"אם לא יטופל המחסור בעובדי היי-טק, ייווצר בשנים הבאות חסם צמיחה משמעותי במשק" - כך קובע צוות בינמשרדי לבחינת המחסור בכוח אדם בתחומי הטכנולוגיה, שהגיש באחרונה את מסקנותיו לשר התמ"ת, שלום שמחון. בין הסיבות לבעיה: הכוונה לקויה של תלמידים בשלב בית הספר התיכון לכיוונים שאינם טכנולוגיים או שאינם בתחום המחשבים והאלקטרוניקה; ניצול חלקי של הפוטנציאל הגבוה בתחום זה של חרדים, ערבים ונשים.
המחסור בעובדים נוצר עקב צמיחה מהירה של תחומי ההיי-טק, שאינה תואמת את קצב הכשרת כוח האדם. עיקר המחסור הוא בבוגרי אוניברסיטאות מצטיינים בתחומי אלקטרוניקה, חומרה ותוכנה בעלי ניסיון תעסוקתי. במקרים רבים מסתייגת התעשייה מהעסקת בוגרי מכללות במקצועות האלה.
התחומים העיקריים שבהם התגלה מחסור בכוח אדם הם תחומי המחשבים - כמו מדעי מחשב, הנדסת מחשבים והנדסת אלקטרוניקה - בדגש על תפקידי מחקר ופיתוח (מו"פ). המחסור אינו אחיד על פני כל ענפי ההיי-טק; לדוגמה, בתחום מדעי החיים יש עודף היצע על ביקוש. בעיקר מורגש המחסור בתחומים של רכיבים אלקטרוניים ומו"פ. מנגד, בתחום ציוד תקשורת התגלתה ירידה בשכר, נתון שעשוי להעיד על עודף היצע של עובדים.
הצוות ממליץ בין היתר לשדרג את איכות החינוך הטכנולוגי, להפנות אליו צעירים בשלב התיכון ולשפר את הקשר בין התעשייה לחינוך משלב בחירת מגמת הלימוד בתיכון ועד לבחינת פיתוח מסלול אקדמי שיותאם גם לצורכי התעשייה, כנהוג בבריטניה.
ההמלצות צפויות להגיע לאישור הממשלה בימים הקרובים. בראש הצוות עמד יוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה. חברי הצוות כללו בכירים במשרדי ראש הממשלה, התמ"ת והאוצר ובוועדה לתכנון ותקצוב שבמועצה להשכלה גבוהה.
"למחסור יש כבר השפעות שליליות"
"בשנים האחרונות מובילות התעשיות עתירות הידע את צמיחתה של הכלכלה הישראלית, תהליך שצפוי להימשך גם בשנים הבאות", ציין הצוות. הצמיחה של ההיי-טק מבוססת ברובה על כוח אדם מיומן בתחומי ההנדסה והמחשבים. מחסור בכוח האדם המיומן בתחומים אלה יגרום לבלימת צמיחתן של חברות הטכנולוגיה, לפיתוחים פחות מתקדמים ולהסטת פעילות לחו"ל של חברות ישראליות ורב לאומיות.
המחסור בעובדי היי-טק מחריף ככל שמגיעות לכאן יותר חברות רב לאומיות המקימות מרכזי מחקר ופיתוח. מכיוון שמאגר העובדים מוגבל, אלה שמצטרפים אליהן נגרעים מהחברות הישראליות, הצעירות והמבוססות יותר.
לכן יש להגדיל את מאגר בוגרי ההיי טק ברמות הגבוהות שבו יש לישראל ערך מוסף, אומר בני פפרמן, חבר בצוות ומנהל מינהל תכנון, מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת. הצוות הוקם לבקשת שמחון, לאחר שבשנים האחרונות טענו גופים במשק כי היצע כוח האדם המיומן אינו מספיק לצורכי התעשייה.
המחסור בעובדי היי-טק, ציין הצוות, אינו גורם עדיין נזק כבד לתפקוד חברות קיימות, אך יש לו השפעות שליליות על המשק, בין היתר עליית שכר הפוגעת ביתרון התחרותי של ההיי-טק הישראלי, האטת קצב הצמיחה של תחום ההיי-טק ואובדן משרות לטובת מיקור חוץ בחו"ל.
יצוין כי אחד הממצאים המפתיעים שהצוות העלה הוא שבניגוד לטענות התאחדות התעשיינים התעשייה, אין מחסור של ממש בכוח אדם טכנולוגי לענפי תעשייה שאינם היי-טק. במסקנותיו הוזכר אמנם כי חברות השמה וחברות שונות הפועלות בישראל ציינו מחסור בעובדי פס ייצור תחום ההיי-טק, בהם הנדסאים, טכנאי ייצור ומהנדסי מכונות. עם זאת, לא זוהה מחסור בעובדי מדעים מדויקים, תחומי הנדסה נוספים ומדעי החברה. בהתאחדות התעשיינים קובלים זה כעשור, ובמיוחד בשנים האחרונות, על מחסור חמור בכח אדם טכנולוגי, הפוגע לכאורה בצמיחת ענפי הטכנולוגיה המעורבת דוגמת ענף המתכת. לפיכך המליץ הצוות לקיים בדיקה חוזרת מעמיקה יותר של נושא עובדי הטכנולוגיה לשאר ענפי התעשייה. שמחון מתכוון לקדם את החינוך הטכנולוגי שאינו היי-טק מובהק בבתי ספר, כדי לאפשר לתלמידים ללמוד מקצועות טכנולוגיים בכל הרמות.
עבודת הצוות הבינמשרדי התבססה על נתונים בעיקר מהמחצית השניה של 2011, בהם נתוני למ"ס רשמיים וסקרים של בנק ישראל והתאחדות התעשיינים. חלק חשוב מהמסקנות מתבסס על סקר שעורך פפרמן זה כעשור בכל רבעון בקרב 3,000 אנשי עסקים המהווים מדגם מייצג של התעשייה ובוחן, בין השאר, את צורכי כח האדם שלהם. בנוסף בחן הצוות את תמהיל היצע הסטודנטים ואת עליות השכר בענפי המשק, מתוך הנחה, שבמקומות בהם יש מחסור בעובדים השכר עולה.
אחת העדויות הבולטות לקיומו של המחסור היא מספר בוגרי המוסדות להשכלה גבוהה לעומת הביקוש לעובדים. מן הנתונים עולה כי בעוד בכל שנה מתווספות כ-6,000-7,000 משרות חדשות לענף ההיי-טק, מספר בוגרי התיכון בעלי כישורים מתמטיים מספקים (בגרות במתמטיקה בהיקף של 5 יחידות לימוד בציון 85 ומעלה) הוא כ-6,000 בשנה בלבד, ומספר בוגרי המקצועות בתחומי המחשבים באוניברסיטאות ובמכללות הוא 4,500 בשנה בלבד. "ברור שהמחסור הולך ומעמיק", ציין המחקר. בשנת 2009 הועסקו בתחומי האלקטרוניקה והמחשבים 140 אלף עובדים.
גם נתוני השכר מעידים על מחסור בתחום. שכרו של בוגר מקצועות הנדסת חשמל, אלקטרוניקה ומדעי המחשב גבוה פי שניים בממוצע ויותר משכר עובדי היי טק אחרים ופי שלושה מבוגר מדעי הרוח. השכר בישראל בתחומים אלה נמוך ב-10% בלבד מהשכר בארה"ב (24 אלף שקל בחודש לפי שער חליפין של 3.7 שקלים לדולר). כך, אם רבע מלומדי הביולוגיה היו לומדים תחומים אלה, כל אחד מהם היה מגדיל את שכרו ב-12 אלף שקל בחודש ותוספת הערך למדינה לאורך חייהם היתה 1.6 מיליארד שקל.
"להגביר את הזיקה בין הצבא והתעשייה לחינוך"
מנתוני חברות כוח אדם עולה, כי מסתמן מחסור של עובדי פיתוח תוכנה וחומרה בעלי ניסיון של 2-5 שנות עבודה. מנגד מתקשים למצוא עבודה בני 50 ומעלה למרות ניסיונם ובוגרי מכללות.
בראיונות בחברות ההשמה עלה המסר כי בשל אובדן היתרון לשעת עבודה נדחק ההיי-טק הישראלי לתחומים ממוקדים של איכות שבהם נדרשים בעלי תארים ומומחיות מתקדמים, ואילו המכללות מכשירות עובדים ברמה בינונית בלבד. חלק מהחברות ציינו כי הן נמנעות מלזמן בוגרי מכללות וכי הן מחפשות ומגייסות סטודנטים מהאוניברסיטאות המובילות כבר בשנה השנייה ללימודים למרות העדר ניסיון.
המחסור נובע מירידה במספר הסטודנטים במקצועות הנדרשים, שמקורה בירידה ברמת המצוינות הטכנולוגית של תלמידי התיכון, ובעליה בשיעור הבוחרים ללמוד מקצועות פחות נדרשים. לדוגמה, מתוך 118 אלף תלמידי תיכון בני 18 ומעלה ב-2009, רק 62 אלף ניגשו לבגרות במתמטיקה ומהם רק 11 אלף לרמה של חמש יחידות, מהם קיבלו 5.6% בלבד ציון מעל 85 (לעומת 13% במדינות המפותחות, OECD). בנוסף צוינה בעיית איכות הבוגרים, הנובעת מקיפאון במספר בוגרי האוניברסיטאות במקצועות הנדרשים לצד עלייה במספר בוגרי המכללות בתחום. "ככל הנראה, בוגרי המכללות אינם מספקים מענה מלא, שכן נמצא חוסר תיאום מסוים בין תכני הלימוד לבין צרכי המשק", קבע הצוות בניסוח זהיר. סיבה נוספת למחסור היא ניצול לא מיטבי של כוח האדם הקיים, הנובע מכניסה מאוחרת של מהנדסים לשוק העבודה, חלקם בגלל שירות צבאי.
ניצול חלקי של כח אדם זוהה גם בקרב מבוגרים, נשים וערבים. הצוות ציין במיוחד את חסרון כח אדם מהמגזר החרדי ונשים ערביות, שמתחיל מהחינוך בבתי הספר שאינו מתמקד במקצועות ריאליים. בנוגע לנשים חרדיות מציין הדו"ח כי יש שיפור במצב, אך קובע כי יש ליצור תנאי עבודה יותר אופטימלים להגברת שילובן. הצוות ציין גם את הצורך לשנות את תנאי ההעסקה של אימהות כדי להגדיל את מספר הנשים שנשארות בהיי טק אחרי לידה.
הוועדה לתכנון ותקצוב נקטה באחרונה צעדים מעשיים לשינוי המצב, בהם הסטה משמעותית של משאבים למקצועות המחשוב וההנדסה במוסדות להשכלה גבוהה, במטרה לגרום לשיפור תשתיות הלימוד ולהגדלה משמעותית של מספר התלמידים. בתחילת 2010 הושקה תוכנית רב שנתית שמוסיפה 7.5 מיליארד שקל לתקציבי השכלה גבוהה לאורך שש שנים ומציבה יעד של תוספת 2,000 חברי סגל לאוניברסיטאות ולמכללות.
בנוסף, הוחלט להגדיל את התקצוב לסטודנטים בתחומי ההנדסה והמחשבים באוניברסיטאות משלב התואר הראשון. התקציב ללימודי דוקטורט הוגדל לפי 2.5 לעומת סטודנט במדעי הרוח, החברה והמשפטים. במסגרת הקצאת מכסות הסטודנטים במכללות לחמש השנים הקרובות ניתנה עדיפות לתחומים נדרשים בשוק העבודה, תוך שימת דגש על מקצועות ההנדסה וכך נעשה גם בנושא תקציבי הבינוי והפיתוח הפיסי במכללות. בימים אלה נבחנת אפשרות לתמרץ את האוניברסיטאות להפנות סטודנטים רבים באופן משמעותי לתחומים הנדרשים. בעיה נוספת שזוהתה היא נתק בין האקדמיה לתעשייה בשלב תוכניות הלימוד.
הצוות המליץ על הקמת ועדת היגוי בראשות מנכ"ל משרד התמ"ת ובהשתתפות נציגי הממונה על התקציבים, המועצה הלאומית לכלכלה, משרד החינוך והוועדה לתכנון ותקצוב במועצה להשכלה גבוהה. הוועדה תגדיר יעדים כלליים לצמצום המחסור תוך הגדלת כוח האדם המיומן, לצד יעדים פרטניים לגידול במספר בוגרי המוסדות להשכלה גבוהה ולשילוב אוכלוסיות ייחודיות בתעשייה עתירת הידע. הוועדה תבצע בדיקה תקופתית למעקב אחר עמידה ביעדים. כן תפעל לקידום ההמלצות שלהלן ותיזם תוכניות ניסיוניות חדשות ככל שיידרש.
בטווח הקצר מוצע להמשיך בתוכנית להשבת מוחות מחו"ל, בדגש על סיוע בקליטת ישראלים חוזרים ועולים חדשים במקצועות הנדרשים. כן הוצע שרשות המסים תבחן הטבות מס שיעודדו את הגעתם לישראל.
בטווח הבינוני מוצע להגדיל את כח האדם באמצעות המשך המאמץ להגדלת תשתיות ההוראה בתחומים הרלוונטיים במוסדות האקדמיים תוך שמירה על איכות הלימודים הגבוהה באוניברסיטאות ותוך העלאת הרמה והאיכות של הלימודים במכללות. זאת, בין היתר באמצעות שמירה על התמריצים הכלכליים והתאמה מתמדת של מספר הבוגרים לצורכי התעשייה.
כדי למצות את הפוטנציאל הלא מנוצל בקרב נשים, ערבים וחרדים הוצע לתמרץ אותם ללמוד תחומים שיש להם ביקוש בתעשייה. הרחבת מעגל הפונים ללמוד תתבצע במשולב עם הגדלת תשתיות הלימוד כדי למנוע בזבוז משאבים או פגיעה באיכות הלימודים. בטווח הארוך מוצע לחזק את החינוך למצוינות טכנולוגית בבית הספר התיכון, להגביר את הזיקה בין הביקוש בצבא ובתעשייה לבין מערכת החינוך ולהרחיב את המכינות הקדם אקדמיות במקצועות טכנולוגיים.