המלכוד של נתניהו: פוליטיקה או כלכלה

במשרד האוצר הריחו לאחרונה כי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נערך לאפשרות שקדימה תפרוש מהממשלה והבחירות יוקדמו. מסיבה זו הדיונים בין לשכת ראש הממשלה למשרד האוצר על תקציב 2013 הוקפאו בשבועות האחרונים, שכן אף ראש ממשלה מכהן לא יסתכן ללכת לבחירות עם תקציב של גזירות קשות בצד ההוצאות ומסים חדשים בצד ההכנסות - כפי שתקציב 2013 צפוי להיות.

ואכן, במערכת הפוליטית מעריכים כי בשל פרישתה של קדימה מהקואליציה שלשום, גברו מאוד הסיכויים להקדמת הבחירות. המועד ששולט בבורסת ההימורים הפוליטית הוא פברואר 2013. הקדמת הבחירות לחודש זה תביא לכך שישראל תתנהל במחצית הראשונה של השנה הבאה עם תקציב המדינה ל-2012 - תקציב לא מעודכן בצד ההוצאות - וגירעון ענק שרק גדל.

אם הכנסת לא תאשר עד סוף דצמבר 2012 את תקציב 2013, כפי שמסתמן כעת, המדינה תיאלץ לעבור את 2013 עם תקציב צנע. בפועל, האוצר יהיה רשאי להוציא כל חודש רק אחד חלקי שניים עשר מתקציב המדינה ל-2012 - כל עוד הכנסת לא תאשר תקציב חדש ל-2013. תיאורטית, מצב זה יכול להימשך כל השנה.

המשמעות קשה: כל התוספות המתוכננות לתקציב 2013, שעליהן החליטו הממשלה והכנסת ב-2012 - לא יבוצעו. תוספות אלה כוללות, בין היתר, הגדלה אוטומטית של צד ההוצאות בתקציב ב-2.7%, ההחלטות בנושא דו"ח טרכטנברג (ובהן תקצוב חוק חינוך חינם לילדים בגילי 3-4) תוספות השכר לשורה של מגזרים במשק שעליהם סוכם בשנה האחרונה אחרי סכסוכים קשים (ובהם רופאים, אחיות, פרקליטים ועובדי קבלן), החלטות על סלילת כבישים ופיתוח מערכת הרכבות ותוספות למערכת הביטחון.

עם, זאת, בתקציב 2012 שיופעל ב-2013, משרדים יוכלו לבצע העברות פנים תקציביות מסעיף לסעיף, כדי להתמודד עם מצוקת התקציב. כך ניתן יהיה להעביר תקציבים המיועדים למחצית השנייה של השנה לטובת סעיפים הפעילים בעיקר במחצית הראשונה של השנה.

מה שעוד לא יבוא לידי ביטוי הן הגזירות שתוכננו לתקציבי הממשלה בתקציב 2013 - וכן לא יועלו מסים. בתקציב זה קודם כל ישולמו חובות ומשכורות ורק אחרי כן יבוצעו פרויקטים מתוכננים. משרדי הממשלה לא יוכלו לקבל התחייבויות ארוכות טווח וההתנהלות תהיה מהיד לפה.

בהיעדר תקציב שנתי, שר האוצר ואנשי משרדו נהפכים במידה רבה ללא רלוונטיים - ואילו נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, ייהפך לרגולטור הגדול של המשק. לכל אמירה שלו תהיה חשיבות רבה, שכן יחד עם הוועדה המוניטרית והכלים המוניטריים שעומדים לרשותה, הוא ינסה להתגבר על הקפאת היכולות הפיסקאליות של הממשלה. יהיה לו גם תפקיד חשוב בזירה הבינלאומית: הרגעת חברות דירוג האשראי הבינלאומיות, בנקים ומשקיעים זרים.

לפי כל הסימנים, גם השר המקורב ביותר לנתניהו, שר הביטחון אהוד ברק, ידע על הערכות נתניהו בעניין הקדמת הבחירות. עובדה: שלא כמו בשנים קודמות, מערכת הביטחון לא חשפה עד כה את דרישותיה הכספיות לתקציב 2013.

נתניהו יודע כי מצבו האלקטורלי כיום הרבה פחות טוב מכפי שהיה לפני כחודשיים וחצי, לפני שקדימה הצטרפה לקואליציה. העמדות הפרו-חרדיות של ראש הממשלה בנושא גיוס החרדים לצה"ל, התגברות המחאה החברתית, ירידה בצמיחה ועלייה באבטלה - כל אלה יעמדו במוקד מערכת הבחירות הקרובות. נתניהו היה מעדיף כי הנושא האיראני והסכסוך הישראלי-פלסטיני הנצחי יעמדו במרכז מערכת הבחירות.

בנוסף, בחירות בתחילת 2013 ייערכו לאחר מערכת הבחירות בארה"ב. אם הנשיא המכהן, ברק אובמה, ייבחר לקדנציה שנייה, מרבית הסיכויים הם כי גישתו תהיה פחות אוהדת כלפי נתניהו.

כך, כחצי שנה לפני הבחירות, נתניהו נמצא במלכוד. אם לא יוטלו מסים חדשים בהקדם - ומי מטיל מסים חדשים לפני בחירות - הגירעון בתקציב המדינה ל-2012 יעבור את ה-4% ויפגע קשות במעמדה הבינלאומי של ישראל בשווקים הבינלאומיים והמקומיים, עד כדי סיכון הדירוג הגבוה של ישראל בחברת דירוג האשראי הבינלאומית A ,S&P+.

זאת ועוד, בלי הטלת מסים לפני סוף 2012, הגירעון בתקציב 2013 יעבור את ה-5% ויתקרב לגבול המפחיד של 6%. מבחינה זו, עדיף לנתניהו - אם הוא סבור כי יחזור לראשות הממשלה אחרי הבחירות - להקדים את הבחירות לרבעון האחרון של 2012 ולא לרבעון הראשון של 2013. הסיבה לכך היא כי כל יום של דחייה בהקמת ממשלה חדשה, כל דחייה באישור תקציב 2013 בכנסת, רק יפגע בכלכלת ישראל.

אבל נתניהו חושש. אם לפני חודשיים וחצי תוצאות הבחירות היו ברורות, היום התמונה הרבה פחות ברורה, ואם הוא יבחר להעלות את המסים - התמונה מבחינתו תהיה אף גרועה יותר.

במשרד האוצר יש את הדרג המקצועי ויש את השר. הדרג המקצועי המשיך בשבועות האחרונים לעבוד בשקדנות על תקציב 2013, אבל בהיעדר פגישות עם ראש הממשלה - שר העל הכלכלי - הוא לא יכול היה לסכם נושאים מרכזיים, כמו היקף הקיצוצים בתקציב, המסים החדשים שיוטלו (לאוצר יש אפשרות לשחק, בהתאם לסדרי העדיפויות של הדרג המדיני, בין קיצוצים בהוצאות להעלאת מסים), התוספת לתקציב הביטחון ושאלות מרכזיות בחוק ההסדרים.

שר האוצר של תקציב 2013 נראה הרבה יותר חלש והרבה פחות עצמאי וקובע משר האוצר של תקציב 2011-2012. שר העל הכלכלי, יחד עם מנכ"ל משרדו, הראל לוקר, מטילים עליו צל כבד, שעם הזמן גדל. בתקציב 2013 חסרים כ-10 מיליארד שקל בצד ההוצאות ועוד כ-8 מיליארד שקל בצד ההכנסות - זאת, לאחר שהממשלה כבר הוסיפה לתקציב לאחרונה באופן מלאכותי יותר מ-14 מיליארד שקל על ידי הכפלת יעד הגירעון בתקציב מ-1.5% מהתוצר ל-3% מהתוצר.

מקורות ממשלתיים אמרו שלשום גם כי אין זה מוסרי שממשלה שיוצאת תכין את תקציב המדינה ל-2013 לממשלה חדשה. לדבריהם, רק הממשלה החדשה שתקום לאחר הבחירות צריכה לגבש את תקציב 2013.

ההערכה היא כי לממשלה חדשה יהיה קל יותר להעביר בממשלה, בכנסת ובציבור תקציב של גזירות ומסים חדשים.

קיום בחירות רע באופן זמני לתקציב המדינה. כל המערכת הפוליטית נערכת להתמודדות בבחירות, כשהמטרה הפוליטית מקדשת את המטרה הכלכלית. בחירות משתקות את יכולות השלטון להגיב בצורה ממשית ואחראית לסכנות כלכליות מבית ומבחוץ.

בחירות רעות לישראל בתקופה זו של משבר כלכלי עולמי, האטה וחוסר בהירות במשק המקומי. אחד הקורבנות המובהקים של הקדמת הבחירות תהיה דחיית הרפורמה המתוכננת במינהל הציבורי בישראל, שעליה שוקדים בחודשים האחרונים בנציבות שירות המדינה, ורבים רואים בה רפורמה חשובה ביותר ומרכזית לעתיד הכלכלה והחברה בישראל.

יש באוצר אנשים מאמינים, ניתן לקרוא להם נאיבים, הסבורים כי חרף הקדמת הבחירות, הממשלה הזאת כן תעלה מסים בקרוב - גם את המע"מ ב-1% וגם את מס ההכנסה לכל מדרגות המס ב-1%. הם מאמינים כי נתניהו ושטייניץ מבינים כי אי אפשר להתחיל את 2013 עם בור ענק בגביית המסים.

הפעם האחרונה שבה ממשלה התנהלה ללא תקציב היתה ב-2008, אז אישרה ממשלת אהוד אולמרט כראש הממשלה ורוני בר-און כשר אוצר את תקציב 2009, אך לא הצליחה לאשרר אותו בכנסת, בשל הקדמת הבחירות למחצית הראשונה של 2009. כך, במחצית הראשונה של 2009 עבדה ממשלת אולמרט ובהמשך ממשלת נתניהו, שהחליפה אותה, עם תקציב 2008. גם באותה שנה בכל חודש הוציא משרד האוצר, כפי שהחוק קובע, רק אחד חלקי שניים עשר מתקציב השנה הקודמת. הטייס האוטומטי, התחייבויות חדשות ל-2009 וכן פיזור כספים על רקע הבחירות הקרובות, לא עבדו - מה שהקטין את הוצאות הממשלה ב-2009 . אלא שאז, צריך להזכיר, מצבה של כלכלת ישראל היה אחר לחלוטין, מהצד החיובי.

ממשלה חדשה, שתיבחר ככל הנראה בתחילת 2013, תצטרך כבר בתחילת הדרך שלה להתמודד עם תקציב 2013. זו תהיה ההחלטה החשובה הראשונה שלה, שכאמור, לא צפויה להיות פשוטה. ייתכן גם שיהיה שר אוצר חדש, שלא יוכל ליהנות מ-100 ימים של חסד. גם לא 20. אבל לממשלה חדשה, בניגוד לממשלה שמסיימת את דרכה, יהיה את הכוח לבצע מהלכים כואבים.