לא מחכים לפנסיה: עליה במשיכת חסכונות מוקדמת

דו"ח הממונה על שוק ההון ל-2011, שהתפרסם בסוף השבוע שעבר באיחור, שופך אור גם על המתרחש מאחורי הקלעים של עולם החיסכון הפנסיוני.

הסדר פנסיה חובה, המחייב שכירים ומעסיקים להפריש לפנסיה, הביא תוך ארבע שנים יותר מ-900 אלף לקוחות לקרנות הפנסיה החדשות - כמעט כולם לקרנות שבבעלות חברות ביטוח.

אלא שמספר המצטרפים המרשים הוא רק לכאורה הצלחה, וניתן לראות עלייה של 22% בהיקפי המשיכות המוקדמות מקרנות הפנסיה. עמיתים רבים שצורפו בכוח לקרנות בעקבות צו פנסיה חובה, כורעים תחת נטל ההישרדות היומיומית ומעדיפים למשוך את הכסף, חלקם תוך תשלום קנס ענקי של 35% מהחסכונות. גם התחושה בציבור שחברות הביטוח ובתי ההשקעות נוגסים בחסכונותיהם באמצעות דמי ניהול מופרזים, לצד התשואות המאכזבות, מעודדת משיכה של הכספים זמן רב לפני היציאה לפנסיה.

באוצר תלו תקוות רבות בכניסת הבנקים לתחום הייעוץ הפנסיוני וראו בו מייעץ אובייקטיבי שמשוחרר מהאינטרסים של חברות הביטוח ובתי ההשקעות. ואולם נתוני הדו"ח חושפים כי עד עתה מדובר בכישלון. בפועל, פחות ופחות לקוחות פונים לקבלת ייעוץ בבנקים, ובמקביל הבנקים מצמצמים את מערכי הייעוץ. כתוצאה מכך היועצים, שהצטיידו ברישיון יועץ פנסיוני, מעדיפים לתלות אותו ולקחת במקומו רישיון סוכן ביטוח הנחשב רווחי יותר - אבל גם פחות אובייקטיבי ומאוזן עבור הלקוחות.

בשנה שעברה נרשמה עלייה במשיכות כספים מוקדמות מקרנות הפנסיה החדשות - כך עולה מדו"ח הממונה על שוק ההון ל-2011. נתוני הדו"ח מלמדים על גידול במשיכות הכספים מקרנות הפנסיה החדשות, מה שאומר כי יותר ויותר חוסכים מחליטים למשוך את כספי הפנסיה והפיצויים לפני היציאה לפנסיה.

בקרנות הפנסיה החדשות כמעט ואין חוסכים בגיל פרישה שכבר התחילו לקבל את קצבת הפנסיה. מתוך כ-3 מיליון העמיתים בקרנות, פחות מ-13 אלף הם מקבלי פנסיה - 0.4%. למרות זאת, ב-2011 נמשכו מהקרנות 2.2 מיליארד שקל, המהווים יותר מ-2% מהנכסים. בעוד שיעור הגידול בהפקדות לקרנות הפנסיה בהשוואה ל-2010 הסתכם ב-20%, שיעור הגידול במשיכות הגיע ל-22.2%.

מדובר בדרך כלל בעובדים שעזבו את עבודתם והחליטו למשוך מיד את כספי הפיצויים. אחרים משכו אפילו את כספי ההפרשות לתגמולים המיועדים לפנסיה, אף שמשיכה כזו כרוכה בקנס של 35% מהחיסכון.

TheMarker חשף בעבר תמונה מדאיגה שלפיה רבים מהמצטרפים להסדר פנסיה חובה מושכים את כספי הפנסיה בתוך תקופה קצרה - בין חודשים בודדים לכמה שנים - מאז ההפקדה הראשונה. אותם חוסכים משויכים לעשירונים התחתונים במשק וקשיי ההישרדות היומיומיים שלהם דומיננטיים בהרבה מהצורך לבנות לעצמם חיסכון לפנסיה, שאת פירותיו יתחילו לקצור רק בעוד עשרות שנים.

נקודה נוספת שעולה מדו"ח הממונה היא שלמרות רפורמת הניוד בחיסכון הפנסיוני, המאפשרת לחוסכים להעביר כספים בין מוצרים וחברות בתחום - הרי שבפועל הניידות מתמקדת בזירת קופות הגמל וקרנות ההשתלמות, כשבקרנות הפנסיה הניידות נמוכה מאוד.

"בחינת היקפי ההעברות בקרנות הפנסיה, מאז החלת תקנות הניוד ב-2008, מעלה כי היקפי העברות בין קרנות הפנסיה נמוכים משמעותית מאלה הנהוגים בין קופות הגמל", נכתב בדו"ח. באוצר מעריכים כי הסיבה לכך נעוצה במורכבותו של מוצר קרן הפנסיה, שמכיל לצד החיסכון גם כיסויים ביטוחיים בגין אובדן כושר עבודה ומוות, לעומת הפשטות היחסית של מוצר קופת הגמל.

ארבע שנים מאז שהחל, הייעוץ הפנסיוני בבנקים אינו מצליח לצבור מומנטום. ב-2011 עברו במערך הייעוץ הבנקאי רק 46 אלף לקוחות - לעומת 57 אלף ב-2010 ו-80 אלף ב-2009. היקף הנכסים שעליהם ייעצו הבנקים ב-2011 הסתכם ב-13.7 מיליארד שקל, כשכמעט כל הייעוץ ניתן בקופות גמל וקרנות השתלמות.

היועצים בבנקים כמעט ולא מייעצים על קרנות פנסיה, כשבכל הנוגע לביטוחי מנהלים אינם מייעצים בכלל. בסך הכל, מתחילת הפעלתו של הייעוץ הפנסיוני הבנקאי ב-2008 ייעצו הבנקים ל-214 אלף לקוחות על נכסים בסכום כולל של 44 מיליארד שקל.

באוצר תלו תקוות רבות במערך ההפצה הפנסיוני הבנקאי, שיאזן את פעילות סוכני הביטוח וסוכנויות ההסדרים הנחשבים ללא אובייקטיביים. כעת תולים באוצר תקוות כי בשנתיים הקרובות הדברים ישתנו וההפצה הבנקאית תתרחב.

"ב-2013 צפוי להיכנס לתוקף תיקון שיאפשר תשלום עמלות הפצה עבור ייעוץ במוצרי ביטוח חיים. כמו כן, בשלהי 2013 צפויה להתחיל לפעול מערכת המסלקה הפנסיונית שתסייע בהעברת מידע לבעלי רישיון על חיסכון פנסיוני של לקוחות, לצורך מתן ייעוץ או שיווק פנסיוני. שינויים אלה צפויים להרחיב את היקף הייעוץ הפנסיוני בשנים הקרובות", נכתב בדו"ח הממונה על שוק ההון ל-2011.

חוסר ההצלחה של הייעוץ הפנסיוני בבנקים מתבטא היטב גם במספרם של בעלי הרישיון לייעוץ פנסיוני. ב-2011 היו בישראל 1,303 בעלי רישיון ייעוץ פנסיוני, ירידה של 7% לעומת מספרם ב-2010 ושל 20% בהשוואה ל-2009. ניתן לראות כי הירידה במספר היועצים הפנסיוניים לוותה בעלייה במספר של המשווקים הפנסיוניים ושל הסוכנים הפועלים בענף. הבחינות הנדרשות לרישיון יועץ פנסיוני זהות לאלה של סוכני הביטוח הפנסיוניים. מי שעבר את הבחינות הללו, צריך להחליט איזה רישיון הוא לוקח ובכל רגע הוא יכול להמיר אותו לרישיון האחר.

בינתיים, מי שנהנה מחוסר ההצלחה של הייעוץ הפנסיוני בבנקים הם סוכני הביטוח, שבעבר חששו מאוד כי כניסת הבנקים לתחום שהיה בשליטתם תדחק את רגליהם מהענף הפנסיוני. נתוני האוצר ל-2011 מראים עלייה בשיעור הסוכנים שנהנו מעמלות הגבוהות מחצי מיליון שקל בשנה. כך, ב-2011 קיבלו 13.1% מסוכני הביטוח עמלות בסך 0.5-1 מיליון שקל (לעומת 10.6% ב-2010) ו-8.4% נוספים קיבלו עמלות של יותר ממיליון שקל (6.4% ב-2010).

הגברת הפעילות של בתי ההשקעות בזירה של קרנות הפנסיה החדשות תרמה לירידה קלה בריכוזיות של הענף. נתח השוק של שלושת הגופים הגדולים בענף ירד ב-1% בלבד ב-2011, מ-81% ל-80%. שלוש קרנות הפנסיה הגדולות הן מבטחים החדשה של מנורה מבטחים, מקפת של מגדל ומיטבית עתודות של כלל ביטוח.

מדובר בשיפור אטי שנמשך מאז 2006, אז החזיקו שלוש קרנות הפנסיה הגדולות בנתח שוק של 84%. למרות המגמה העקבית הזו, ענף הפנסיה עדיין סובל מרמת ריכוזיות גבוהה בהשוואה לענף הגמל - שם שלושת הגופים הגדולים מחזיקים בנתח שוק של 34%.

בתחילת 2011 בתי ההשקעות הגבירו את פעילותם בענף הפנסיה. המהלכים הבולטים היו של בית ההשקעות פסגות שהחליט לפתוח קרן פנסיה עצמאית וזכה בכמה מכרזי פנסיה של מעסיקים שונים. קרן הפנסיה של פסגות, שכללה בסוף 2011 כ-5,000 עמיתים, מנהלת 123 מיליון שקל. לצורך הגברת פעילותו הפנסיונית רכש פסגות כמה סוכנויות ביטוח המהוות זרוע הפצה של בית ההשקעות.

מהלך בולט נוסף ביצע בית ההשקעות אלטשולר שחם, שהחליט להחיות סוכנות ביטוח רדומה שהיתה לו ולרכוש אחוזים ניכרים בשתי סוכנויות ביטוח נוספות. מדובר בתשתית להחלטה שהתקבלה בבית ההשקעות להתרחב בתחום קרנות הפנסיה. קרן הפנסיה של אלטשולר מנהלת 74 מיליון שקל וחברים בה כ-1,700 עמיתים.

מי שעוד נגס בנתח העצום שבו מחזיקות שלוש הקרנות הגדולות היו קרנות הפנסיה של הראל והפניקס, שנהנו מגידול בנתח השוק המחושב ביחס להפקדות חדשות. בקרן הפנסיה של הראל חברים 442 אלף עמיתים ובקרן של הפניקס חברים 261 אלף עמיתים.

180 אלף עמיתים נוספו לקרנות הפנסיה החדשות ב-2011 כחלק מהסדר פנסיה חובה שהנהיגה המדינה. ההסדר, שנקבע כצו ונכנס לתוקף ב-2008, מחייב כל מעסיק ועובד שכיר להפריש לפנסיה בהתאם למשכורתו. מאז תחילת ההסדר ועד סוף 2011 הצטרפו לקרנות הפנסיה מכוח ההסדר כ-900 אלף עובדים ובאוצר מעריכים כי מספר המצטרפים בפועל גדול יותר.

רוב העמיתים שהצטרפו ב-2011 לקרנות הפנסיה כחלק מהסדר פנסיה חובה מאופיינים ברמת הכנסה נמוכה. יותר מ-90% מהמצטרפים הם בעלי הכנסה חודשית מדווחת נמוכה מ-6,000 שקל. כ-70 אלף מהמצטרפים ב-2011 הם בעלי הכנסה חודשית של עד 2,000 שקל. ל-60 אלף הכנסה חודשית שבין 2,000 ל-4,000 שקל. רק כ-7,000 מהמצטרפים לקרנות מכוח ההסדר הם בעלי הכנסה של יותר מ-8,000 שקל בחודש.

מבין הקרנות, הנהנית הגדולה מהסדר פנסיה חובה היא קרן מקפת שמנהלת מגדל, הקרן השנייה בגודלה בישראל שצירפה לשורותיה את מספר העמיתים הגדול בענף. ב-2011 הצטרפו אליה מכוח ההסדר 45 אלף עמיתים ומתחילת ההסדר - כ-202 אלף עמיתים.

גם קרנות פנסיה קטנות שמנהלים בתי השקעות נהנו מההסדר. כך, קרן הפנסיה שפתח בית ההשקעות פסגות בתחילת 2011 גייסה תוך שנה כ-5,000 עמיתים - כ-1,600 מהם הצטרפו מכוח הסדר פנסיה חובה.

כחלק מדו"ח הממונה על שוק ההון מפרסם האוצר את מדרג חברות הביטוח, המבוסס על טיפול בתלונות לקוחות שהוגשו ביחידה לפניות הציבור ב-2011. ציון מדרג גבוה מלמד על היקף גדול יותר של תלונות שהתבררו כמוצדקות, כשהמדרג מחושב ביחס להיקפי הפעילות של החברות בכל אחד מתחומי הביטוח.

במקומות הגרועים ביותר ובפער ענק מהחברות האחרות נמצאות החברות ביטוח ישיר ושירביט, שקיבלו ציוני מדרג של 4.37 ו-4.26 בהתאמה. לשם המחשה, החברה הבאה בתור עם הציון השלילי היא הכשרה ביטוח שקיבלה ציון מדרג של 1.81.

ציון המדרג הממוצע בענף הביטוח היה 1. ציון מדרג גרוע מהממוצע ניתן לחברות הביטוח הבאות (מהגרוע לפחות גרוע): ביטוח ישיר, שירביט, הכשרה ביטוח, דקלה שבבעלות הראל, מנורה, איילון, כלל בריאות ו-AIG.

ציון מדרג טוב מהממוצע ניתן לחברות הבאות: כלל, הפניקס, אליהו, מגדל, הראל, שומרה, שלמה וביטוח חקלאי - כלומר, ביטוח חקלאי מדורגת בציון המדרג הטוב ביותר.

מחברת ביטוח ישיר נמסר בתגובה לדירוג השלילי: "השקיפות בחברות הביטוח הישירות בהשוואה לחברות הפועלות באמצעות סוכנים גבוהה באופן משמעותי, מה שמשפיע באופן טבעי גם על נתוני דו"ח זה. יתרה מכך, דו"ח האוצר הזה אינו כולל נתוני תלונות נגד סוכני ביטוח, ולכן ההשוואה לא רלוונטית. חשוב לציין שרק תלונה אחת מתוך כלל התלונות אכן נמצאה מוצדקת, וזאת לאור התנהלות החברה בקבלת האחריות והפקת הלקחים במסגרת פעילותה המתמדת לשיפור השירות".

מחברת שירביט נמסר בתגובה לדירוג השלילי שקיבלה במדרג האוצר: "החברה עוברת בשבועות האחרונים שינוי ארגוני גדול וכחלק מהותי ממנו נעשית גם עבודה יסודית בתחום השירות, במטרה לייעל ולשפר את השירות הניתן למבוטחי החברה הן ברמה הטכנולוגית הן ברמת רענון נהלים והדרכות לצוות העובדים. את הדו"ח המדובר עדיין לא ראינו אבל ככלל, כל ביקורת חשובה לנו כדי שנוכל ללמוד ממנה ולהפיק את הלקחים הנדרשים, וכך גם נעשה עם קבלת ממצאי הדו"ח".