנגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, נאומים חכמים, אנליטיים ומנומסים. הוא אמנם לא חוסך אף פעם באמירות חדות, אך אינו נוטה לנצל את הופעותיו הציבוריות כדי לבוא חשבון עם גורמים מסוימים. ביום חמישי האחרון חרג פישר ממנהגו, לאחר שראש הממשלה ושר האוצר החליטו להגדיל את הגירעון בתקציב המדינה ולא לפעול באופן מיידי לצמצומו באמצעות גזירות כלכליות והעלאות מסים. הדבר גרם לפישר לאבד את סבלנותו כלפי הממשלה ולצאת בנאום תקיף. מי שלא מכיר את פישר, יתקשה אולי למצוא בנאומו את סימני התקיפות שמסתתרים בתוך שטף של נתונים וניתוחים. כשירות לציבור, נגיש כאן את נאומו של פישר בתוספת כמה דגשים, למי שמתלבט למה בדיוק התכוון הנגיד.
"המשק הישראלי הוא משק קטן ופתוח, וככזה הוא תלוי מאוד בהתרחשויות במשק העולמי. אנו עדים להאטה כמעט בכל המשקים בעולם; היום (חמישי) התפרסמו אמנם נתונים חיוביים אודות שוק הדיור בארה"ב, אבל מהודעות הבנק המרכזי בארה"ב עולה שהפסימיות שם הולכת וגוברת. האטה בצמיחה יש גם בסין: האופטימים יכולים לטעון שצמיחה של 8% היא משביעת רצון, אך האטה בצמיחה מ-10% ל-8% במשק כל כך גדול פירושה ירידה משמעותית בביקושים העולמיים. האטה נרשמת גם בהודו ובאוסטרליה, שהפגינה באחרונה ביצועים מרשימים, אך מושפעת כנראה מהאטת הצמיחה בסין, וגם באמריקה הלטינית יש האטה בחלק מהמשקים. דווקא אפריקה מפתיעה לטובה באחרונה, ואולם הביצועים הטובים שם הם בעיקר תוצאה של העובדה שאפריקה נהפכה למקור נפט חשוב, וכלכלות שמתבססות רק על יצוא נפט נוטות לעתים קרובות לנהל את המשאב הזה בצורה לא אופטימלית". אלה היו מספר דברי נימוסין מתחייבים לפני שאני הולך להפציץ. אל תירדמו.
"מכאן אני מגיע למצב באירופה. יש לקחים רבים שניתן ללמוד מהמשבר שם: נגיד הבנק המרכזי של פינלנד שדיבר כאן אתמול, אמר שהמדינות בגוש היורו שנהנות כעת מהצלחה יחסית הן אלה שנקטו ברפורמות מבניות בשוק העבודה ובתקציב המדינה, ושמרו על מדיניות פיסקלית אחראית טרם המשבר. לא היינו צריכים לשמוע זאת ממנו, היות שזהו בדיוק תיאור של התנהלות המשק הישראלי לפני המשבר, שהביאה לכך שישראל צלחה את המשבר האחרון בצורה טובה יחסית". רק רגע, לא להתלהב. עכשיו מתחילות הדרמות. תיכף תקבלו תרחישי אימה, איומים והצלפות בכמה אנשים.
"התרחיש הגרוע ביותר שיכול לקרות בגוש היורו הוא תרחיש של התפרקות הגוש, מה שיביא למשבר פיננסי ולמשבר כלכלי חמור במיוחד. להערכתי, ההסתברות להתפרקות גוש היורו ולמשבר פיננסי חמור נמוכה מ-50%, אבל היא בוודאי לא נמוכה מאוד. המדינות החזקות בגוש היורו מנסות ללחוץ את המדינות החלשות בגוש לבצע את הרפורמות ולטפל בבעיות עוד לפני קבלת הסיוע מהמדינות החזקות. המדינות החלשות, לעומת זאת, מעוניינות לבצע את הרפורמות האלה באמצעות הסיוע שיקבלו מהמדינות החזקות. אנו מחכים לראות מה תהיה התוצאה. יש לזכור שלבנק המרכזי האירופי יש סמכות לרכוש אג"ח של המדינות החברות בגוש. נכון לעכשיו הוא לא עושה זאת בשל ההתנגדות של הגרמנים. מכאן, אני סבור שיש סיכוי לא נמוך למשבר פיננסי חמור בשנה-שנתיים הקרובות". אם זה יקרה או לא יקרה, אני לא יודע, טורניר היורו אמנם מסתיים הערב וזה קצת עצוב, אבל גוש היורו זה סיפור אחר - וכשהוא יסתיים יהיה כאן רע ומר. אבל עד עכשיו זו היתה קפיצה קטנה לחו"ל. תהדקו חגורות, עכשיו אנחנו נוחתים.
"תיכננתי לדבר היום על לקחים מאירופה, אך החלטתי ברגע האחרון להתמקד במשק הישראלי". תיכננתי להיות מנומס ולהמשיך עם דברי השבח לראש הממשלה ולשר האוצר, למרות שאני לא מחזיק כל כך מיובל שטייניץ, אבל הם עולים לי על העצבים. הם חושבים שהם גאוני כלכלה, אבל הם לא.
"מצבו של המשק הישראלי טוב, אבל לא מצוין. אנו צומחים בקצב של כ-3% ושיעור האבטלה נמוך, אם כי קשה לנו לעמוד במדויק על מצב האבטלה בשל השינוי שנעשה במתודולגיית סקר כוח האדם. היום התפרסמו הנתונים למאי, ובהנחה שהנתונים נכונים, הרי הם נתונים טובים, משום ששיעור ההשתתפות בכוח העבודה ושיעור התעסוקה עלו. עם זאת, גם שיעור האבטלה עלה". במלים אחרות, קיבלתי סחרחורות מהשינוי של מדידת האבטלה ואני צריך להרוויח עוד קצת זמן כדי לדעת אם מצב האבטלה טוב או לא, אז בינתיים אסחרר גם אתכם קצת.
"שיעור האינפלציה בישראל נמוך ויש התאוששות ביצוא, שניתן לייחס אותה גם לפיחות בשקל". איפה כל האנשים שהזהירו אותי מפני קניית הדולרים ואמרו שאני אפסיד בקרב לספקולנטים? אה? כמה הפסדתם עד עכשיו? "ואולם המצב הפיסקלי הידרדר בשנתיים האחרונות, לא רק בשל הירידה בהכנסות כתוצאה מהירידה בצמיחה, אלא גם בשל אומדני חסר לגבי העלויות האמיתיות של ההתחייבויות וההסכמים שהממשלה התחייבה אליהם בשנתיים האחרונות".
כן, זו הפצצה שעליה דיברתי. האוצר והממשלה פיזרו בשנתיים האחרונות כספים בלי חשבון - העלאות שכר, תקציב הביטחון, השתתפות בעלויות גידול ילדים קטנים, שיקום מערך הכבאות, מערך ההשכלה הגבוהה, שיפור שכר עובדי הקבלן. הממשלה מתגאה בכל ההוצאות האלה ומציגה אותן כהישגים חברתיים וכלכליים, אבל להוצאות האלה יש מחיר - והוא גבוה מזה שמשרד האוצר העריך. או שבאוצר לא יודעים חשבון או שהם מפנטזים וחושבים שאפשר לרצות את כולם. אותי הם לא מצליחים לרצות. אמנם בירכתי על כל החלטה בנפרד, אבל עכשיו זה לא הזמן לברכות. כל עוד הממשלה הזו ידעה להכניס כסף, זה היה בסדר. עכשיו היא לא יודעת להכניס מספיק, אבל היא ממשיכה לפזר כספים בלי חשבון. תירגעו ומיד.
"הגידול בהוצאה שנגזר מ'הטייס האוטומטי', הלא הוא ההוצאות שהממשלה התחייבה עליהן מראש, היה כ-30 מיליארד שקל. אם כן, ניתן לומר שהאוצר צריך לקצץ בהוצאות. אבל למעשה האוצר צריך לצמצם את הגידול בהוצאות לגידול של 5%. נדרשת אם כן פעולה אמיצה מצד הממשלה כדי לעמוד במגבלת התקציב, ואנו בבנק ישראל סבורים שהממשלה תמשיך לעמוד במגבלת ההוצאות שנקבעה, כמו שהיא עושה כבר שנים רבות". אזרחים יקרים, אל תבנו על זה שלא מעלים לכם כעת את המסים. זה רק נדחה בכמה חודשים. הציבור אולי תמים ופראייר, אבל אני לא פראייר, ותיכף תראו איזה מקל אני הולך להוציא.
"הגירעון בתקציב ככל הנראה יגיע כבר השנה ל-3.5%-4% מהתוצר". ואל תאמינו למשרד האוצר שאומר שהגירעון יהיה 3%. "יש לשים לב לכך שהמשק קרוב לרמה של תעסוקה מלאה, ולכן מדובר בגירעון מבני, ולא בגירעון מחזורי". זה לא שהאוצר מוציא כסף כדי להמריץ את הכלכלה ולעודד את המשק כפי שעושים בארה"ב ובאירופה. אצלנו הוציאו מיליארדים בשנים האחרונות כדי להיטיב עם מגזרים וצרכים שונים, אבל זה לא יכול להימשך כך יותר. נגמרה חלוקת השלל.
"חשוב אם כן לטפל בגירעון כבר עכשיו. איני מקבל את הטענה שלא ניתן לטפל בבעיית הגירעון המבני היות שאנחנו בשנת בחירות. אני מבין את הטענה הפוליטית, אבל אין לה צידוק כלכלי,וגם השוק לא מקבל את הטענה הזו". הבחירות נדחו לעוד שנה וחצי, אל תבלבלו לי את המוח עם התירוץ הזה עכשיו שנה וחצי. אמרתי כבר שיש לי נשק חם ואני עלול לשלוף אותו? אז הנה הוא מגיע.
"מה ניתן, אם כן, לעשות? אנו בבנק ישראל מופקדים על המדיניות המוניטרית ועל יציבות המערכת הפיננסית. המדיניות המוניטרית נקבעת על ידי ועדה מוניטרית. חברי הוועדה שנבחרו מקרב הציבור הם עצמאים בדעותיהם". אני מוכן להיהרג על זכותם להביע את דעתי! "אף על פי כן, אם עלי לנחש מה הוועדה המוניטרית תעשה, אני מנחש שהיא תפעל כפי שדורש ממנה החוק - היא תנקוט מדיניות שתשמור על יציבות מחירים, וכל עוד זו נשמרת, הוועדה תתמוך בצמיחת המשק, בהגברת התעסוקה, וגם בצמצום הפערים החברתיים - אם כי אנו הבנק המרכזי היחיד בעולם שהמחוקק קבע עבורו יעד כזה".
"השבוע קיבלנו החלטה שהיא עקבית עם השגת יעדים אלה. ואולם המדיניות המוניטרית לא יכולה לשמר ריבית נמוכה כאשר המדיניות הפיסקלית מרחיבה מדי. מדיניות כזו תגרום רק לאינפלציה ולאי יציבות כלכלית. אני לא סבור שהוועדה המוניטרית תוכל לשמור על מדיניות ריבית ברמה הנוכחית אם המדיניות הפיסקלית לא תתכנס למסלול בן קיימא". כן, אני מזהיר אתכם. יש לי תחמושת שיכולה לחולל כאן שמות. אתם רוצים שאני אעזור לכם לעודד את המשק? תתנהגו באחריות עם התקציב. אתם רוצים צמצום בפערים החברתיים? זה מתחיל אצלכם בבית עם פיזור הכספים. אבל אני לא מוכן להפקרות הזו ולא מתכוון לשמור על ריבית נמוכה. אני כבר מאותת לחברי לוועדה המוניטרית (שהם עצמאים לחלוטין!) שאם הממשלה לא תתאפס על עצמה במהירות ותתחיל לקצץ, אני אפעיל את נשק יום הדין ואעלה ריבית. אל תגידו שלא אמרתי.
"מבחינת המערכת הפיננסית, אנו יודעים שמיתון שמלווה במשבר פיננסי הוא תמיד עמוק יותר, ארוך יותר וחריף יותר מאשר מיתון שאינו מלווה במשבר כזה. לכן אסור לנו לאפשר למשבר פיננסי להתרחש. הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל יעשה כל שביכולתו כדי לשמור על יציבות מערכת הבנקאות, כפי שכבר עשה בעבר". זה משפט שאני תמיד אומר והוא תמיד נכון, אבל נראה לי שהבנקאים מבינים אותו לא נכון. הם מתחילים לעלות לי על העצבים. גם לי יש חשבון לסגור אתם. לא רק לאלי יונס.
"יש הטוענים שהמשק סובל ממחנק אשראי. מסתבר שהתלונות על כך הן בעיקר בקרב העסקים הקטנים והבינוניים, ובענף הנדל"ן. אני שמח על כך שהבנקים משיקים תוכניות להרחבת אשראי לעסקים קטנים". ובאמת, אני לא מבין את ההתלהבות שלכם לממן טייקונים. לאור מה שאני רואה בהפסדי האשראי של החודשים האחרונים, הגיע הזמן שתפזרו סיכונים.
"לגבי חברות הנדל"ן, אני מבקש להזכיר שרוב המשברים הפיננסיים בהיסטוריה התחילו מענף הנדל"ן. קצב התחלות הבנייה בישראל גדל מאוד בשנים האחרונות, ולכן היצע הדירות גדל והמחיר אמור לרדת. בינתיים אנו לא רואים את המחירים יורדים. הקבלנים מעדיפים למכור את הדירות במחיר גבוה. אם האשראי לענף הנדל"ן יגדל, הרי שהקבלנים לא ירצו למכור את הדירות משום שהם יעדיפו להמתין לעליית מחירים. אנו לא רוצים שזה יקרה. לכן יש איזון עדין מאוד של קצב הגידול באשראי לנדל"ן, שמצד אחד יאפשר לבנייה להימשך, יעודד מכירת דירות על ידי הקבלנים ויפעל להורדת מחירי הדירות. אני מקווה שנשמור על איזון זה". אני מנסה לשלוט בקצב השינוי של מחירי הדירות. אני יודע שישראלים רבים מתקשים לקנות דירה, אבל זה לא ממש מעניין אותי. כשאני חושב על האפשרות שמחירי הדירות יירדו ב-30%, אני לא מצליח להירדם בלילה. אבל אני לא מתכוון להיות אלן גרינספאן ואעשה ככל שביכולתי כדי שתהיה כאן ירידת מחירים צנועה. מינורית. קטנה. קטנטנה. שלא תמוטט לי איזה בנק חס וחלילה.
"ועדת בכר עשתה מהפכה במערכת הפיננסית הישראלית, שבין השאר הביאה ליצירת שוק אג"ח שהגיע לסדר גודל של 50% מהאשראי למגזר העסקי. בדרך, חברות גדולות הצליחו לקבל אשראי ממונף, ופעמיים הן כבר היוו איום על המערכת הפיננסית. עלינו לטפל באיום זה". כן, אני לא ישן בלילה גם בגלל הטייקונים. חלקם כבר פושטי רגל ונפילה שלהם יכולה להביא לנפילה של בנק. היינו כבר פעמיים במצב של איום על הבנקים, אבל אני מתכוון לשים לזה סוף. אילו רק הייתי יודע איך לעשות זאת בלי לטלטל את המערכת, זה היה טוב.
"כשאנו אומרים שעל המערכת הפיננסית להיות איתנה ויציבה ולכן רווחית, אין פירושו של דבר שאנו נותנים רישיון לבנקים לעשות ככל העולה על רוחם". שמעתם, שודדים? "על הבנקים להאזין ללקוחות שלהם, להתחרות, ולספק ללקוחות שירותים בנקאיים במחירים סבירים. אם הם לא יעשו זאת, הסביבה הרגולטורית תשתנה באופן משמעותי". בנקאים יקרים, אתם לא קוראים עיתונים? לא ראיתם מה קרה בשוק הסלולר? אתם באמת רוצים שנכניס לכם תחרות אמיתית? למה אתם חמדנים? למה אתם מכריחים אותי להתערב? אתם יודעים שלא בא לי להתערב, אבל הלקוחות נחנקים! "לא ניתן להמשיך במצב הנוכחי, שבו בנק ישראל תומך ביציבות הבנקים, ודבר זה נתפש כמדיניות שמאפשרת דמי ניהול שקשה מאוד להבין ולהסכים איתם, וגם תופעות אחרות".
"אחזור למה שצריך לעשות מבחינת המדיניות הפיסקלית". טוב, די עם ההתעסקות הזו בעצמי. הבעיות הם בכל זאת של הממשלה, לא שלי. "עלינו לנקוט מדיניות פיסקלית שתחזק את איתנות המשק ותאפשר לנו, כמו ב-2008, לעבור את התקופה הקרובה ללא פגיעה משמעותית בכלכלה. המצב הפיסקלי כיום פחות טוב מזה שהיה ב-2008, ונכון לעכשיו התוכניות של הממשלה אינן מספיקות כדי להתמודד עם אתגר כזה". וזה לא יעזור לך שטייניץ אם תמשיך להסתובב בימי עיון ותגיד שצלחנו את המשבר היטב, ושהתקציב הדו-שנתי הוא המצאת המאה. די עם זה. אני רציני.
"ב-2009 ראינו גידול בגירעון מבלי שהממשלה נקטה צעדי הרחבה, רק כתוצאה מהירידה בשיעורי ההכנסות עקב המיתון. אם יקרה שוב דבר בסדר גודל כזה, נגיע לגירעון של 7%-8% מהתוצר. זה דבר שלא נוכל להתמודד אתו. בפעם הקודמת שעמדנו בפני מצב כזה, ב-2002-2003, נאלצנו לבקש את עזרת הדוד העשיר". אל תסמכו עלי שאני אמריקאי ומכיר את בן ברננקי ואת כל שאר החבר'ה בוושינגטון. אני לא מתכוון לחזר על הפתחים. יש לי מוניטין. רק לפני שנתיים זכיתי בתואר הנגיד הטוב בעולם. "הדוד הזה קצת פחות עשיר כיום, ובלי קשר למצבו, אני סבור שמדינה ריבונית צריכה להיות מסוגלת לעמוד בזכות עצמה ולא לבנות על דודים עשירים".
"יש הטוענים שאין הבדל בין 2.5% ל-3% גירעון. עלינו להבין שכך בדיוק הגענו בעבר לשיעורי אינפלציה גבוהים מ-2.5%. עוברים ל-3%, וזה לא כל כך נורא לעלות ל-4% - ומכאן הנתיב ברור. התוכנית, נכון לעכשיו, אם אני מבין אותה נכון, היא לעמוד על גירעון של כ-3% או מעט למטה מכך בשלוש השנים הקרובות. ואולם אם יהיה מיתון, המייצבים האוטומטיים יביאו לכך שהגירעון יהיה גדול בהרבה. לא נוכל לעמוד בכך. אנו נמצאים כעת בנקודת מפנה.
"המדיניות הכלכלית שקבעה ממשלת שרון-נתניהו ב-2003-2004, שבהמשך התמידה בה גם ממשלת אולמרט, הביאה את המשק למצב מאוד איתן, וזאת בלי להיכנס לכך שלכל אזרח יכולות להיות דעות שונות לגבי סדרי העדיפויות שקבעו הממשלות. אם לא ננקוט מדיניות אחראית, אנו עלולים להגיע למצב של המשק הצולע של סוף שנות ה-70, שהביא אותנו לעשור האבוד". זה לא צחוק חברים. נכון שלא שמעתם אותי מפזר יותר מדי תרחישי אימה בשנים האחרונות, אבל המצב עכשיו באמת על הפנים. אם תתחילו להתרגל לגירעונות גדולים ולא תגלו מנהיגות, אנחנו הולכים להתרסק.
"עלינו להבין שלא נוכל לעמוד בכל ההוצאות שנגזרות מהטייס האוטומטי. יש עלייה גבוהה בהוצאות המתוכננות, גם בהוצאות הביטחוניות, אותן כדאי יהיה לפזר לאורך זמן במידת האפשר. עלינו לזכור שבסופו של דבר המערכת הפוליטית היא זו שצריכה לקבוע את סדר העדיפויות של החברה". עם כל הכבוד לדפני ליף, לאיציק אלרוב ולסתיו שפיר, יש כאן מדינה לנהל. תפסיקו להיבהל מכל ילדה בת 25 שלא מוצאת לעצמה דירה נורמלית.
"גם אם יש לנו טענות לגבי המבנה של המערכת הפוליטית, הרי שכבר נכשלנו פעם אחת בניסיון לעשות בה רפורמה, ועלינו להיות זהירים מאוד ברפורמות כאלה". בכל פעם שאתם מסתבכים, בא איזה חוכמולוג עם ההמצאה הגאונית הזאת של שינוי שיטת הממשל. זה לא יפתור את הבעיות שלנו, ולא ראיתי שהישראלים כאלה מוצלחים בלהמציא שיטות ממשל חדשות. "העובדה ששר האוצר מוכן לשבת כאן והוא מביע עניין בדברים שנאמרים בכנס כזה, היא ראויה לציון". נראה לי ששטייניץ הבין את המסר, אפשר לזרוק לו מלה טובה.
"אם כן, עלינו לקבוע את הגירעון ברמה של 2.5% מהתמ"ג". שמעת שטייניץ? תתחיל לגדל עמוד שדרה מול ביבי, אם אתה רוצה להיחשב למנהיג כלכלי. "למה דווקא 2.5%? משום שאז נשדר מסר שהתקציב נמצא בשליטה, ושאנו מתכוונים להתנהל כמדינה אחראית ומסודרת כמו פינלנד, ולא כמו המדינות היותר חלשות באירופה". פינלנד נשמע טוב. אמנם ישראל רחוקה מפינלנד שנות אור בחינוך ובתחרותיות ובתקציבי הרווחה, אבל זה טוב להציב רף גבוה.
"עלינו להציג תקציב ריאליסטי שישכנע את השווקים, וגם את האזרחים, שיש לנו כוונה להמשיך לשמור על איתנותו של המשק גם בשנים הבאות. איתנות זו היא גורם לא פחות חשוב לשגשוג ולצמיחה של המדינה מאשר האיתנות הצבאית". שלא תחשבו שאני לא יודע שתקציב הביטחון שותה כל שקל פנוי בסביבה. אמנם לא בא לי עכשיו לפתוח שוב את הדיון על תקציב הביטחון, אבל אני יודע היכן נמצא הכסף הגדול. "אנו נמצאים בנקודת מפנה קריטית ועלינו לנקוט את הצעדים הנדרשים כדי לשמור על ההישגים המרשימים של המשק הישראלי בשנים האחרונות". לסיכום חברים, ביבי ושטייניץ, הסתיים הקמפיין שלכם על כך שהובלתם את המדינה הזו להישגים כלכליים מרשימים. די עם המחמאות, די עם השבחים העצמיים האלה. אתם במקום אחר, תתעוררו. אני כבר אדאג לחשק אתכם כדי שלא תמשיכו להיגרר.