שירותי הבריאות מתייקרים - אי השוויון עולה

התייקרות גורפת בתשלומי ההשתתפות העצמית על שירותי בריאות: שנה לאחר ההתייקרות האחרונה הודיע משרד הבריאות לקופות החולים, כי בעקבות העלייה במדד יוקר הבריאות הן רשאיות לייקר באופן מיידי את תשלומי ההשתתפות העצמית על מגוון שירותים ותרופות.

התרופות יתייקרו בשקל: המחיר המינימלי לאריזה יעלה מ-14 ל-15 שקל (15% מהמחיר המירבי לצרכן או 15 שקל לאריזה - לפי הגבוה מביניהם). גם טיפולי השיניים לילדים מתייקרים: ההשתתפות העצמית על טיפול לילד תעמוד על 21 שקל (במקום 20), ולא יותר מ-42 שקל לביקור אחד (במקום 40). טיפולים אלה כוללים: סתימות, טיפולי שורש, מבנים, עקירות, שומר מקום לאחר עקירה ועוד.

גם הביקור אצל רופא מומחה (גניקולוגיה, אף אוזן גרון, אורתופדיה וכו') מתייקר ויעמוד על 22 שקל לביקור בכללית ובמכבי (במקום 21), ו- 29 שקל במאוחדת ובלאומית (במקום 28). ביקור במכונים ובמרפאות חוץ בכללית, מאוחדת ולאומית עולה ל- 29 שקל (במקום 28), במכבי הביקור יעלה 26 שקל (במקום 25).

עוד מתייקרים ביקור בית של רופא כאשר המרפאה סגורה (76 שקל במקום 73), אשפוז סיעודי מורכב (112 שקל ליום במקום 107), בדיקת חלבון עוברי (53 במקום 51 שקל), טיפולי התפתחות הילד (27 שקל לטיפול במקום 26), טיפולי פוריות - התשלום עבור פרגונל למחזור יעלה 178 שקל במקום 170, ותקרת התשלום עבור מזון תרופתי תעלה ל-622 שקל במקום 596 עד היום.

תקרת ההשתתפות העצמית החודשית לחולים כרונים שצורכים תרופות וטיפולים רבים עולה: בכללית תעמוד מעתה התקרה על 280 שקל (במקום 268 שקל), במכבי 267 שקל (במקום 256), במאוחדת ובלאומית 324 שקל (במקום 310).

ההשתתפות העצמית בתרופות ובטיפולים היא אחת הסוגיות הרגישות במערכת הבריאות בישראל, שכן מדובר בגבייה שגורמת לפגיעה קשה בשוויון בבריאות: מחד, אחראיות ההשתתפויות העצמיות על הכנסות בגובה של כ-2.5 מיליארד שקל לקופות החולים ומהווה מקור כספי חיוני עבורן, אך מצד שני הן הפכו בשנים האחרונות לחסם משמעותי בפני אוכלוסיות מוחלשות שמתקשות לממן אותן מקבלת שירותי בריאות חיוניים שנמצאים בסל הבריאות. בנוסף מדובר בגבייה רגרסיבית ואחידה מכלל האוכלוסיה, באופן שפוגע יותר באוכלוסיות שצורכות יותר שירותי בריאות כמו קשישים וחולים כרונים וכן במעוטי יכולת.

בהתאם לכך, מחקרים וסקרים רבים שנערכו בשנים האחרונות גילו כי גביית ההשתתפויות העצמיות גורמת למבוטחים רבים לוותר על שירותים רפואיים חיוניים שנכללים בסל התרופות ואמורים להיות נגישים לכל. על פי הסקרים, בין רבע לשליש מאזרחי ישראל ויתרו לפחות פעם אחת בשנה על תרופה או על שירות רפואי שנכללים בסל הבריאות בגלל הקושי לממן אותם. דו"ח שפירסם משרד הבריאות לפני מספר חודשים העלה כי קשישים בני 85 ויותר משלמים עבור תרופות וטיפולים בסל הבריאות עד פי 15 יותר מצעירים בקבוצות הגיל 5-25.

בשלוש השנים האחרונות נעשו מאמצים במשרד הבריאות לצמצם את היקף ההשתתפויות העצמיות. הדוגמה הבולטת ביותר היא ביטול אגרת טיפת חלב לפני כשנה, שנועד למנוע תופעה של הימנעות מחיסון תינוקות בגלל קושי לשלם את האגרה שעלותה היתה 546 שקל. בנוסף, הפחית משרד הבריאות לפני כשנה את שיעור ההשתתפות העצמית עבור תרופות גנריות מ-15% ל-10%, בעקבות דו"ח שגילה כי הקופות רכשו תרופות בסכום הנמוך ב-147 מיליון שקל מהסכום שהקצתה להם המדינה לצורך כך . ואולם עדיין לא נעשה מהלך גדול שיצמצם את האי שוויון הנובע מגביית ההשתתפות העצמית.