שופטי בג"ץ בראשות המשנה לנשיא מרים נאור דחה היום את העתירות שהגישו חברות חיפושי הגז ונפט ישראמקו וגבעות עולם נגד הכנסת ושר האוצר בנוגע להעלאת מיסוי תגמולים מרוווחיהם על מציאת גז ונפט. במקביל דחו השופטים גם עתירות של פרופ' משואל קניאל שטענה כי היה צורך להכביד את נטל המס על חברות החיפוש. השופטים הותירו את ההסדר החוקי שקיים מזה כשנה, לאחר אימוץ החוק החדש, בתוקפו.
בעקבות המלצות דו"ח ועדת ששנסקי החליטה המדינה בשנת 2011 להקטין את הרווחים הצפויים לחברות חיפושי הגז והנפט מזכויות נפט שהם מחזיקים בהם מכוח חוק. חוק מיסוי רווחי נפט, משנת 2011, החליף חוק מ-1952, הטיל היטל פרוגרסיבי מיוחד על רווחיהם של בעלי זכויות נפט מהפקת נפט וגז.
חוק הנפט מ-1952 לא קבע כל הוראה בנוגע למיסוי הרווחים מנפט וההסדרים בנוגע לכך הופיעו רק בפקודת מס הכנסה מ-1961 ותקנות שהותקנו בעניין. ליזמי החיפושים ניתנו הטבות מס שונות לאורך השנים.
השופטת נאור מתארת את הליך חקיקת החוק והשימועים שנערכו לגורמים שונים שהתייחסו להמלצות ועדת ששנסקי והבהירה "הלוואי וירבו הליכי חקיקה סדורים כאלה".
ההסדר החקיקתי שגובש בעקבות המלצות ועדת ששנסקי קבע כי שיעור התמלוגים הקבוע בחוק הנפט ימשיך לעמוד על 12.5%, כפי שנקבע בחוק מ-1952, ולא ישונה, וכי השינויים ייעשו באמצעות חקיקתו של חוק חדש - חוק מיסוי רווחי נפט, התשע"א-2011 ובאמצעות ביטול הטבת המס מפקודת מס הכנסה שמכונה 'ניכוי האזילה'.
החוק החדש קבע מנגנון מורכב לחישוב היטל רווחי נפט שמבוסס על מקדמים ומכפילים שונים. החוק הבטיח כי ההיטל ייגבה רק לאחר שהיזם ירוויח הכנסות של מעל ל- 150% מהשקעתו במיזם. לאחר מכן חלות מדרגות מיסוי פרוגרסיביות בהתאם לשיעור הרווח. חברות הגז והנפט שעתרו נגד החוק טענו כי החוק בעל תחולה רטרואקטיבית.
לטענתם זכויותיהם בנפט התגבשו והושלמו טרם הקמת הוועדה וחקיקת החוק, עוד בשלב ההשקעה, ומכאן הפגיעה הרטרואקטיבית בהם. החברות הוסיפו כי הסתמכו בהשקעתם על המצב המשפטי שקדם לחקיקת החוק, וכי הייתה להם ציפייה לגיטימית הראויה להגנה שההסדרים הפיסקאליים שקדמו לחקיקת החוק לא ישתנו. לטענתם מצגים שונים שהוצגו להם מטעם גורמים רשמיים הביאו להסתמכותם זו.
טענה מרכזית שלישית של חברות החיפושים גרסה כי החוק איננו חוקתי בשל פגיעתו בזכויות קנייניות חוקתיות מוגנות בהן הם מחזיקים. החברות תקפו בטיעונים דומים גם את ביטול הטבת המס שניתנה להם.
השופטת נאור אימצה את מרבית מטיעוני המדינה כנגד העתירה וקבעה כי כי החוק אינו החדש אינו חל על הכנסות שהופקו בעבר ולכן היא דוחה את הטענות כי מדובר במיסוי רטרואקטיבי. השופטת דחתה את טענת החברות כאילו הסתמכו בהשקעותיהן על הבטחות שלטוניות שלא ישונה משטר המס וקבעה כי היה ריבוי דעות בעניין בקרב מקבלי ההחלטות וכי המנגנון שאומץ, שמבטיח מיסוי רק מעל 150% רווח הוא מספק.
נאור פוסקת כי מיסוי רווחים עתידיים של החברות אינו פוגע בקניינם של החברות. היא מבהירה כי "אין המדובר בשינוי תנאים ברישיונות ובחזקות מכוח חוק הנפט בהם הם מחזיקים. מדובר בהפחתה של שווי הרווחים העתידיים שביכולתם להפיק מזכויות אלו".
בג"ץ דחה העתירות נגד חוק ששינסקי
הילה רז
15.8.2012 / 10:58