הוצאת המדינה על בריאות בישראל - מהנמוכות במערב

ההוצאה הלאומית לבריאות בשנת 2011 עלתה ב-4% לרמה של 67.4 מיליארד שקל, 7.7% מהתוצר הלאומי הגולמי. עם זאת, החלוקה הפנימית בין מימון פרטי וציבורי בתוך ההוצאה הלאומית נותרה בלא שינוי - 38% מימון פרטי לעומת 62% מימון ציבורי. כך עולה מסקר שמפרסמת היום (שני) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

על סמך השוואה למדינות ה-OECD בשנת 2010, ההוצאה הלאומית לבריאות בישראל ממשיכה להיות מהנמוכות ביותר במערב ביחס לתוצר הלאומי הגולמי: 7.7% בישראל לעומת חציון המדינות שעומד על 9.4%. בנוסף, במהלך השנים שחלפו מאז חקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי ב-1995 ועד 2010, השנה האחרונה שלגביה יש השוואה בינלאומית, עלה בהתמדה שיעור ההוצאה הלאומית לבריאות מתוך התמ"ג מ-%7.5 ל-9.4% במדינות ה-OECD, אך בישראל הוא נותר בלא שינוי.

למעשה, שיעור ההוצאה הלאומית לבריאות ביחס לתמ"ג בישראל נמוך יותר מאשר ב-27 ממדינות ה-OECD ,במיוחד מארה"ב (17.6%) והולנד (12%), ולעומת זאת גבוה רק מאשר ב-6 ממדינות OECD. שיעור ההוצאה הלאומית לבריאות הנמוך ביותר קיים בטורקיה, מקסיקו ואסטוניה (כ-6%).

ההוצאה לבריאות כוללת את ההוצאות על כל שירותי הבריאות הניתנים במרפאות, בתי החולים, שירותי רופאים פרטיים ורופאי שיניים, הוצאות על תרופות ומכשירים רפואיים, מחקר ומנהל ממשלתי בתחום הבריאות, והשקעה במבנים וציוד במוסדות הבריאות.

בהתאם לכך, גם בהשוואה לפי ההוצאה לבריאות לנפש במונחי כוח קנייה - ההוצאה בישראל נמוכה מאשר מרבית מדינות הארגון: 2,046 דולר לנפש. רמה זו דומה להוצאה בסלובקיה וקוריאה ונמוכה מזו שבמרבית מדינות ה-OECD. בארה"ב היתה ההוצאה לנפש הגבוהה ביותר מבין המדינות המפותחות - 8,233 דולר. עם זאת מסייגים בלמ"ס כי למרות שהחישוב במונחי כוח קנייה מביא בחשבון את ההבדלים במחירי התוצר במדינות השונות, "לא מובאים בחשבון הבדלים בגורמים שעשויים להשפיע על ההוצאה כמו הרכב הגילים, מבנה מערכת הבריאות, מבנה התעסוקה וכד'. כשמחשבים הוצאה לבריאות משוקללת לפי גיל, מתקבלת הוצאה לאומית לנפש גבוהה יותר בישראל".

המימון הפרטי מתוך סל ההוצאה הלאומית לבריאות היה בשנת 2011 כ-38% - שיעור דומה לשנה הקודמת. מתוך אחוז זה תשלומים ישירים של משקי הבית לתרופות ושירותים רפואיים (כמו רופאים, מרפאות, ורופאי שיניים) מימנו 27% מההוצאה הלאומית לבריאות, ואילו 11% נוספים היו הוצאות על ביטוחים פרטיים ומשלימים, ותרומות מגורמים פרטיים שונים.

המימון הציבורי, בשיעור של 62% מההוצאה הלאומית, מורכב מ-26% מגביית מס בריאות, 35% מתקציב המדינה (כולל תקציב קופות החולים, מוסדות בריאות ממשלתיים, בינוי ופיתוח בתי חולים ועוד) ועוד 1% מתרומות מחו"ל.