כך תרכיבו תיק השקעות מיטבי לשנה החדשה

לאחר עשור שבו מדדי המניות המקומיים היטיבו עם המשקיעים בכל קנה מידה, התאפיינו השנתיים האחרונות בביצועי חסר של המדד המקומי מול מרבית המדדים העיקריים בחו"ל.

הפנמה של המשקיעים כאן, לגבי הסיכונים והחסרונות בשוק הישראלי, הביאה לנדידת כספים לשוקי חו"ל - תהליך שתרם כמובן לירידת המחירים בשוק. אך לנו נראה, כי מגמה זו אין בה כדי להצדיק המשך ירידות בעתיד, אם המשק יתפתח לכיוונים חיוביים.

הרגולטור ההיפראקטיבי, שגזר בשנתיים האחרונות גזרות שנגעו לחברות רבות ופגעו ברווחיותן ובשווי המניות, נראה כאילו אומר "תנו לי רגע מנוחה". לאחר שכמעט כל ענפי המשק זכו למנת חלקם במתקפה הרגולטורית, נראה שזו נמצאת בתהליכי סיום או רגיעה. לאחר שוך המכות הרגולטוריות על תחום התקשורת הסלולרית, אג"ח ה' של סלקום נראית לנו מעניינת.

עוד נקודה שעומדת לזכות המשק המקומי, ולהערכתנו עשויה להשפיע בטווח הארוך בצורה משמעותית על הכלכלה, היא נושא הגז. לגז תהיה השפעה רצינית על המאזן המסחרי של ישראל ועל הגירעון. מפעלים שהם צרכני אנרגיה, ייהנו מכך מאוד; למשל, כלל תעשיות, שמחזיקה בנייר חדרה ונשר, שהן צרכניות אנרגיה כבדות. אנו חושבים, כי ההשפעה המעשית תהיה גדולה מכפי שמקובל להעריך כיום.

ביחס למדינות מערביות, שיעור הילודה בישראל גבוה משמעותית, והדבר יתמוך בצמיחת המשק בעתיד. אנו מדינה צעירה בשני מובנים: האחד, יש עוד פרויקטים רציניים של תשתית בדרכינו; והשני, היחס בין האוכלוסיה הצעירה לזו המבוגרת גבוה מאשר במדינות המערביות המפותחות - דבר אשר מספק מידה של אופטימיות.

לתופעות נקודתיות אלו מצטרפים המאפיינים המקומיים של דינמיות וחדשנות, אשר תורמים רבות להשתתפות באחד מענפי הכלכלה המודרנית הצומחים ביותר, הלוא הוא סקטור הטכנולוגיה. העולם הולך והופך יותר טכנולוגי, ואנו מאמינים כי סקטור זה יתפוס נתח משמעותי יותר בחיינו בעתיד ובמשק הישראלי.

לאור זאת, תיק ההשקעות המומלץ שלנו למשקיע הסולידי מוקצה ברובו לטובת אג"ח (63%), והיתרה למניות בארץ ובחו"ל. אנו מקצים 38% לטובת אפיק האג"ח הקונצרניות - מהם 20% בחו"ל ו-18% בישראל; איגרות חוב המומלצות שלנו כוללות את אג"ח סלקום ה' כאמור, וכן כור ח' ומליסרון ו'.

כמו כן, אנו מקצים 25% לטובת אג"ח ממשלתיות (20% בישראל ו-5% בחו"ל). נהוג להחזיק בין 5%-10% מהתיק במזומן, ואנו חושבים שכיום רצוי להיות בחלק הגבוה, ולכן מקצים לטובת העניין 10% מהתיק.

אנו מקצים 12% מהתיק לטובת אפיק המניות המקומי, שכן לדעתנו מחיריהן נמוכים ומבטאים פחד ממשבר. מספיק שהחששות יתבדו או ישככו, ועשויה להיות לכך השפעה חיובית על מדדי המניות. את מצב הכלכלה משקפים הבנקים בצורה הטובה ביותר, ולכן אנו חושבים שסקטור הבנקאות מעניין, ומעדיפים את בנק הפועלים. אנו מזהים, כאמור, פוטנציאל גם במניית כלל תעשיות, ולהערכתנו שתי האחרונות נסחרות בדיסקאונט משמעותי לשווין.

כמו כן, אנו ממליצים על מניית אלוני חץ, הפועלת בתחום הנדל"ן וחשופה לנדל"ן מניב בקנדה, שוויץ וישראל, ונסחרת אף היא בחסר משמעותי ביחס לשווי החזקותיה.

שנת תשע"ב מסתיימת, ודי להביט במספרים כדי להבין את הפערים העצומים שנפתחו בין ביצועי השוק המקומי לשווקים המובילים בעולם. כך למשל, בשנה זו נאסד"ק 100 האמריקני ודאקס הגרמני הניבו תשואות של כ-33% וכ-28% בהתאמה, ואילו המעו"ף הניב כ-5% בלבד.

עם הגורמים לפערים אלו נמנים המעבר של השוק הישראלי לפני יותר משנה משוק מתפתח לשוק מפותח, אשר העלים כמעט לגמרי את המשקיעים הזרים, והרגולציה האגרסיבית שהכתה בחברות מובילות בבורסה בת"א. גם מצבה הביטחוני של מדינת ישראל, התעצמות האיום האיראני, ההידרדרות בסוריה וחילופי השלטון במצרים, עשו את שלהם. ברקע, מגמת יציאת הכספים של כלל הגופים המוסדיים והציבור לחו"ל, הלכה והתעצמה בשנה זו.

ההנחה היא שנמשיך לראות בעולם שיעורי צמיחה נמוכים, ריביות נמוכות ו/או במגמת ירידה. במרכז, כלכלת ארה"ב תמשיך לצמוח בשיעורים נמוכים יחסית (כ-2%). בנוגע לכלכלת אירופה,

להערכתנו קובעי המדיניות ביבשת יעשו כל שביכולתם לשמר את גוש האירו במתכונתו הנוכחית, ולהתגבר על משבר החובות של מדינות חשובות בגוש.

להערכתנו, תיק ההשקעות למשקיע הסולידי לשנה הקרובה, נכון שיהיה מורכב מ-80% אג"ח ו-20% מניות. אנו מזהים הזדמנויות השקעה רבות בשוק הישראלי, אולם כל עוד קיימים האיומים האמורים, עלול השוק הישראלי להמשיך ולהראות תשואות חסר מול השווקים המובילים בעולם.

כאמור, אנו מקצים את עיקר התיק לטובת אג"ח, תוך המלצה לשמור על איזון - כלומר, החזקה שווה בין אג"ח צמודות מדד לשקליות. רצוי שמח"מ התיק יהיה בינוני, כלומר כ-3-4 שנים.
35% מהתיק יוקצו לטובת אג"ח ממשלתיות - מהם 20% לטובת אג"ח שקליות בריבית קבועה למח"מ של כ-3-4 שנים; והיתר, 15%, אג"ח צמודות במח"מ של כ-5-6 שנים.

35% נוספים יוקצו לטובת אג"ח קונצרניות בארץ. רמת הסיכון בשוק זה היא גבוהה, אולם ברמת התשואות והמרווחים כיום, ישנו פיצוי הוגן להערכתנו בלא מעט איגרות חוב.

השקעה ברכיב זה, רצוי שתעשה לאחר בדיקה מדוקדקת של כל איגרת חוב בתיק. להערכתנו, על המשקיע הסולידי להשקיע 15% מהתיק באג"ח קונצרניות בשכבת הדירוג AA, כגון אמות ג'; 15% נוספים בשכבת הדירוג A, בדגש על דירוגי A ו-A פלוס, כגון החברה לישראל אג"ח 6; ו-5% הנותרים בשכבת הדירוג BBB, כמו למשל אג"ח בראק N.V. נציין כי להערכתנו בשכבת דירוג זו קיימות הרבה הזדמנויות, אולם כאן נדרש פיזור רחב ככל האפשר, וכן נדרשת זהירות ומקצועיות גבוהים ביותר.

10% נוספים יוקצו לטובת אג"ח בחו"ל, התורמות לפיזור הסיכון בתיק, ומעניקות חשיפה למט"ח.

כאמור, 20% הנותרים יוקצו לטובת מניות, אשר יחולקו שווה בשווה בין ישראל לחו"ל. בשוק המקומי נכון להתמקד במניות הבנקים, מניות חיפושי הגז, וכן מניות ממגזר הטכנולוגיה. אנו מזהים הזדמנויות במניותיהן של יצרנית הדשנים כיל, חברת חיפושי הנפט והגז ישראמקו, וחברת הנדל"ן מליסרון.
בכל הנוגע למניות בחו"ל, מומלץ לשים דגש על השוק האמריקני והשוק הגרמני.

שוק המניות בישראל הציג בשנה האחרונה ביצועי חסר בשיעור של כ-20% מול השוק האמריקני (במונחים שקליים), שעה שהכלכלה האמריקנית מתייצבת מול הידרדרות הכלכלה האירופית.

האבטלה בארה"ב הצביעה על מגמת ירידה, ואילו בישראל המגמה התהפכה, ואנו רואים עלייה במספר המובטלים כמו גם היחלשות במספר אינדיקטורים כלכליים במשק - ירידה ברמת היצוא, ציפייה לעלייה במספר הלווים הבעייתיים וירידה בהיקף גביית המסים לצד גידול בגירעון הממשלתי.

בנוסף, קשה היה להתעלם מהחששות הביטחוניים וחוסר הוודאות ביחס לסוגיה האיראנית - כל אלה דחפו את מדדי המניות בתל אביב מטה.

בישראל "מככב" מדד הבנקים, עם תשואה שלילית של 13.7%, לעומת עלייה של 5.6% במדד ת"א 100.

הסיבות לביצועים החלשים של מדד הבנקים ידועות: קבוצות לווים בישראל שנקלעו למשבר בשנה האחרונה, חולשה בכלכלה ובמערכת הבנקאות העולמית בכלל והאירופית בפרט, וכן הפניית כספים להגדלת הלימות ההון של הבנקים (הבנקים בישראל נדרשים ליחס הלימות הון ליבה של 9% עד סוף 2014). עם זאת, אנו מעריכים, כי ניתן בהחלט לסמן את אפיק הבנקאות כאחד המומלצים לשנת תשע"ג.

לדוגמה: בנק הפועלים נסחר לפי מכפיל הון של 0.66. אם נביט בדוחות הרבעון השני, נראה כי הבנק השיג תשואה להון של 10.2% - מה שמייצג תשואה של למעלה מ-15% למשקיע.
תשואות אלה אמנם מייצגות את העבר ולא את חששות העתיד, אך אנו מעריכים כי תמחור הבנק בשוק המניות לוקח בחשבון תרחיש פסימי מאוד למצב הכלכלה בישראל. ככל שהוא יתרחש בעוצמה פחותה יותר, אם בכלל, הוא יציף ערך רב יותר לבעלי המניות.

ללקוח סולידי, אשר חפץ בהשקעה לטווח בינוני עם חשיפה נמוכה למניות, אנו ממליצים על מבנה תיק השקעות הכולל חשיפה מנייתית בהיקף של 12%, שיעור של 49% לטובת אג"ח ממשלתיות, והיתרה (39%) לטובת אג"ח קונצרניות.

כמעט מחצית התיק, 49% כאמור, תוקצה לטובת אג"ח ממשלתיות - מהם 38% לטובת אג"ח שקליות במח"מ ארוך ל-9-10 שנים ובמח"מ קצר ל-1-2 שנים, שיסייעו ליציבות התיק וימתינו להשקעות אגרסיביות יותר בעתיד; והיתר, 11%, לטובת אג"ח צמודות מדד.

יותר משליש מהתיק (39% כאמור) ינותב להשקעה באג"ח קונצרניות: החלק הארי מכך (31%) לטובת אג"ח בדירוג גבוה ובמח"מ קצר-בינוני, למשל אג"ח כיל ב'; ניתן לתבל כ-8% באג"ח בעלות תשואה גבוהה יותר, כמו מכתשים אגן ב' וגזית גלוב ד' (נציין כי באפיק זה אנו ממליצים על 33% להשקעה באג"ח צמודות מדד, ואת היתרה בשקליות).

12% הנותרים בתיק יושקעו במניות: 7% במניות בישראל, עם משקל עודף לסקטור הבנקאות; ו-5% במניות חו"ל, תוך מתן עדיפות לשוק האמריקני.

אנו ממליצים לשלב בתיק מניות כגון בנק הפועלים, גזית גלוב וטבע. למשקיע שאין באפשרותו לנתח מניות בחו"ל באופן מעמיק, אנו ממליצים לגוון בקרן מניות חו"ל הבוחרת את הנכסים.
הסוד, גם עבור המשקיע הסולידי וגם עבור הנועז יותר, הוא התמדה. בחינה נכונה של הנכסים טרם רכישתם, תאפשר לנו להרגיש איתם בנוח גם בימים הפכפכים.