ההוצאות של ועד הרכבת: לוביסטים וכיסוי קנסות

הסכסוך שפרץ בין הסתדרות העובדים לבין ועד עובדי הרכבת היוצא בראשות גילה אדרעי, הגיע בסוף השבוע לשיא - לאחר שההסתדרות חשפה דו"ח ביקורת שהזמינה על התנהלותן הכספית של קופות הוועד בשנה וחצי האחרונות.

הדו"ח תיעד ניהול כספי מסודר יחסית של הקופות, אשר הוציאו בתקופה זו 2.5 מיליון שקל, שמומנו מדמי החבר שמשלמים 2,000 עובדי החברה. הדו"ח חשף גם שני סעיפים בעייתיים: שכירת חוקרים פרטיים למעקב אחר שניים מעובדי החברה, בחשד לשיתוף פעולה עם ההנהלה בביצוע האזנות סתר ובהטרדה מינית לכאורה; וכן כיסוי הקנסות שהוטלו לפני חצי שנה על ראשי הוועד בגין ביזיון בית משפט (45 אלף שקל).

הסכסוך בין הסתדרות העובדים לבין ועד עובדי הרכבת פרץ ביוני, לאחר שיו"ר ההסתדרות, עופר עיני, החליט להדיח מתפקידה את אדרעי, לפזר את חבריה ולמנות ועד חדש תחתם. המהלך גרר ניסיון של אדרעי וחבריה לערער על מעמדה של ההסתדרות כגוף היציג של עובדי הרכבת, באמצעות חבירה לארגון כוח לעובדים המתחרה - אך ניסיון זה נכשל לפי שעה. במקביל, פנתה ההסתדרות ביולי אל משרד רואי החשבון אלישע שער ושות', בבקשה לערוך בדיקה דחופה של קופות כספי הוועד ברכבת. זאת, אגב, תוך התמקדות בקופות הוועד הארצי והצפוני - מעוז התמיכה באדרעי, ולא בקופת הוועד הדרומי (שם אחיזת ההסתדרות חזקה יותר).

פעילות הוועד ממומנת על ידי ניכוי דמי ועד משכר עובדי הרכבת, בסך 45 שקל לחודש. 10 שקלים מתוך ההפרשה מוצאים דרכם לקופת הוועד הארצי (שהוקם ב-2011), 5 שקלים מגיעים לקופת ועד הצפון ו 30 לחשבון הגזברות של ועד צפון. בסך הכל, הפרישו עובדי הרכבת ב-2011 לקופות 1.63 מיליון שקל, שמתוכם 1.24 מיליון שקל הופקדו בקופת הוועד הארצי ו-415 אלף שקל בקופות ועד צפון. במחצית הראשונה של 2012 הופקדו בקופות אלה יחדיו 668 אלף שקל.

חברת רכבת ישראל עצמה, יש לציין, אינה מזרימה כספים ישירות לקופות - אלא משתתפת לעתים בפעילויות רווחה המאורגנות על ידי הוועד באמצעות החזר כספים (כנגד קבלות).

רואי החשבון המבקרים נפגשו עם אדרעי ועם גזבר ועד צפון, אלדד לוי, בדקו את הדו"חות הרבעוניים של הקופות, סרקו פנקסי צ'קים, פרוטוקולים של ישיבות ועד והסכמים עם נותני שירותים. רואי החשבון ציינו כי זכו לשיתוף פעולה מלא, וכך איפשרו למעשה גם הצצה נדירה אל נבכי המנגנונים הכספיים של אחד מוועדי העובדים הבולטים במשק.

רואי החשבון ציינו כי בסקירת ההכנסות ורישומן לא נמצאו ליקויים ¬ אם כי הבדיקה לא הושלמה במלואה והתמקדה בצד ההוצאות. בחשבונות נמצאה יתרה כוללת של כ-470 אלף שקל, נוסף על פיקדון כספי של 1.7 מיליון שקל, שנצבר לאורך השנים בוועד צפון ושלא נעשה בו עדיין שימוש. הבדיקה כללה את הוצאות קופות הוועדים במשך שנה וחצי, מינואר 2010 ועד סוף יוני 2012. בתקופה זו הוציאו הוועדים סכום כולל של 2.5 מיליון שקל. 1.7 מיליון שקל מתוכם הוצאו בידי הוועד הארצי, בעיקר לייעוץ משפטי (34.3%) ולייעוץ תקשורתי (30%). מקופת הוועד הצפוני יצאו 793 אלף שקל, מהם 63% נרשמו תחת סעיף "רווחה".

הוצאות רווחה מתייחסות למימון פעילות כמו נשפים, אירועי גיבוש ושי לחגים. סעיף נפרד, תחת הכותר "מתנות", מקנה לראשי הוועד סכום של 250 שקל במידה ויוזמנו לבקר באירועים פרטיים של עובדי החברה. ההוצאות תחת סעיף זה הסתכמו בתקופת הדו"ח ב-28,430 שקל.

הוועד הוציא 44 אלף שקל על אירוח וכיבוד ו-5,000 שקל מימנו חניות ומוניות. הוצאות הטלפונים הסלולריים של הוועד הסתכמו ב-18.2 אלף שקל בתקופה זו.

לטענת רואי החשבון, סך ההוצאות היה סביר, ומרביתן אושרו כנדרש. עם זאת, צוין, הוועד נושא בחוב לא ברור של 18 אלף שקל לקואופרטיב אגד, וכן למשרד עו"ד שליווה את הוועד במאבק נגד העתקת משרדי הרכבת ללוד.

אלא שעניין רב יותר מרכז סעיף הייעוץ האסטרטגי והתקשורתי של הוועד, שאחראי ל-34% מסך הוצאות הקופות - 843 אלף שקל במהלך שנה וחצי בלבד. את הסכום הגבוה ביותר, שילם הוועד ליובל רכלבסקי, הממונה לשעבר על השכר במשרד האוצר, המשמש כיום יועץ פרטי ומלווה כמה מהוועדים במשק. לפי הדו"ח, החברה של רכלבסקי קיבלה במהלך התקופה 281 אלף שקל, על בסיס של 37.1 אלף שקל בחודש.

חברת Together של רונן משה ואדלר-חומסקי, המדורגת שנייה, קיבלה שכר טרחה של 30 אלף שקל בחודש עבור ייעוץ אסטרטגי ותקשורתי (268 אלף שקל בסך הכל). כמו כן, הוועד שכר את שירותיהם של משרד יחסי הציבור לגאיה (161 אלף שקל), יועץ התקשורת אייל פרדיס (80 אלף שקל) ומשרד הלובינג גלעד קשרי ממשל (63.4 אלף שקל).

גם היועצים המשפטיים של הרכבת לא קופחו, וזכו בתקופה הנבחנת לשכר כולל של 623 אלף שקל. רוב הסכום שולם למשרדו של עו"ד בני כהן, אשר מלווה את הוועד בדיוני בתי הדין לעבודה על בסיס של 34.8 אלף שקל בחודש - 526 אלף שקל בכל התקופה. באשר להתקשרויות עם היועצים, ציינו רואי החשבון כי אלה נעשו כדין ובהוצאות סבירות יחסית.

עם זאת, שני סעיפים בין ההוצאות שרשם הוועד היו בעייתיים. הראשון שבהם הוא תשלום של כ-65 אלף שקל עבור שירותי חקירות פרטיים. במקרה הראשון, צוין כי ועד הרכבת שכר שירותי חוקר פרטי בעקבות פניות לכאורה שלפיהן אחד ממנהלי הרכבת הטריד מינית עובדות ברכבת.

משרד החקירות השני, שקיבל 44.6 אלף שקל תמורת שירותיו, נשכר במארס-אפריל השנה בעקבות "חשד שלפיו מנהל באזור הדרום, המועסק בחוזה אישי, מתנהל מול עובדים שלא לפי הכללים המחייבים בהסכמים ופוגע בעובדי הרכבת", ציינה אדרעי בתגובתה לדו"ח. ואולם, לטענת הגזבר, תכלית החקירה הייתה לבדוק חשד שעלה בדבר מעורבות העובד בהאזנות שבוצעו על ידי הנהלת הרכבת.

רואי החשבון מציינים כי לא מצאו פרוטוקולים לאישור ההתקשרות עם החוקרים הפרטיים, וגם לא דו"חות ומסקנות על מהות החקירות. לכן, צויין, אין ביכולתם לקבוע מה היו מטרות החקירה שנוהלה. רו"ח אלישע סער ציין בדו"ח כי "הזמנת חקירות על עובדים ברכבת ישראל אינה חלק מתפקידו הציבורי של הוועד ככלל, ובנושאים פליליים של הטרדה מינית בפרט", והוסיף כי הגורם המוסמך לכך הוא משטרת ישראל.

הסעיף הבעייתי השני הוא כיסוי הוצאות ביזיון בית משפט שהוטלו על שלושת ראשי הוועד, באמצעות כספי קופת הוועד. ההוצאות כוללות קנס בסך 10,000 שקל שהוטל על אדרעי, יו"ר ועד צפון שי טל ויו"ר ועד דרום משה אוליאל (כל אחד), וכן בקנס של 15 אלף שקל שהוטל על הוועד. זאת, לאחר שאיחרו להתייצב לדיון שנערך בעניינם בבית הדין לעבודה בתל אביב, לאחר השביתה הפראית שבה נקטו בפברואר השנה.

לשאלה מדוע הוצאו כספים אלה מקופת הוועד, השיב הגזבר כי נמסר לו שאבי אדרי, מחזיק תיק התחבורה בהסתדרות, אישר את התשלום והבטיח לכאורה כי ההסתדרות תכסה אותו, אם יירשם כהוצאה על סעיפים אחרים - דוגמת רווחת עובדים למשל. אדרי עצמו השיב לבודק כי ראשי הוועד פנו אליו והעלו את הקשיים הכספיים של קופת הוועד, ולכן מסר להם כי ההסתדרות יכולה לעזור לוועד רק בכיסוי הוצאות לא קבועות, אך הבהיר כי קנסות בגין ביזיון בית משפט יש לשלם אישית.

במכתב ששיגר אדרי לעובדי הרכבת, הוא ציטט את מסקנת הדו"ח בדבר השכירה הפסולה של משרדי החקירות לבלוש אחר עובדי הרכבת, וכן את מסקנתו של רו"ח סער לגבי כיסוי קנסות בית הדין, שלפיה "קנסות אישיים שהטיל בית המשפט על חברי הוועד אינם יכולים להיות מכוסים מקופת הוועד".

בתגובה, שיגרה נציגות כוח לעובדים לאדרי מכתב פומבי, שבו הזהירה אותו מהוצאת לשון הרע: "יש בידנו עדויות ועדים אשר מוכנים להעיד על שיחות שבהן אתה נתת הנחיה לשלם את הקנסות מקופת הוועד, ובתמורה התחייבת להעביר סכומים מההסתדרות לקופת הוועד כנגד חשבוניות על הוצאות ארגוניות אחרות", נכתב במכתב.

לגבי הוצאות המעקב, נטען בתגובה כי "גם כאשר מגישים תלונה במשטרה או להנהלה, אנו יודעים שצריך לבוא עם הוכחות. עובדי החברה יודעים שאף אחד לא יתאמץ בשבילם, ואם לא היינו עושים זאת אנו, לבטח ההסתדרות לא הייתה מתאמצת (אולי רק בשביל ג'ובים למקורבים)".

בנציגות נטען כי מהלך ההסתדרות הוא בגדר רדיפה אישית על רקע המאבק בין הארגונים. "בחרת כנראה בהעלמת עין במתכוון מביצוע ביקורת לניהול קופות ועדים קודמים, ובמיוחד קופת ועד דרום ¬ אשר מאות אלפי שקלים מקופתו רוקנו ללא הסברים - ואילו פתאום עכשיו דחוף לך לבצע בילוש ומעקב, והכל בכדי למצוא סיבה ותירוץ להכפיש, להפריד וכמובן למשול", נכתב עוד בחריפות.

בהסתדרות דחו את הטענות על הסף. "מעולם לא קיבל הוועד שום אישור לכיסוי קנסות או חקירות. אני עורך דין, לא ילד", אמר אדרי ל-TheMarker. "הוועד התלונן על הוצאות גבוהות מדי, אז אמרתי שאני יכול לסייע בכיסוי הוצאות נקודתיות שלא יוצרות לי השלכות רוחב. הבהרתי שאסור להם לשלם את הקנסות מקופת הוועד, אבל הם עשו זאת למרות כל האזהרות. ולתת יד למימון מעקב אחר עובד? זה אבסורד. עובד שמשלם מסי ועד יממן את המעקב אחריו? אם הטריד מינית, תיגש יו"ר הוועד למשטרה ותתלונן".

באשר לצעדי ההסתדרות בהמשך, הבהיר אדרי כי הוא מצפה מאדרעי וחבריה להשיב את הכספים שהוצאו לכאורה שלא כדין לקופת הוועד: "אדרעי תצטרך להחזיר את הכספים, ואם לא תעשה כן - נכפה זאת, כי זה כסף של העובדים. כמו כן, נבדוק את ההשלכות המשפטיות של הפעלת החוקרים הפרטיים שלא כדין".