לראשונה נוגע משרד ממשלתי בקביעת סדר העדיפויות לניתוק צרכנים מחשמל - ומוכיח את רגישותה הכלכלית, הפוליטית והחברתית של ההכרעה. ל-TheMarker נודע כי מנהל החשמל שבמשרד האנרגיה והמים גיבש באחרונה עקרונות חדשים ל"השלת צרכנים מאולצת" מרשת החשמל, עקב אי-יכולת לספק את הביקושים לחשמל במשק. כלומר, לא עבור מקרה של תקלה פתאומית בתחנת כוח - אלא היערכות למציאות מתמשכת של מחסור בחשמל במשק.
מהנוהל שהופץ להתייחסות משרדי הממשלה עולה כי ניתוקי החשמל ייארכו עד שעה. קבוצת הצרכנים שינותקו מחשמל מיידית בעת מחסור מתמשך תהיה הציבור הפרטי: כלומר, בתי מגורים, משרדים, בתי עסק ומסחר. הקבוצה השנייה במדרג, שתנותק מחשמל רק במקרה של מחסור כבד במשק, תהיה של מפעלי תעשייה קלה יחסית בעלי יכולת לייצור חשמל כגיבוי, וכן של תושבי עזה יהודה ושומרון. זאת, בנימוק ש"אזורים אלה סובלים כל השנה מדקות אי אספקה רבות ביחס ליתר האזורים".
טיוטת הנוהל תידון בשבועות הקרובים בממשלה ותופץ ככל הנראה גם לשימוע ציבורי. זאת, על רקע המצוקה המסתמנת בכושר ייצור החשמל במשק בעונת הקיץ הקרובה, ובקיץ 2013 (ראו מסגרת). לפני כחודשיים נחשף כי משרד האנרגיה הגיש לאישור הממשלה הצעת מחליטים ליישום תוכנית חירום למשק החשמל. במסגרת התוכנית ביקש להסמיך בהחלטת ממשלה את שר האנרגיה, עוזי לנדאו, לקבוע קריטריונים מידתיים ושוויוניים להפסקות חשמל יזומות, או כהגדרת הצעת המחליטים שהגיש: "הקריטריונים שלפיהם ינותקו צרכנים בעת הצורך, בשל עודף ביקוש על יכולת היצע החשמל במשק".
ואולם סעיפים אלה לא עלו לבסוף לדיון בממשלה, בעקבות מחלוקת פנימית בממשלה סביב חלוקת הסמכויות לטיפול במשבר. בעיקר, בשל מחלוקת בשאלת הסמכות, לאחר שמשרד האוצר דרש מעורבות בהחלטה, ואילו לדעת משרד המשפטים, קביעת הקריטריונים צריכה להתקבל בחקיקה, ולא בהחלטת שר. זאת, כדי להרחיב את שיתוף הציבור בתהליך, במטרה לצמצם את הסיכוי להגשת תביעות פיצויים נגד המדינה בעקבות ניתוק מהחשמל.
במצב כיום קיימת הסדרה המכונה "השלת תדר". לפי הסדרה זו, במקרה שבו הביקוש לחשמל עולה על יכולת הייצור - בדרך כלל, כתוצאה מתקלה פתאומית ביחידת ייצור חשמל - מנותקים מרשת החשמל צרכנים כבדים שהצטרפו להסדר "השלת עומסים" (הסכמה לניתוק קצר בעת הצורך תמורת הנחה של 3% בתעריף). ניתוק זה נעשה בדרך כלל למשך כ-20 דקות בממוצע, שמספיקות למפקח ביחידת הפיקוח הארצית להפעיל יחידות גיבוי כדי להחזיר את רמת הייצור לערך הנדרש. במידה שהשלה זו אינה מספיקה - מנותקים קווי צרכנות במתח גבוה בחלוקה אקראית. צרכנים המנותקים במסגרת מהלך כזה אינם זכאים לתמורה.
ואולם בעת מחסור מתמשך בחשמל, כלומר במציאות שבה עולה הביקוש על ההיצע שלא עקב נפילה פתאומית של תחנת כוח, נדרש כבר מערך ניתוקים שונה, שאליו ניתן יהיה להיערך בהתראה של שעות ספורות. בחברת החשמל קיים כבר נוהל פנימי לנושא זה. ואולם נוכח מצוקת החשמל במשק בקיץ הקרוב, החליט משרד האנרגיה והמים להגדיר מחדש את העקרונות שלפיהם יקבע סדר הניתוקים, ולעדכן בהתאם את העקרונות הפנימיים של חברת החשמל.
העיקרון הראשון שקבע משרד האנרגיה והמים הוא כי ניתוק צרכנים מאולץ במצב מחסור יבוצע רק למשך שעה אחת. במידה שיידרש ניתוק ממושך יותר, ינותקו קודם כל הצרכנים ברי-הניתוק במשק - לפני שיוארך הניתוק של צרכן שכבר נותק. בנוסף, נקבע כי צרכנים אשר בסבב ההשלה האחרון לא השלימו שעה שלמה, הם יהיו הראשונים שינותקו בסבב הבא שיידרש.
באשר להגדרה אילו צרכנים מוגדרים "ברי השלה", הרי שעל זו ניתן ללמוד באלימינציה. ראשית, הגדיר משרד האנרגיה את הצרכנים שלא ינותקו מחשמל ולא ייכללו בהסדר "השלה מאולצת". מדובר, מן הסתם, במתקני חברת החשמל וייצור חשמל פרטי הנדרשים לשרידות מערכת החשמל ולשמירה על הלקוחות (כלומר, לרבות מוקדי 103, למשל). זאת, לצד ספקי השירות שלהם דוגמת נתיבי גז הממשלתית (נתג"ז) ותש"ן, המוליכות את הדלק לתחנות הכוח.
כמו כן, לא ינותקו מחשמל מתקנים שהפסקת פעילותם תפגע קשות בחיים הציבוריים: בתי חולים, רכבות, נמלי אוויר וים, אמצעי תקשורת המוניים ותשתיות תקשורת. לצדם, יזכו לחסינות גם מתקנים ביטחוניים חשובים.
הקבוצה הבאה שהגדיר משרד האנרגיה, היא צרכנים שינותקו בהתראה של שעתיים לפחות, ושבאפשרותם להיערך לכך באמצעות סגירה מסודרת של המתקן או באמצעות הפעלת אמצעי גיבוי. מדובר במתקנים שעלולים לגרום לנזק סביבתי חמור אם תופסק אספקת החשמל, כמו מתקני ביוב מרכזיים ומפעלי אמוניה וכלור. כמו כן, ייכללו בקבוצה זו גם מפעלי תעשייה בעלי קווי ייצור תהליכיים (בהם מערך הייצור עלול להיפגע קשות בהפסקת חשמל).
הקבוצה השלישית בסדר החשיבות במשק היא זו שתנותק מחשמל רק כאשר המחסור יהיה גבוה מ-1,000 מגה-ואט (8%). בקבוצה זו ייכללו לקוחות תעשייה בהסדר פסגה ניידת (הסכמה לייקור התעריף בשעות העומס בתמורה להנחה בצריכה השוטפת) הצורכים יותר מ-6 מגה-ואט. אלא שלקטגוריה מועדפת זו הוכנס ציבור צרכני חשמל מפתיע: תושבי רצועת עזה (שלהם מספקת המדינה חשמל מתוקף הסדרים בינלאומיים) ותושבי יהודה ושומרון.
זו אינה הפעם הראשונה שבה משרד האנרגיה והמים, תחת כהונתו של השר לנדאו (ישראל ביתנו) מפלה לכאורה לטובה את תושבי יהודה ושומרון, לאחר שזכו בעבר להסדרה מתעדפת גם במכסות הסובסידיה לייצור חשמל באנרגיה סולארית. מכאן, יוצא כי קהל צרכני החשמל המיידי להשלה מרשת החשמל יהיה כלל ציבור צרכני החשמל הפרטיים והמסחריים. צרכני החשמל הביתי אחראים כיום ל-30% מהביקושים לחשמל במשק, ואילו המגזר המסחרי-ציבורי אחראי ל-33% מהצריכה. בקרב צרכנים אלה זה עשויים להיכלל גם בתי מלאכה ומפעלי תעשייה קטנים, ומכאן שהתאחדות התעשיינים ואיגוד לשכות המסחר עשויים להביע התנגדות להסדר המוצע ולדרוש גם את החרגתם - או את פיצויים.
תגובת משרד האנרגיה: "בימים אלה מתבצעת עבודת מטה פנים ממשלתית בנושא מול גורמים ממשלתיים שונים וכאשר תסתיים נעדכן בהתאם".