בסוף החודש, ה- 25 לאוגוסט ימלאו שנה לחתימה על הסכם הרופאים שהסעיר כל כך את המדינה בשנה שעברה. בדיעבד ידוע כי חתימת ההסכם היווה רק את יריית הפתיחה למאבק ממושך נוסף, הפעם של המתמחים ורופאים שהתגייסו לצדם נגד הארגון היציג שלהם, ההסתדרות הרפואית ומשרד האוצר. מאבק נוסף זה הניב בסופו של דבר הסכם נוסף ששידרג את תנאיהם של המתמחים מעבר להסכם השכר המקורי.
לרגל שנה להסכם בדקו במשרד הבריאות מה השתנה במערכת האשפוז וכיצד השפיע ההסכם על אופי העבודה בבתי החולים. חלק נרחב מהבדיקה הוקדשה למתמחים שעמדו במרכז מאבק הרופאים. על פי ההסכם, אמור מספר התורנויות לרדת בהדרגה ל- 6 ובתקופת הביניים המתמחים יקבלו פיצוי כספי מהתורנות השביעית ואילך.
ואכן, מבחינת עומס התורנויות של המתמחים, ניכרת ירידה מסוימת, גם אם לא דרמטית ולא אחידה בין בתי החולים השונים. בבית החולים שיבא, למשל, ירד מספר התורנויות הממוצע למתמחה מ- 5.2 תורנויות בחודש למתמחה באפריל 2011 ל- 4.77 תורנויות ביוני 2012 ירידה של חצי תורנות. ברמב"ם ירד מספר התורנויות מ- 5.25 ל- 4.55 ובוולפסון חלה אפילו עליה: מ- 6.14 תורנוית למתמחה ל- 6.34 תורנויות כעבור שנה. בבתי החולים בפריפריה בהם המתמחים מבצעים תורנויות רבות יותר בשל המחסור ברופאים, ניכר שיפור משמעותי מעט יותר: בבית החולים פוריה בטבריה למשל ירד מספר התורנויות הממוצע למתמחה מ- 8.5 באפריל 2011 ל- 6.26 תורנויות ביוני 2012 ירידה של יותר מ- 2 תורנויות בממוצע. בבית החולים זיו בצפת ירד מספר התורנויות מ- 7.69 ל- 6.47 תורנויות יותר מתורנות שלמה. עם זאת, במרבית בתי החולים עדיין עומד ממוצע התורנויות על יותר מ- 6 לחודש המספר אליו שאף הסכם הרופאים להגיע. חשוב לזכור גם שמדובר במספרים ממוצעים שלא משקפים את לוח התורנויות של כל מתמחה ומתמחה, כך שיש מתמחים רבים שממוצע התורנויות במחלקות שלהם עדיין גבוה בהרבה.
את הקיטון במספר התורנויות ניתן להסביר באופן חלקי באמצעות העלייה במספר המתמחים הכללי בבתי החולים: לפי בדיקת משרד הבריאות, בגל בתי החולים הממשלתיים (למעט וולפסון) חלה עליה במספר המתמחים. בפריפריה העלייה מורגשת ביותר: בבית החולים פוריה בטבריה למשל עלה מספר המתמחים מ- 51 ל- 84 בתוך שנה, בצפת מ- 61 ל- 85, בהלל יפה בחדרה מ- 70 ל- 93 מתמחים ובברזילי מ- 85 מתמחים ל- 107. עליה מתונה בהרבה נרשמה בבתי החולים באזור המרכז כמו שיבא (מ- 138 ל- 154 מתמחים), רמב"ם (4 מתמחים נוספו) ואסף הרופא (4 מתמחים). בבית החולים וולפסון ירד מספר המתמחים ב- 8 (מ- 79 ל- 71), אך במשרד הבריאות מבהירים כי מדובר בירידה נקודתית עקב בעיה טכנית בקליטת כוח אדם, וכי בקרוב ייקלטו בבית החולים 15 רופאים חדשים.
המשרד בדק גם כמה תורנויות חורגות מתבצעות בבית החולים, כלומר מעל 6 למתמחה בממוצע במחלקה. הבדיקה נערכה בחודשים אפריל ומאי 2012 וניתן לראות ירידה משמעותית בתורנויות החורגות בחודש זה. בכלל בתי החולים ירד מספר התורנויות החורגות בחודש זה מ- 606 ל- 427. במשרד מדווחים כי מספר התורנויות החורגות אכן נמצא בירידה מחודש לחודש כפי שצפה ההסכם.
מה שמסתמן כאכזבה מההסכם הוא תורנויות המומחים: למרות שבהסכם יש מנגנונים שאמורים לעודד מומחים לבצע תורנויות באמצעות הגדלת שכרם עבור תורנויות אלה, השנה נרשמה דווקא ירידה במספר תורנויות המומחים, בחלק מהמקרים ירידה דרמטית. כך למשל ירד מספר תורנויות המומחים בשיבא מ- 222 לפני שנה ל- 147 בחודש, בנהריה צנח המספר ב- 50%: מ- 201 לפני שנה ל- 109 השנה, ובפוריה בטבריה ירד מספר התורנויות מ- 124 ל- 80. בבתי חולים אחרים הירידה דרמטית פחות: ברמב"ם ירדו התורנויות מ- 136 ל- 99, בוולפסון מ- 122 ל- 94 ובהלליפה מ- 122 ל- 106. בצפת המספר נותר בלי שינוי ובברזילי אף חלה עליה במספר תורנויות המומחים: מ- 153 ל- 157. מדובר באכזבה מהזווית הציבורית, שכן תורנויות המומחים היו אמורות לגדול ולשפר את איכות הרפואה שמקבלים החולים בשעות הלילה ובסופי שבוע בהן נמצאים במחלקות בעיקר מתמחים. במשרד הבריאות יש שרואים בכך הבעת כעס ואפילו מעין נקמה מצד הרופאים הבכירים אשר עדיין מאוכזבים מההסכם
"מדובר בתהליכים שלוקחים זמן, אבל רואים שהתהליך וההסכם היו אפקטיבים"
יתכן כי ההצלה תגיע מכיוון תורנויות השליש והחצי (השארות מומחים צעירים בבית החולים עד חצות בתמורה לתוספת כספית של אלפי שקלים) שרק באחרונה החלו בתי החולים להפעיל. מכיוון שמדובר בכלי עבודה חדש עדיין אין נתונים אמינים על היקף השימוש בתורנויות החצי, אך סביר כי יהיה להן ביקוש רב בהרבה מהתורנויות המלאות (26 שעות ברצף) שהמומחים בורחים מהן.
נתון נוסף שנבדק הוא כמה שעות נוספות מקבלים הרופאים מאז התחילו להחתים שעון נוכחות בפברואר השנה. לפי נתוני המשרד, בחמשת החודשים מאז הפעלת השעון, היקף התשלומים החודשי של שעות נוספות הוא של כ- 6 שעות נוספות בממוצע בחודש לרופא. במשרד מבהירים כי הדבר לא מעיד בהכרח על כך שהרופאים עובדים יותר מבעבר, מכיוון שגם בעבר רבים מהם עבדו מעבר לשעות התקן אך לא שולמו להם שעות נוספות מכיוון שלא היה שעון נוכחות.
לדברי ראש מינהל הרפואה במשרד הבריאות, פרופ' ארנון אפק, "מעט מוקדם מדי לחרוץ דעה, כי מדובר בתהליכים שלוקחים זמן, אבל רואים שבהחלט התהליך וההסכם היו אפקטיבים. הייתה כאן מגמה לא טובה בשנים האחרונות של ירידה בשיעור המיטות, עומסים שהלכו ועלו על בתי החולים, מספר רב של תורנויות בעיקר בפריפריה, ולפי התוצאות נראה שהצלחנו, כל השותפים להסכם, לעצור את הסחף".
לדברי אפק, ניתן לזקוף את השיפור הניכר בפריפריה לכך שההסכם היה דיפרנציאלי - נתן עדיפות לרופאים בפריפריה. לדבריו, "כל הכבוד להסתדרות הרפואית שחתמה על הסכם דיפרנציאלי - זה לא טריויאלי שארגון עובדים מחלק כך את הכסף ואני חושב שחלק גדול מהכעס שהם ספגו ועדיין סופגים נובע מכך".
לגבי מחלקות שבהן המתמחים עדיין מבצעים יותר מ-6 תורנויות, אומר אפק כי "יכול להיות שיש מקומות שבהם אנחנו לא יכולים לתת למספר התורנויות להכתיב את שיעור הרופאים. יש מקצועות בהם צריך לשאול אם בעתיד יידרשו כל כך הרבה רופאים, וכנראה שיהיו מקומות בהם נצטרך להתיר יותר תורנויות". לדבריו, בימים אלה מתבצע במכון ברוקדייל מחקר שבודק את התמריצים והמנופים שנמצאים בהסכם - איזה מהם היה אפקטיבי יותר ואיזה פחות, האם העדפה של מקצוע אחד פגעה באחר וכו'.