הממשלה עומדת לדון הבוקר בהחלטה על העלאת המסים בכ-14.4 מיליארד שקל, ועל קיצוץ בתקציב (למעשה - הסטות בין סעיפים שונים בתקציב) בסכום של כ-1.9 מיליארד שקל ב-2012 וב-2013. זוהי חבילת צעדים קשה, שמעוררת מורת רוח ציבורית קשה - אבל מדובר רק בהקדמה למהלכים הכלכליים שעוד יינקטו. זאת, מכיוון שתוכנית העלאת המסים כוללת גביית מסים שכלל לא בטוח שתתממש, ומשום שהקיצוץ הגדול בתקציב 2013 עדיין לא עלה כלל לדיון.
תקציב 2013 צפוי להסתכם בכ-298 מיליארד שקל (13 מיליארד שקל יותר מתקציב 2012). בתקציב הזה ישנן שתי בעיות קשות. ראשית, הממשלה כבר התחייבה להוצאה של כ-311-313 מיליארד שקל. משמע, הבטחות הממשלה חורגות בכ-14 מיליארד שקל מעבר לתקרת ההוצאה, ולכן התקציב יהיה חייב להיות מקוצץ בסכום זה. יש לציין כי מאז תוכנית הייצוב של 1985, ישראל מקפידה שלא לחרוג מיעדי ההוצאה בתקציב, וזוהי אבן בוחן לאמינות התקציבית שלה - לכן, משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה יתעקשו על קיצוץ כל ההוצאה העודפת מעבר ליעד ההוצאה.
הקיצוץ, בסכום של 14 מיליארד שקל, הוא הגדול הזכור אי פעם. מדובר במשימה שנחשבת לכמעט בלתי אפשרית מבחינה פוליטית, כלכלית וחברתית - והממשלה תצטרך לקבל את ההחלטות הקשות באמת לגבי הקיצוץ הענקי בתקציב 2013 בהמשך.
הבעיה הקשה השניה בתקציב 2013 היא הצורך לעמוד במגבלה של 3% גירעון - במצב שבו הכנסות המדינה ממסים פוחתות בגלל ההאטה בצמיחה במשק. כדי לעמוד ביעד גירעון של 3% תוצר, צריכה המדינה להעלות מסים בסכום של 15-18 מיליארד שקל. חבילת צעדי המיסוי המובאת היום לאישור הממשלה מנסה לטפל בבעיה הזו בלבד - בעיית המיסוי.
החבילה הכוללת שהובאה בפני הממשלה מדברת על העלאת מסים בסכום של 14.4 מיליארד שקל - קרוב לסכום הנדרש. עם זאת, הבעיה היא שההצעה אינה ודאית, משום שיש בה שני מרכיבים שהם בבחינת "ציפורים על העץ" - מרכיב של העמקת גביית המסים בכ-2 מיליארד שקל, ומרכיב של הכנסות ממיסוי דיווידנדים על רווחים כלואים בסכום של עוד 3 מיליארד שקל. שני הצעדים כאחד הם בבחינת תקוות, שאין כלל ודאות שיתממשו.
כך, אין כל ודאות כי החברות, שקיבלו הטבות מס במסגרת חוק עידוד השקעות הון, ייענו להצעת המדינה לשלם מס מופחת על רווחיהן הכלואים (רווחים לא מחולקים). זהו צעד שלא ננקט מעולם, ולכן לא ברור מה תהיה ההיענות לו.
גם העמקת הגבייה היא בגדר תקווה מבורכת - אבל שקשה מאוד לסמוך על כך שתתקיים. האוצר אמנם הגדיל השקעות ברשות המסים, במטרה לאפשר לרשות להגדיל את כוח האדם שלה ובכך להביא להגדלת הגבייה, אבל לא ברור כלל אם ההשקעות הללו אכן יישאו את הפירות המקווים.
לפיכך, כ-5 מיליארד שקל מתוך ה-14.4 מיליארד שקל הם הכנסות לא ודאיות, שעלולות לאכזב - ולחייב את הממשלה להעלות שוב את המסים.