הצלחה חלקית, לצד ביקורת ובעיות, ביישום חוק חינוך חינם מגיל 3-4 בשנת הלימודים הקרובה, בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג.
85% מבני 4-3 ילמדו במסגרת חינוך חינם, לעומת כ-74% מהילדים כיום. כ-860 גני ילדים חדשים צפויים להיפתח ברחבי הארץ לקראת שנת הלימודים הקרובה, כשבמקור העריכו במשרד כי ייפתחו כ-500 גנים. בעקבות ההצלחה היחסית ביישום התוכנית, נבחנת במשרד החינוך אפשרות לקצר את יישום ההליך לשנתיים בלבד, במקום לשלוש שנים במקור.
מדובר בכ-269 אלף ילדים, מתוך שכבת הגיל הכוללת כ-317 אלף ילדים שילמדו בגני ילדים בחינם. מתוכם 100 אלף ילדים כבר זכאים לחינוך חינם עוד לפני הרחבת החוק ולכן מצבם לא השתנה. כ-142 אלף ילדים לומדים כיום במערכת הציבורית בתשלום, כך שהוריהם יחסכו משנת הלימודים הקרובה כ-800 שקל לחודש (כ-8,000 שקל בשנה). השינוי הגדול ביותר יהיה עבור כ-27 אלף ילדים שכיום לא לומדים במערכת הציבורית, ולא ידוע האם הם לומדים בגני הילדים הפרטיים, או נשארים בביתם עם מטפלת או ההורים. אלה ייקלטו בגני הילדים החדשים שנבנו.
עם זאת, מדובר בכשליש מתוך 75 אלף הילדים שלא נמצאים במערכת הציבורית, כך ש-48 אלף ילדים לא ישתתפו בשנת הלימודים הקרובה בגני הילדים החדשים. ההערכות הן כי הסיבה העיקרית לכך היא מחסור בגנים חדשים, שנבנו במרץ בחצי השנה האחרונה ברשויות המקומיות, אך לא ידוע כמה מהורי התלמידים נרשמו לגנים, ולא היה להם מקום.
עם זאת, על פי הערכות, בגלל הזמן הקצר שעמד בפני הרשויות המקומיות לבניית גני הילדים החדשים, כ-40%-45% מהילדים בגילאי 3-4 ילמדו בחודשים הראשונים של שנת הלימודים במבנים זמניים - כמו במתנ"סים, מרכזים קהילתיים ומבנים יבילים (קרוואנים), עד שיימצא עבורם פתרון קבע. לפי גורמים במערכת החינוך, על אף שהמבנים הזמניים עמדו בכל דרישות הבטיחות, בחלק מהמקרים מדובר גם במקלטים ומבני ציבור שעברו הסבה מהירה.
הרשויות המקומיות לא הספיקו לעמוד בדרישות משרד החינוך, לאחר שהממשלה אישרה את התוכנית רק בינואר, והבנייה החלה רק במארס. בדרך היו מכשולים נוספים, כמו תקציבים שעוכבו על ידי האוצר.
בנוסף, גורמים במערכת החינוך מודאגים מהצפיפות הרבה בגני הילדים. לפי התוכנית ילמדו כ-35 ילדים בני 3-4 בגני הילדים החדשים. למעשה רמת הצפיפות לא השתנתה בעקבות יישום התוכנית החדשה. עם זאת, השנה המצב צפוי להיות מורכב יותר, מאחר שבניגוד לעבר, התוכנית הכניסה לגני הילדים אלפי ילדים בגיל 3, ואף בגיל קטן יותר, ובחלק גדול מהמקרים רוב התלמידים יהיו בני שלוש - בניגוד לעבר שבו רוב התלמידים היו בני 4.
בסך הכל תקצב משרד החינוך ב-1.3 מיליארד שקל את בינוי הגנים ב-2012, ובכ-1 מיליארד שקל את סבסוד התשלום לגנים. בין השנים 2012-2015 יתוקצב המשרד בכ-4.9 מיליארד שקל בבסיס התקציב לצורך סבסוד שכר הלימוד בגנים, ובכ-2.65 מיליארד שקל לבניית גנים חדשים לצורך קליטת התלמידים.
במקביל לבניית הגנים פנה המשרד לגנים פרטיים בבקשה שיתאגדו ויומרו לגנים ציבוריים. כך, המשרד יתקצב את התלמידים בגנים בבוקר ולאחר שעות הלימודים הם יוכלו לגבות מההורים תשלום נוסף. כ-500 גנים פרטיים צפויים להיהפך לגנים ציבוריים במסגרת זו, מתוך כ-1,000 גנים שביקשו לעבור את התהליך. ואולם, למפעילי הגנים הפרטיים טענות קשות נגד משרד החינוך.
ממשרד החינוך נמסר: "לאורך השנים כ-200 אלף ילדים בני 3-4 היו בגנים הציבוריים במתכונת הקבועה כיום ובתשלום. נתוני הביקוש מעידים על רצון ההורים לשלב את הילדים במערכת הציבורית. בזכות המאמץ של משרד החינוך והרושיות המקומיות, יינתן מענה לרוב המכריע של הילדים".
"לרשויות החזקות אין בעיה"
שר החינוך, גדעון סער, ביקר אתמול בגן ילדים שנבנה במודיעין. בסך הכל נבנו בעיר עשרה גני ילדים חדשים לקליטת הילדים שנרשמו לגן בשנת הלימודים הקרובה. בסך הכל צפויים להיבנות 53 גנים.
סער אמר כי "יותר משנות דור חיכתה ישראל ליישום חוק חינוך חינם לגילאי 3-4 ומשרד החינוך והרשויות המקומיות עובדים יחד מסביב לשעון בהיערכות חסרת תקדים בהיקפה כדי שהרוב המכריע של הילדים בגילאים אלה יוכל ליהנות מהחוק כבר בשנת היישום הראשונה. זו בשורה של ממש למשפחות הצעירות בישראל".
הרשויות המקומיות, האחראיות על בינוי הגנים, יצאו עם החלטת הממשלה בינואר למירוץ נגד הזמן במטרה לבנות כמה שיותר גנים עד לתחילת שנת הלימודים בסוף אוגוסט.
הרשויות נדרשו לאתר קרקעות זמינות, לבנות גנים, לעמוד בביורוקרטיה, להמתין לאישורים, ולהתמודד עם ההורים. הבנייה החלה רק במארס, כשבחלק גדול מהמקרים נעשה שימוש בבנייה טרומית ובהצבת מבנים מוכנים מראש בשטח הגן. משרד החינוך משתתף ברוב מימון הגנים ומשקיע כ-850 אלף שקל לגן, מתוך עלות של כמיליון שקל לגן.
אבל בפועל, ראשי רשויות מקומיות נאלצו להשקיע עוד יותר מכך, ובחלק מהמקרים השקיעו כ-400 אלף שקל יותר מהתקצוב של משרד החינוך - מה שהציב במלכוד רשויות מקומיות מהערים החלשות יותר ורשויות שנאלצות לבנות כיתות גן רבות.
סוגיה זו משפיעה גם על תקציבי ההצטיידות לרכישת המתקנים בחצר ובגן. "לרשויות החזקות אין בעיה. הם אומרים למתכננים קחו את הכסף ותשקיעו כמה שצריך'. לרשויות החלשות אין. אז יהיו גנים מצוידים ויפים ויהיו גנים שיהיה בהם את המינימום. זה לא משנה לאף אחד העיקר שהילדים ילכו בחינם", אומר גורם במערכת החינוך".
למרות זאת התוצאה מספקת את משרד החינוך. אך בפועל חלק גדול מהילדים בגיל 3-4 יתחילו את שנת הלימודים הקרובה במבנים זמניים - כשבמקרים מסוימים מדובר גם בקרוואנים ומקלטים. עם זאת, יש לציין כי כל המבנים קיבלו את אישורי הבטיחות הדרושים, ועמדו בתנאים לצורך פתיחת גן ילדים במקום.
אבי קמינסקי, יו"ר איגוד מנהלי מחלקות החינוך ברשויות המקומיות, מעריך שכ-40%-45% מהילדים בגילאי 3-4 יפתחו את השנה במבנים ארעיים, עד לאוקטובר-נובמבר. "לא ניתן לבנות גני ילדים מינואר עד אוגוסט גם אם נהיה קוסמים, אבל ברשויות המקומיות נמצאו פתרונות טובים. בסך הכל מה שקרה זה פשוט נס. הרשויות השקיעו המון כספים ומאמצים לצורך יישום התוכנית, ועמדו בכך בהצלחה. זאת תמונת המראה של ישראל לטוב ולרע, בסופו של דבר עדיף שהתוכנית תהיה מיושמת מאשר שלא".
"איך ההורים יכולים לישון בשקט?"
בכמה רשויות מקומיות כמו רעננה וירושלים, הוחלט לממן סייעת נוספת בגני הילדים בחודשים הראשונים לפעילות הגן, כדי לסייע בתהליך ההסתגלות של הפעוטות בגן. אך לא לכל הרשויות תקציב לממן סייעת נוספת, ועיקר הביקורת נגד יישום החוק מופנה על הצפיפות הגבוהה של הילדים בגני הילדים בישראל - שנחשבת כיום לאחת המדינות הצפופות במדד זה מבין המדינות המערביות - אחרי מכסיקו וטורקיה - עם 22.6 ילדים לכל גננת, לעומת 14.4 בממוצע במדינות OECD. עם זאת, כשבוחנים את היחס בין מספר אנשי הצוות בגן לילדים, מצבנו טוב יותר מהממוצע ב-OECD, עם 11.1 ילדים לאיש צוות לעומת 13.1 במדינות הארגון.
פרופ' פנינה קליין, כלת פרס ישראל ומומחית לגיל הרך, אמרה בעבר ל-TheMarker כי מספר הילדים בכיתת הגן "לא עומד בדרישות המינימליות של טיפול בילדים בגיל הזה. אנחנו חותמים על גזר דין אכזרי מאוד לילדים בשנים הקרובות". לדבריה, "המחקרים מצביעים על נזקים פוטנציאליים כשלא מעניקים לילדים חינוך איכותי כבר בשלבי ההתפתחות המוקדמים, ולכן המצב הנוכחי מדאיג".
כתוצאה מכך, סטודנטיות להוראה בשנה השלישית במכללת לווינסקי אף מתנגדות להשתלב בגנים ודורשות לתגבר אותן בסייעת נוספת. הנושא עלה לדיון גם בוועדת החינוך בשבוע שעבר.
בעיה נוספת שאתה יתמודדו בגנים היא המספר הרב של ילדים בגיל 3, ואף בגיל מוקדם יותר שישתלבו השנה בגנים - בניגוד לשנים קודמות, שבהן מספר הילדים בגיל 4 היה גבוה יותר. בין היתר, עלתה סוגיית ההתמודדות עם ילדים שלא נגמלו עדיין מחיתולים.
במשרד החינוך הורו לגננות ליידע את ההורים בצורך לגמול את הילדים ולהדריך אותם בנושא. בעיריית הרצליה, אף הנחו באופן רשמי את ההורים שיש לגמול את הילדים עד לתחילת שנת הלימודים. המעבר לגן עירייה לגילאי טרום חובה הוא מעבר משמעותי ולעתים לא פשוט מכיוון שהילד מגיע מסביבה חמה למסגרת שבה יש מספר גדול של ילדים המלווים על ידי גננת וסייעת אחת", נכתב בעירייה להורים.
הביקורת נגד המשרד עולה גם מגננות בשטח. דורית חזן, גננת בירושלים בעלת גן לגילאי 3-4, הקימה את ארגון גננות מחנכות, שנאבק להורדת מספר הילדים בכיתות. "יש לי טענות קשות כלפי המשרד שמנחית על הגנים תוכניות השכם וערב. אנחנו צריכות להיות קוסמות כדי לדעת לתפקד בגן, ולמרות זאת יש זילות במעמד הגננת".
לדבריה "בעבר קיבלנו ילדים על פי גיל, אבל בעקבות יישום התוכנית מכניסים ילדים לפי שנתון. המשמעות היא שנקבל ילדים שעוד לא הגיעו לגיל 3. נקבל ילדים בלתי גמולים שאין לנו יכולת לטפל בהם. מצפים שנדריך את ההורים איך לגמול את ההורים שלהם. בכל פעם שיש יותר מ-25 ילדים בגן זה קשה מנשוא. בשנה הבאה קיבלתי 28 ילדים, כשרובם בגיל 3. אני תוהה איך גננת וסייעת ניתן מענה לילדים האלה".
אריאלה נוי, סייעת בגן באריאל, היא אחת ממקימות מטה הסייעות הארצי, שמבקש גם הוא להוריד את מספר הילדים בגנים. "35 ילדים על סייעת וגננת זה לא הגיוני. ההורים נותנים לנו לשמור על הדבר הכי יקר להם. זה לא חפץ שצריך לשמור עליו, ועם כל הרצון הטוב אי אפשר לתת ל-35 ילדים את היחס הראוי. ההורים צריכים להתעורר. לא ברור גם למה בשביל להיות סייעת יש צורך רק ב-12 שנות לימוד וביהעדר רישום פלילי. האם באמת זה מספיק? כיצד הם יכולים לישון בלילה בשקט?
שלומית ביסמנובסקי, דוברת ארגון גני הילדים הפרטיים, המתנגד ליישום החוק אמרה בדיון כי "יש פערים מאוד גדולים בין התכנון לביצוע של חוק חינוך חינם. מעמד הביניים מפסיד פעמיים - בפעם הראשונה מכיוון שהוא לא מקבל חינוך חינם שהובטח לו עקב מחסור בגני ילדים; ובפעם השנייה , מכיוון שהגזירות הנוכחיות שהגיעו בעקבות גל המחאה ומסקנות טרכטנברג בקיץ האחרון בטלות ומבוטלות. ההורים גם ישלמו מסים גבוהים וגם לא יקבלו את המגיע להם בעקבות השינויים".
בעיריית חיפה החלו לבנות גני ילדים חדשים עוד לפני החלטת הממשלה, שזירזה תוכניות שהיו בעירייה להרחבת מערך הגנים.
"השירות לגילאי 3-4 הוא עבורי מנוף להחזרת צעירים לעיר", אומר ראש עיריית חיפה יונה יהב. "ניסיתי לתת מענה לזוגות הצעירים עוד לפני דו"ח טרכטנבג כדי להילחם בתופעת ההגירה השלילית מהעיר שהפסיקה ב-2009".
כדי ליישם את החלטת הממשלה, בחיפה צריכים להיבנות 62 גני ילדים חדשים בתוך שלוש שנים כדי לתת מענה לכ-5,860 ילדים בגיל 3-4 בעיר, שהוריהם רשמו אותם לגני הילדים בחינם. 19 גני ילדים בעיר ייפתחו בשנת הלימודים הקרובה אך לא מדובר במבנים החדשים אלא בפתרון יצירתי של העירייה - שהסבה מבני ציבור לגני ילדים, ובהם גם בתי כנסת בעיר, שקיבלו הודעה שבשנת הלימודים הקרובה ייסגרו ויומרו לגני ילדים. יהב מסביר כי מדובר במבנים ששימשו בעבר כגני ילדים, ונסגרו עקב ביקוש נמוך לגנים באזור. בשנה הקרובה ייבנו בעיר 43 גנים נוספים במבנים חדשים.
בעיריית הרצליה שובצו כל הילדים בגילאי 3-4 שנרשמו לגנים, מדובר ב-930 ילדים שהוריהם נרשמו. בעיר 1,380 ילדים בגיל זה, כך שהורים ל-450 ילדים העדיפו לא להירשם לגני העירייה. עם זאת, העירייה הודיעה להורים כי לא תוכל להשלים את בניית כל גני הילדים עד לפתיחת שנת הלימודים ולכן תשבץ את רוב הילדים בגנים זמניים, עד להשלמת בניית הגנים. לפי העירייה 16 גנים חדשים נבנים בכל העיר - 12 במבנים חדשים ו-4 משופצים, אך 10 מהגנים ייפתחו רק לאחר הגנים. בינתיים הילדים ילמדו במרכזים הקהילתיים ובמתנ"סים.
מעיריית הרצליה נמסר: "העירייה נרתמת במלוא המרץ והעשייה כדי שכל ילדי העיר ייהנו מגנים איכותיים, עם כל התשתיות, הציוד ושירותי הטיפול והחינוך המתקדמים ביותר".
בנתניה, שבה הוקם אגף ייעודי לגיל הרך, ייפתחו השנה 22 גני ילדים חדשים ועשרה נוספים ייפתחו עד ינואר. מתוך 4,430 ילדים בגיל 3-4, ניתן מענה לכ-3,000 ילדים, כך שכ-1,500 ילדים נותרו ללא מקום. עם זאת, בעירייה מעריכים כי "חלקם מעדיף את ההסדרים הקודמים, כמו גנים פרטיים, ולאחרים נמצאו פתרונות".
עיריית ראשון לציון בנתה 14 גנים בשיטה הטרומית - קירות המבנה יוצרו במפעל והונחו על ידי מנוף בשטח - ועשרה גנים נוספים בבנייה רגילה. בנוסף, גם בראשון לציון עשו הסבה לשבעה גנים, ששימשו כמבני ציבור, ובעבר הרחוק כגנים. רק 24 ילדים בראשון לציון שנרשמו לגנים לא נקלטו, ובעירייה מנסים למצוא פתרונות עבורם.
"המערכת עבדה קשה מאוד. אני לא יכולה להגיד בוודאות ש-100% מההורים שבעי רצון, אבל 95% מהם שבעי רצון", אומרת שלומית זכאי, ראש אגף חינוך קדם יסודי בעיר. אחד הגנים החדשים בעיר, היה מבנה ששייך לצופים והעירייה הפכה אותו לגן ילדים. בנוסף, העירייה המירה כמה גני ילדים פרטיים לגנים ציבוריים.
ברעננה יחלו לפעול בשנת הלימודים הקרובה 12 גנים חדשים. בעיר קלטו את כל הילדים שנרשמו למערכת העירונית - כ-640 מתוך 1,175 ילדים בגילאי 0-3.