ליקויים בפעולות הליכוד, העבודה, המפד"ל, חד"ש ומרצ בניהול נכסי הנדל"ן שלהן כך עולה מדו"ח מיוחד של מבקר המדינה היוצא מיכה לינדנשטראוס המתפרסם היום (ראשון), על ניהול נכסי דלא ניידי (נדל"ן) של המפלגות בישראל. הביקורת היא על חמש המפלגות הללו, משום שהן היחידות שברשותן נכסים. מפלגות אלו לא פירטו את מלוא נכסיהן או שמסרו פרטים שגויים, בדיווח שניתן לרשם המפלגות, שגם הוא לא עמד על הליקויים שבדיווחים ולא העיר להן.
מהדו"ח עולה תמונה של אנדרלמוסיה שלמה במסמכי הבעלות ובניהול של נכסי הנדל"ן בבעלות המפלגות. לדברי המבקר, בידי המפלגות והתאגידים המפלגתיים לא היו הסכמים או מסמכים אחרים הדרושים להוכחת זכויותיהם על חלק מהנכסים שהם טענו שיש להם זכויות בהם, כנראה בשל העובדה שהם לא עשו די לבירור זכויותיהם בנכסים, לעיגונן במסמכים, לרישומן על שמם בפנקסי המקרקעין ולשמירת זכויותיהם זאת למרות שמדובר בנכסים שנרכשו מכסף ציבורי.
במספר מקרים קרן תל חי, שבשליטת הליכוד, וקרן ארלוזורוב, שבשליטת העבודה, לא פנו לבית משפט להצהיר על זכויותיהן בנכסים, לא הסדירו את השימוש ואת ההחזקה בנכסים ואף לא דרשו מרשויות מקומיות נכסים חלופיים בעבור נכסים שאותן רשויות לקחו מהן. במקרים אחרים קרן תל חי, קרן ברל כצנלסון, שבשליטת העבודה, ובית ארלוזורוב פעלו בנכסיהן בניגוד לחוק ולחוזים. כך, למשל, בית ארלוזורוב, שחכר את נכסיו ממנהל מקרקעי ישראל להפעלת משרדי המפלגה, השכיר כמה מהנכסים לפעילויות אחרות.
"ליקויים בהסכם עם המכללה"
נראה שאחד המוקדים הגדולים של בעיות ניהול נכסי הנדל"ן היה של קרן ברל כצנלסון שבשליטת מפלגת העבודה. באופן לא ברור היא היתה מאוד נדיבה לרוכשים: בשנת 2008, במסגרת הליך גישור, סוכם שמכללת בית ברל תשלם 98.3 מיליון שקלים לקרן כצנלסון בגין חכירת הנכסים, בעוד ששווי הנכסים עמד על 178 מיליון, כך המכללה זכתה ברכישת נכסים במחיר הנמוך ב- 45% מערך הנכס.
"מדרך פעולתה של קרן כצנלסון עולה כי היא ביקשה להיענות לבקשתה של מפלגת העבודה לממש את נכסי הקרן כדי לשפר את מצבה הכלכלי הקשה של המפלגה, ועל כן הסכימה לעסקה שבה נקבעה תמורה הנמוכה במידה ניכרת מהתמורה הראויה", הוסבר בדו"ח. והוזכר כי, "לקרן ברל כצנלסון נגרמו הפסדים נוספים עקב ליקויים בהסכם עם המכללה".
לדברי המבקר, למרות שמדובר היה בעניין אישי של מפלגת העבודה, העסקה וההסכם לא הובאו לדיון בוועדת הביקורת של הקרן, כמתחייב על פי חוק החברות. לכן, קובע המבקר, אישור הדירקטוריון לעסקה לא נעשה כדין. ולא זו בלבד קרן כצנלסון גם לא פנתה למנהל מקרקעי ישראל, ממנו היא חכרה את הנכסים, לקבלת אישור לעסקה, כפי שמתחייב מהסכם החכירה. מנכ"ל הקרן הגיע לבדו להסדר עם המכללה שבו ויתר בשם הקרן על חובות של לא פחות מ- 2.5 מיליון שקלים. באופן תמוה לא נמצאו מסמכים המנמקים את הוויתור ותוכן המסמך לא הובא לידיעת הדירקטוריון, שמצדו לא פעל לבטל את מסמך ההבנות למרות דרישת וועדת הביקורת של הקרן.
"על קרן ברל כצנלסון לבחון מחדש את עסקת המקרקעין שעשתה עם המכללה על כל היבטיה, בשים לב להוראות הדין ולשמירת טובת החברה", כתב המבקר במסקנות הדו"ח. העבודה מסרה בתגובה לדו"ח כי, "המפלגה מאמצת את הדו"ח, לוקחת לתשומת לבה את הערות הביקורת אשר התייחסו לשנים קודמות, והיא פועלת ותפעל למען הפקת הלקחים, תיקון הליקויים, ויישום המלצות הביקורת. לא למותר לציין כי העניינים נשוא הביקורת התקיימו בעת כהונתם של בעלי תפקידים אחרים קודמים, וכי הנהגתה הנוכחית של המפלגה והנהלתה, רואות חשיבות עליונה בהחלת סדרי ניהול ראויים ותקנים אשר יוחלו על המפלגה ועל תאגידי הבת. לעניין נשוא הביקורת, נציין כי מפלגת העבודה, בראשות הנהגתה והנהלתה החדשה, החלה זה מכבר בהחלת תפיסה ניהולית וארגונית חדשה, ואף בהחלת נהלי הסדרה ובניית תהליכי פיקוח וארגון הן על נכסי המפלגה והן על התאגידים המסונפים לה בפרט".
ביקורות נוספות
בסוף שנת 2010 העבודה וחד"ש היו בחובות גדולים לרשויות המקומיות העבודה חבה 1.45 מיליון שקלים והחוב של חד"ש עמד על למעלה משני מיליון שקלים. בעקבות זאת, מפלגת העבודה ניסתה לממש את נכסיה, וכך בית ארלוזורוב שבשליטתה (וגם קרן תל חי של הליכוד) מכרה נכסים במחירים נמוכים מאלו שנקבעו בשומה, או בלי שנקבעה להם שומה. מלבד מרצ, יתר המפלגות והתאגידים של המפלגות לא קבעו מדיניות מגובשת לטווח ארוך בדבר רכישת נכסים, ניהולם ומכירתם.
המבקר קובע כי לא היתה התאמה בין דיווחי הליכוד לרשם המפלגות על מספר הנכסים והזכויות בהם ובין מספר הנכסים הרשומים ברשימות הנכסים שלו. הליכוד לא פעל לביסוס טענתו בדבר זכויות בעשרה נכסים שלטענתו יש לו זכויות בהם בגלל שייכותם למפלגה הליברלית, ושצריכים היו לעבור אליו בעת האיחוד בין חירות והליברליים. הליכוד וקרן תל חי טענו לזכויות ב-16 נכסים, שלגביהם לא נרשמו זכויות בעלות או חכירה. בנוסף, קרן תל חי מכרה נכס בשנת 2008 בלמעלה מחצי מיליון שקל פחות מהערכת השמאי על כך.
בדומה לכך, גם קרן בית ארלוזורוב של מפלגת העבודה מכרה נכס אחד ב- 680,000 שקל פחות מהמחיר שנקבע בשומה, ועוד שבעה נכסים היא מכרה בעד 111,000 שקל פחות מכפי שנקבע בשומה. בדו"ח נמתחה ביקרות על כך שהמפד"ל לא מימשה נכסים למרות חובות גדולים של כמעט 35 מיליון שקלים; על בעיות ברישומי נכסים של חד"ש; ועל חוסר באסמכתאות לזכויותיה של מרצ על מרתף בבניין בתל אביב בו השתמשה במשך שנים רבות (מרצ הודיעה למבקר על כוונתה לעזוב את הנכס).
הגרעונות ויתרות הזכות של המפלגות
בתוך כך, מתברר גם מצבם הכלכלי של המפלגות: המפלגות הגירעוניות ביותר הן העבודה עם חוב של 53 מיליון שקלים, קדימה והמפד"ל עם גירעון של יותר מ- 33 מיליון שקלים לכל אחת, והליכוד עם גירעון של כמעט 29 מיליון שקלים. אחריהן ברשימה: חד"ש עם גירעון של 1.156 מיליון שקלים, תקומה של יעקב כץ ואורי אריאל בגירעון של מעט יותר ממיליון שקלים, אגודת ישראל הפלג החסידי של יהדות התורה גירעון של 890 אלף, בל"ד עם חוב של 717 אלף, מד"ע של טאלב א- סנע בחוב של 660 אלף, רע"מ חייבת 430 אלף, ש"ס חייבת 338 אלף שקלים ואילו "ארץ ישראל שלנו" של מיכאל בן ארי בחוב של 200 אלף שקלים.
ארבע מפלגות נמצאות ביתרת זכות, וחלקן אף ביתרת זכות לא מעטה. המפלגה עם יתרת הזכות הגבוהה ביותר היא ישראל ביתנו עם למעלה מ- 2.5 מיליון שקלים בזכות, לאחריה דגל התורה הפלג הליטאי של יהדות התורה עם יתרת זכות בסך 2.128 מיליון, התקווה של אריה אלדד ביתרת זכות של 700 אלף שקלים, ואילו תע"ל של אחמד טיבי בזכות של 400 אלף שקלים.