האם הילדים של ימינו באמת פעילים פחות מבחינה גופנית? עד כמה באמת משפיעות הטכנולוגיות החדשות - המחשב, הטלוויזיה, הסמארטפונים והטאבלטים - על נפח הפעילות הספורטיבית שלהם? ובכן, מחקר של ארגון Designed To Move, גוף הממומן על-ידי 70 ארגונים מסחריים ורפואיים בינלאומיים, ביניהם נייקי, מצייר תמונה אפורה-שחורה של המציאות.
הכותרת העיקרית של המחקר: הילדים של ימינו יהיו הדור הראשון בהיסטוריה שצפוי לחיות פחות שנים מהוריו. ליתר דיוק - תוחלת החיים של הילדים בדור הנוכחי צפויה להיות קצרה בחמש שנים מזו של הוריהם.
מהמחקר עולה כי תוך 44 שנה (1965-2009) ירדה הפעילות הגופנית של האזרח האמריקני הממוצע ב-32%, והצפי הוא שעד שנת 2030 יהיו האמריקנים פעילים ב-44% פחות בהשוואה לשנת 1965. הבעיה העיקרית היא אצל הילדים: לפי המחקר, בעוד שבגיל המבוגר המצב יחסית סביר - אצל ילדים אמריקנים בגילים 15-9 נרשמה ירידה של 75% בנפח הפעילות הגופנית בין 1965 ל-2009.
בארה"ב מציגים גם תמונה מקומית מדאיגה ביחס למדינות המובילות באירופה: כך, למשל, באנגליה נרשמה ב-44 השנים האחרונות ירידה של 20% בנפח הפעילות הגופנית, והצפי הוא שבשנת 2030 תירשם באנגליה ירידה של 35% בסך הכל מאז 1965 בנפח הפעילות הגופנית הממוצעת לאדם.
מי שסובל מההתפתחות הטכנולוגית המואצת באופן החמור ביותר היא סין: ברפובליקה בעלת האוכלוסייה הגדולה בעולם, ירדה הפעילות הממוצעת לאדם בתוך 18 שנה (2009-1991) ב-44.9%, והצפי הוא שבשנת 2030 יהיו האזרחים הסינים פעילים ב-51% פחות בהשוואה לראשית שנות ה-90. במילים אחרות - בתוך פחות מארבעה עשורים, נפח הפעילות הממוצעת של אזרח סיני תיחתך בחצי.
הרפואה תעלה יותר
גם בברזיל המתפתחת המצב גרוע - שם נרשמה ירידה של 5.6% בפעילות הגופנית בתוך חמש שנים (2007-2002), ואילו ב-2030 הצפי הוא לירידה של 34.1% בנפח הפעילות בהשוואה ל-2002.
החוקרים מציינים כי מלבד הירידה בתוחלת החיים, לחוסר הפעילות הגופנית תהיה גם השלכה כלכלית. בארצות הברית ההשקעה הרפואית הישירה המיוחסת לחוסר פעילות גופנית, שמסתכמת נכון ל-2008 ב-90.1 מיליארד דולר, צפויה לצמוח ב-113% עד שנת 2030, ותסתכם אז ב-191 מיליארד דולר. בסין צפויה ההוצאה הכספית הרפואית השנתית כתוצאה מחוסר פעילות גופנית לצמוח ב-453% עד שנת 2030.
האתלטית אליסון פליקס, שזכתה בשלוש מדליות זהב באולימפיאדת לונדון ומשמשת כפרזנטורית של נייקי, גויסה לטובת המחקר, ומנסה לתת הסבר בסיסי לתופעה: "כשאתה עושה משהו רע בבית הספר, נותנים לך כעונש להקיף עוד פעם אחת בריצה את המגרש. אנחנו יודעים שהרגלים שקשורים בפעילות גופנית מוטמעים בילדים לפני גיל עשר, אז אנחנו מנסים לשנות את זה. אנחנו צריכים לתת לילדים הרבה יותר דוגמאות חיוביות בכל הקשור לפעילות גופנית".