איך יאושר קיצוץ של 14 מיליארד תוך חודש?

לאחר שהאוצר הודיע על האצת ההכנות להעברת תקציב 2013 - מתחדשת בעוצמה ההתלבטות כיצד ניתן יהיה להעביר את הקיצוץ הנדרש, בהיקף של 12–14 מיליארד שקל, על רקע גידול בהתחייבויות הממשלה והערכות לירידה בהכנסות ממסים בשנה הבאה.

באוצר אמנם אומרים כי על שרי הממשלה יהיה לקבל הכרעות משמעותיות בשינוי סדרי העדיפויות, אך לפי הערכות לא תהיה אפשרות להעביר קיצוץ גדול בתקציב הביטחון - ויתכן אף שהתקציב יגדל. כמו כן, מרבית התקציבים לתשתיות ולתחבורה כבר משוריינים, וחלקם קשורים בחוזים שנחתמו עם גופים חיצוניים, כך שיהיה קשה לבצע קיצוץ משמעותי גם בתקציבים גדולים אלה.

אחת ההצעות הנשקלות על ידי גורמים במשרד ראש הממשלה היא עריכת מבצע לגביית חובות עבר של אזרחים לרשויות השלטון, ובהן רשות המסים והרשויות המקומיות. לדברי הגורמים, הציבור חייב מיליארדי שקלים לרשויות, מהם 30 מיליארד שקל לרשות המסים לבדה.

לדעת הגורמים, עריכת מבצע מוגבל בזמן לתשלום חובות עבר של אזרחים, תוך מתן הנחה בתשלומי הקנס והריביות, תעודד רבים בציבור לשלם את חובם, ובכך ניתן יהיה לגבות מיליארדי שקלים לקופת המדינה. עוד אמרו כי מקורות אלה יסייעו למניעת חלק מהגזירות על הציבור ב–2013. ההצעה הועלתה על ידי בכירים במשרד ראש הממשלה, שאמרו כי "יש לחפש הצעות מחוץ לקופסה". היא תוגש בקרוב לראש הממשלה, בנימין נתניהו, לקראת דיוני הממשלה על תקציב 2013.

שלשום הודיעו נתניהו ושר האוצר, יובל שטייניץ, כי בעוד שבוע תקיים הממשלה דיון על מסגרת תקציב הביטחון. ב–2 בספטמבר יתקיים דיון בממשלה לקביעת מסגרות התקציב, וב–13 בספטמבר תתבקש הממשלה לאשר את תקציב המדינה ל–2013. משרד האוצר מגבש חבילת גזירות, הכוללת קיצוץ של 12–14 מיליארד שקל בתקציב 2013.

להערכת האוצר, תקציב ההוצאה ל–2013 יהיה גבוה מהתקציב של 2012 במונחים ריאליים ביותר מ–13 מיליארד שקל. זהו גידול של כ–5% בבסיס התקציב. גורמים כלכליים ציינו אתמול כי האוצר ישים דגש בתקציב 2013 על הגברת הצמיחה ועל צמצום פערים חברתיים, וייתן עדיפות לתקציבי החינוך, ההון האנושי, התשתיות והתחבורה הציבורית.

בין ההצעות הנבחנות באוצר נמצא קיצוץ של כ–2–2.5 מיליארד שקל בתקציב קצבאות הילדים. הכוונה היא לקבוע שיעור קצבה אחיד בגין כל ילד, כאשר כיום הקצבאות בגין הילד השני, השלישי והרביעי במשפחה גבוהות מהקצבה בגין הילד הראשון. בגין ילדים שנולדו מיוני 2003, התוספת היא 86 שקל לכל ילד בחודש. בגין ילדים שנולדו לפני יוני 2003, התוספת היא עד 280 שקל לחודש.

באוצר בוחנים גם הקפאת שכר בשירות הציבורי, דחיית תשלומי ההבראה בשירות הציבורי והקפאת קליטת עובדים בשירות המדינה. לפי גורמים כלכליים, לא מן הנמנע שיוצע להגיע להסכם בעניין עם יו"ר ההסתדרות, עופר עיני. בנוסף, יישקל ביטול הפטור ממס הפרשות המעסיק לחיסכון פנסיוני וקרנות ההשתלמות, בעלות של כ–4.5 מיליארד שקל. בעבר, ההסתדרות התנגדה לכך בחריפות.

ההצעה לעריכת מבצע לגביית חובות עבר נוגעת לחובות לרשות המסים, רשויות מקומיות, ביטוח לאומי, מינהל מקרקעי ישראל וכיוצא בזאת. אזרחים רבים צברו חובות לרשויות אלה בגין הכנסה, מס שבח, מס רכוש, ארנונה, חובות של מעסיקים לביטוח הלאומי ועוד. במסגרת המבצע מוצע לעודד את החייביםם לשלם את החוב בתקופה קצובה, ובכך לשחררם מחלק מהריביות וההצמדות ולאפשר להם להשתחרר מהחובות הללו. ההצעה אמנם עלולה לזכות בביקורת, בכך שהיא "מעניקה פרס" למי שלא שילמו מסים או חובות, אך כבר נערכו מבצעים כאלה בעבר, כמו מבצעים מיוחדים לתשלומי מסים למס רכוש.

הצעדים הכלכליים שאישרה שלשום הכנסת נדרשים "כדי לסייע לאזרחים להשיג תעסוקה, לשפר תחרותיות ולחיות חיים טובים" - כך אמר אתמול מנכ"ל האוצר, דורון כהן, בראיון ל–TheMarker T.V ולערוץ הכנסת.

כהן לא התייחס להצעות הספציפיות של הקיצוץ הנבחנות באוצר. לדבריו, "תקציב ההוצאה ל–2013 יהיה גבוה מהתקציב של 2012 במונחים ריאליים ביותר מ–13 מיליארד שקל - גידול של כ–5% בבסיס התקציב, שנובע מהכללים הפיסקליים והצמיחה המואצת, המאפשרים להרחיב את ההוצאות ואת השירותים לאזרחים במגוון פעילויות של הממשלה".

כהן הוסיף כי "יחד עם זאת צריך לזכור כי בשנתיים האחרונות נלקחו התחייבויות, נחתמו הסכמים ‏(למשל עם המורים, הרופאים והפרקליטים; צ"ז‏) ונרקמו תוכניות, שיוצרים התחייבויות שהן יותר מגובה ההוצאה המותרת. זה דבר שהוא נורמלי באירועים של תקציב, ולכן צריך להתאים את תקרת ההוצאות למגבלת ההוצאה. זה מחייב קביעת סדרי עדיפויות".

כהן הוסיף כי החלטת נתניהו, שהתקבלה בשיתוף עם יו"ר ועדת העבודה והרווחה, ח"כ חיים כץ ‏(ליכוד‏), לפיה העלאת מס ההכנסה ב–1% תחול רק על מי שמשתכר 14 אלף שקל בחודש, היא "חלק מהאיזון וההתחשבות בשכבות החלשות ובמעמד הביניים. נשמרה חבילה של כ–14 מיליארד שקל, שזו החבילה הנדרשת ב–2103 על מנת לעמוד ביעד הגירעון של 3%. היעד הזה חשוב במיוחד כשאנו רואים מה קורה בעולם ובאירופה, כשמדינת ישראל עדיין מנווטת בים הסוער והמשבר הכלכלי מאז 2008. בעצם הצלחנו לצמוח בשיעורים של 5% ב–2010–2011 ולשמור על שיעורי תעסוקה טובים. שיעור האבטלה הוא נמוך מערב המשבר ב–2008. גם היום, כשיש האטה מחודשת, מדינת ישראל מתמודדת טוב יותר ממדינות אחרות".

לדברי כהן, "חבילת המסים שהוגשה על ידי שר האוצר היא החלטה מאוזנת שיש בה פגיעה מידתית ומגוון של מסים, כמו העלאת המע"מ ב–1% והעלאת המסים על בירה וסיגריות, שהם מסים עקיפים, אבל זה רק שליש בערך מהחבילה כולה. היא כוללת העלאת גם מס הכנסה ב–1% ומס יסף על בעלי ההכנסות הגבוהות, שהוא מס על עשירים. גם יש התמודדות עם ה'רווחים הכלואים' ותשלום מס על ידי התאגידים הגדולים. זוהי חבילה שנועדה להתמודד עם המשבר. הכי חשוב שיש חבילה של חוקים שנועדו להתמודד עם ההון השחור והעלמת המסים".