שר האוצר, יובל שטייניץ, הבטיח לתקצב את מכללת אריאל בכ-50 מיליון שקל נוספים בשנתיים הקרובות כדי להוציא אל הפועל את המהלך להפיכתה לאוניברסיטה שאושר אתמול, אך התוספת רחוקה מאוד מהנדרש, ולא ידוע מהיכן יגיע יתר התקציב.
למרות המהלכים המתקדמים לשינוי מעמדה של מכללת אריאל בחודשים האחרונים, שהגיעו לשיאם אתמול, אף לא גוף ממשלתי אחד הציג תחשיב או תחזית לתקציב הדרוש לכך וליכולתה של המדינה לעמוד בתקציב כזה. החישוב היחיד נערך על ידי המוסד עצמו, שטוען כי המהלך ידרוש תוספת של לפחות 130 מיליון שקל בשנה (260 מיליון שקל בשנתיים הקרובות) לתקציבו - פי 2.3 מהתקציב הנוכחי. ואולם באוניברסיטה החדשה הסכימו לקבל את התוספת הקטנה יותר.
עם זאת, הערכות באקדמיה גורסות כי מדובר בהערכת חסר, ולכל הפחות תידרש תוספת של 200-400 מיליון שקל בשנים הקרובות. עוד אומרים באקדמיה כי צרכי המוסד רק יגדלו בעתיד, בהתחשב בגידול מספר הסטודנטים באוניברסיטה החדשה.
באריאל לומדים כיום כ-13 אלף סטודנטים. בשנת הלימודים הקודמת (תשע"ב) תוקצבה המכללה בכ-101 מיליון שקל. לפי החישוב שהציג המוסד, תקציבו יהיה כ-230 מיליון שקל בשנה עם הפיכתו לאוניברסיטה, ובכך תהיה האוניברסיטה בעלת התקציב הנמוך ביותר בישראל, שתקציבן נע בין כ-440 מיליון שקל (אוניברסיטת חיפה) לכ-1.2 מיליארד שקל (האוניברסיטה העברית).
טרכטנברג נגד סער
ההכרה במוסד האקדמי כאוניברסיטה הביאה להידרדרות ביחסים שבין שר החינוך, גדעון סער, המשמש גם יו"ר המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג), לבין פרופ' מנואל טרכטנברג, המכהן כיו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה (הות"ת), האחראית על תקצוב המערכת. המתיחות בין השניים התעוררה לאחר שטרכנברג הזהיר מתוצאות המהלך והחלטתו של סער לתמוך בו למרות זאת.
טרכטנברג שלח לסער ולשטייניץ מסמכים מטעם הות"ת, שלפיהם אין מקום לאוניברסיטה חדשה וההכרה במכללת אריאל כאוניברסיטה "תסכל את המאמץ לשיקום האקדמיה, תסב למערכת נזק ודאי, מיידי וארוך טווח". עוד כתב טרכטנברג כי לעמדתו ולעמדת הות"ת מספר האוניברסיטאות כבר גבוה מדי. "צריך לומר באומץ", כתב, "אם היינו יכולים לעצב מחדש את המערך האוניברסיטאי לא היינו מקימים שבע אוניברסיטאות, אלא ארבע-חמש. האם צריך כאן ועכשיו עוד אוניברסיטה. התשובה הינה לאו מוחלט".
לפי עמדת הות"ת, אוניברסיטת מחקר נוספת "רק תדלל עוד את המערך הקיים, תקטין את המשאבים האנושיים, התשתיתיים והתקציביים לכל אוניברסיטה - ועל כן תפגע ואף תסכל את המאמץ הגדול לשיקום המערכת. גם אם נצליח להחזיר חלק ניכר מהחוקרים הישראלים מחו"ל, עדיין המערכת תמצא את עצמה בגירעון משמעותי של סגל בכיר. יש להדגיש כי מדובר בפער אשר לא ניתן לפתרון באמצעות תוספת תקציב".
סער אמר בתגובה כי התבטאותיו של טרכטנברג "בעייתית בלשון המעטה", וכי טרכטנברג "חרג מהיבטי התקצוב והתכנון עליהם הוא אחראי".
מלשכתו של שטייניץ נמסר: "דובר בתוואי תקציבי שעליו הוסכם לאחר הידברות בין שרי האוצר והחינוך ובעקבות דין ודברים שערכו השניים עם נציגי המרכז האוניברסיטאי באריאל. החלטה מפורטת על התוואי התקציבי תובא לאישור הממשלה לאחר השלמת הפיכת המרכז באריאל לאוניברסיטה. זאת, תואם את ההתחייבות ב-2005 של שר האוצר דאז, אהוד אולמרט, אך במסגרת מצוקה תקציבית שלנו כיום - הסכומים צנועים בהרבה ממה שהובטח".