האם החלטת אטיאס להקפיא הפינויים מספקת?

הוראתו של שר השיכון, אריאל אטיאס, לכלל החברות המשכנות לחדול מפינוי דיירים מדירות הדיור הציבורי עוררה בסוף השבוע תגובות רבות - הן מצד פעילים חברתיים והן מצד ראשי החברות המשכנות. עם זאת, רבים טוענים כי הפינויים אינם הבעיה המרכזית בתחום הדיור הציבורי, וכי עד שהמדינה לא תחזור לבנות או לרכוש דירות כדי להגדיל את המאגר, לא יחול שיפור של ממש בנושא.

ביום חמישי בערב הורה סמנכ"ל האכלוס במשרד השיכון, ישראל שוורץ, לחדול מפינוי דיירים מדירות דיור ציבורי. בהודעה נאמר כי "לאור הנחייה של השר, יש לעכב פינויים עד לאחר החגים לאור הלכי הרוח הקיימים".

ההודעה, שכנראה התייחסה לאווירה הציבורית שנוצרה בעקבות מעשהו של משה סילמן שהצית את עצמו, הועברה פחות מיממה לפני שנפטר מפצעיו. במשרד השיכון אישרו את הדברים ואמרו כי "שר הבינוי והשיכון ביקש לערוך בדיקה מחודשת של מדיניות הפינויים של החברות המשכנות. לאור זאת, ניתנה הוראה לעצור בינתיים את הפינויים".

בבוקר לאחר מעשה ההצתה העצמית אמר ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כי מעשהו של סילמן הוא "טרגדיה אישית" וכי ביקש מאטיאס ומשר התקשורת ושר הרווחה משה כחלון לבדוק את הנושא. ייתכן כי הצעד שבו נקט משרד השיכון הוא תוצאה של ראשונה של הבדיקה.

בדיון שנערך בשבוע שעבר בוועדה לשלום הילד בכנסת, בראשות ח"כ אורלי לוי אבקסיס, מסר סמנכ"ל משרד השיכון נתונים שלפיהם 30 משפחות מדיירי הדיור הציבורי מפונות בשנה מדירותיהן. ההערכה עוררה את זעמם של פעילי דיור ציבורי שנכחו במקום. אלה טענו כי המספר שהציג המשרד נמוך בהרבה ממספר הפינויים בפועל. לבסוף הוחלט כי משרד השיכון יבדוק את נתוניו בנושא ויציג את הנתונים המאומתים לוועדה.

בכירים בחברות המשכנות ציינו כי לא ברור אם הוראת משרד השיכון לחדול מפינויים חלה גם על מי שמוגדרים כפולשים לדירה. בקרב כולם שררה תמימות דעים כי אין לקיים את ההוראה לגבי פולשים לדירות ציבוריות, שלטענתם מונעים מגורים בדירות מהאנשים הזכאים להן באמת.

"ההחלטה נכונה כל עוד היא נוגעת לדיירים חייבים, שעבורם צריך לייצר הסדרי תשלום בפריסה מיוחדת כדי להבטיח שלא יעמדו בסכנת פינוי", אמרה אתמול עו"ד רחל תורג'מן, יו"ר דירקטוריון החברה העירונית-ציבורית חלמיש, המנהלת כ-2,000 דירות ציבוריות בתל אביב-יפו. לדבריה, יש לא מעט מקרים שבהם משפחה שאמורה לשלם 800 שקל שכר דירה לחודש, אינה מצליחה לשלם יותר מ-400. "במקרים כאלה ברור שהמשפחה תיקלע לפיגור ולהליך משפטי, ואת זה צריך למנוע. אלה לא אנשים שלא רוצים לשלם".

סמנכ"ל עמידר, ערן כהן, אמר כי בכוונת החברה ליישם את הוראת אטיאס לגבי דיירים החייבים בשכר דירה, או כאלה הטוענים לזיקה לדירותיהם כדיירים ממשיכים. עם זאת הדגיש כי אין לעמידר כל כוונה לחדול מפינוי במקרים של פלישה, שאותה הגדיר "עבריינית" - כאשר אדם נכנס לדירת דיור ציבורי ביודעו כי היא ריקה וללא כל זיקה אליה. "במקרים כאלה לא תהיה שום עצירה, אנחנו ממשיכים לפנות. כאשר פולשים פורצים לדירות, הם מונעים אכלוסים ומדובר במעשה עברייני. הוראת השר לא חלה על מקרים מסוג זה".

עוד אמר כהן, כי כדי להפחית את מספר הפינויים שיידרשו בסוף התקופה, על הארגונים החברתיים לסייע לדיירי עמידר שנקלעו לחובות להגיע להסדר פריסת תשלומים מול עמידר. "על אף שהפינויים כרגע מתעכבים, דייר שימשיך לא לשלם, מצבו יהיה הרבה יותר גרוע בסוף התקופה שכן הסכום יתפח".

ומה לגבי דיירים שאין להם לשלם? כהן: "הליך פריסת תשלום יכול להוביל לתשלומים נמוכים מאוד, כל עוד קיימת נכונות מצד הדייר. אפשר גם לשלם מאה שקל בחודש". לדברי כהן, עמידר, המחזיקה בקרוב ל-50 אלף דירות מבצעת 10-15 פינויים של דיירים בעלי חובות לחברה, ומספר פינויים נוספים, שבו לא נקב, מתבצעים במקרים של פלישה.

"החלטת השר עשויה להשפיע על קצב האכלוס של דירות על ידי משפחות חדשות", הבהיר כהן. "יש משפחות שכבר אותרו לשם קבלת דירה, שידענו שהן אמורות להיות מפונות, לכן יהיו כמה משפחות שהאכלוס שלהם יתמהמה".

בקרב פעילי הדיור הציבורי היו הדעות חלוקות על החלטתו של אטיאס. מנכ"ל "סנגור קהילתי", ברברה אפשטיין, בירכה על הוראת שר השיכון ואמרה: "אנחנו שמחים מאוד שמקבלי ההחלטות במשרד השיכון שמעו את זעקת הדיירים והבינו שאין לפנות דיירים מהדיור הציבורי לרחוב, מכיוון שהדיור הציבורי הוא רשת ביטחון שממנה יש רק רחוב".

מנגד טוען "צוות הדיור הציבורי", המרכז כמה ארגונים שמסייעים לדיירי דיור ציבורי ברחבי הארץ, כי הצעד שבו נקט אטיאס אינו מספק. "הקפאת הפינויים עד אוקטובר היא לעג לרש, המותיר את הדיירים בפחד מחרב הפינוי התלויה מעל לראשם", נכתב בהודעת הארגון. "אין בכמה חודשים כדי לאפשר לדיירים, בתמיכת פעילי המחאה, להתגונן נגד התביעות המוגשות נגדם ולדרוש את בירור חובם כראוי. אם חושבים במשרד השיכון שעד אז תדעך המחאה ויוכלו לעשות שוב ככל העולה על רוחם - טעות בידם".

עוד דרשו הפעילים כי משרד השיכון ינקוט צעדים נוספים, בהם הקפאת כל צווי הפינוי, קיום מבצע למחיקת חובות לדיירים, אישור זכאותם של בנים ובנות ממשיכים ומתן פתרון מגורים הולם גם לפולשים. "פלישות אלה נעשות מחוסר ברירה", נטען. "אלפים ממתינים ברשימות המתנה כבר שנים, אלפים אינם עומדים בקריטריונים הקשוחים".

הנושא המרכזי שעליו מסכימים כל הנוגעים בדבר, הן בחברות המשכנות והן בארגונים החברתיים, הוא שהצעד הנוכחי אינו אלא טיפה בים, וכי פתרון של ממש למצוקת הדיור הציבורי בישראל לא יושג אלא באמצעות חזרה של המדינה למדיניות של בנייה או רכישה של דירות נוספות למאגר הדיור הציבורי. המתנגד העיקרי למהלך זה הוא משרד האוצר.

בחברת הדיור "חלד" הפועלת בפתח תקוה החליטו השבוע לייעד 5 מיליון שקל לרכישת נכסים חדשים בעיר, אך הצעד עדיין לא אושר. "הייתי מצפה שהשר אטיאס יתערב בהחלטת משרד האוצר ויאפשר לייעד את הכסף באופן מיידי לרכישת דירות", אמר חבר דירקטוריון חלד עו"ד עדי הדר. רחל תורג'מן אף היא קראה לשר לפעול להגדלת מאגר הדירות, וכן קראה למשרד השיכון להגמיש את הקריטריונים לזכאים לדיור. "הקריטריונים כיום מחייבים שמשפחה תהיה במצב נורא ואיום כדי להיחשב לזכאית לדיור ציבורי. יש הרבה מאוד משפחות במצב קשה שנותרו מחוץ למעגל".

זהבה גרינפלד, דיירת עמידר מפרדס כץ שעמדה בסכנת פינוי עד לפני כמה חודשים, ושבאחרונה הגיעה להסדר עם החברה, אמרה: "הפתרון לבעיית הדיור הציבורי אינו בעיכוב פינויים. הפתרון הוא בהצבת הקריטריונים על פי הכנסה לנפש, שאינה כוללת את הקצבאות, הניתנות לקיום ולתרופות, תוך הגדלת מאגר הדירות כך שיענה על הצרכים של מחוסרי קורת הגג. יש לכך תקציב ועל שר השיכון לדרוש אותו. אם הוא לא יכול לעשות זאת, שיתפטר".