על רקע קביעת מבקר המדינה כי המדינה לא דאגה להבטחת הביטחון התזונתי של תושביה והפקירה בפועל את רווחת הצרכן, עולה כי על מנת להבטיח תזונה הולמת, משפחה בת 5 נפשות מוציאה כ-4,500 שקל בחודש, ואילו זוג קשישים מוציא על סל מזון מינימלי כ-1,900 שקל בחודש. כך עולה מחישוב עדכני של מחיר הסל הבסיסי המינימלי לתזונה הולמת שקבע משרד הבריאות.
ראוי לציין כי שכר המינימום עומד היום על 4,100 שקל, וצפוי להתעדכן באוקטובר ל-4,300 שקל. יוצא מכך, אפוא, שבמקרה ששני בני הזוג משתכרים שכר מינימום, עלויות המזון שלהם עשויות להגיע ליותר ממחצית מההכנסה המשפחתית. בפועל, במקרים כאלה אותן משפחות אינן צורכות את מרכיבי התזונה הבסיסיים החיוניים להן, ולמעשה נתונות בתת-תזונה.
מינימום הכרחי לתזונה בריאה
בשנת 2008 הגדיר משרד הבריאות סל מזון בסיסי, שמתייחס לצורך המינימלי של אדם לצריכה יומית, וזאת לשם "הבטחת תזונה הולמת, שתספק את מלוא התצרוכת של רכיבי תזונה שונים כמו חלבונים, פחמימות, שומנים, ויטמינים, מינרלים, יסודות קורט ועוד".
בסל מזון זה נכללים דגנים, ירקות, פירות, חלב ומוצריו ובשר. סל זה אינו כולל שמן, סוכר, קפה, דגני בוקר ועוד, והוא מהווה מינימום הכרחי לתזונה בריאה.
על-פי המחירים בשוק היום, משפחה של זוג הורים ו-3 ילדים תשלם כ-150 שקל ביום לסל הבסיסי, ואילו לזוג קשישים הוא יעלה 62.5 שקל ליום.
להעשיר את הלחם
בחודשים האחרונים פועל משרד הבריאות לשדרג את הסל הבסיסי, במטרה לשפר את מרכיביו הבריאותיים.
במסגרת זו הציע משרד הבריאות להכניס לפיקוח את המחירים את הלחם העשוי מקמח מלא, במקום הלחם האחיד, אלא שבמשרדי הממשלה האחרים התנגדו לכך בטענה כי כלי הפיקוח אינו אפקטיבי.
"במצב הנוכחי לא רק שמחיר הלחם המלא יותר גבוה, אלא יש לו סבסוד צולב של הלחם המפוקח. כלומר, בשל מחירו הנמוך של הלחם המפוקח, בעלי המאפיות מעלים עוד יותר את מחיר הלחם המלא. כך התרשמנו משיחות מול המאפיות", אומר ל"גלובס" בכיר במשרד.
לדבריו, המשרד יוזם בימים אלה שני מהלכים. האחד, סימון לחם העונה על 3 תנאים: 100% קמח מלא, דל בנתרן (פחות מ-400 מ"ג נתרן) ופחות מ-250 קלוריות ל-100 גרם; ואילו המהלך השני הוא העשרת הקמח בחומצה פולית, שחשובה למניעת מומים עצביים בעובר.