עתירה: לאסור תמחור עם מספר לא עגול של אגורות

מילים רבות נכתבו על צורת התמחור האבסורדית והכה נפוצה, אשר כוללת סיומות של מטבעות שאינם קיימים עוד. מדובר בכל סיומת מחיר באגורה וב-5 אגורות, שמטרתה השיווקית היא לתעתע בתודעת הצרכן את המחיר האמיתי המעוגל במעמד התשלום, כאשר התשלום נעשה במזומן.

כך, לדוגמה, על גבינת קוטג? שנמכרת ב-5.77 שקלים בשופרסל, הצרכן ישלם 5.80 שקלים, פשוט מכיוון שאין דרך לשלם את המחיר הנקוב (במזומן). המחירים לרוב מעוגלים מעלה.

בשונה מארץ ה-9.99, ארה"ב, שבה התמחור הנפוץ הזה מעוגן במטבע קיים, בישראל מדי יום משלשלים לקופתם בתי העסק השונים ערמות של אגורות שמתעגלים במעמד התשלום. גם במדינות האירו קיים מטבע אגורה, ולכן הטריק השיווקי הזה אינו בלתי לגיטימי.

לפיכך, הבוקר (א') הוגשה לבג"ץ עתירה נגד שר האוצר ושר התמ"ת, שדורשת לאסור על שימוש במחירים הכוללים מטבעות שהוצאו מהמחזור על-ידי בנק ישראל לפני שנים, כלומר שימוש באגורות: אגורה בודדת שהוצאה מהמחזור ב-1991, ו-5 אגורות שהוצאו ממחזור המטבעות 17 שנה לאחר מכן.

את העתירה הגיש עו"ד עופר שחל ממשרד שחל את האזרחי. העתירה באה אחרי ניסיונות כושלים לבטל את שיטת התמחור הזו, נסיונות שניסו לעבור גם דרך הכנסת ולא רק דרך הערכאות המשפטיות.

בעתירה נטען כי מחיר לא עגול יוצר תפיסה או תחושה כאילו הוא נמוך יותר ממחיר עגול, וכי נעשו מחקרים המוכיחים לכאורה כי לצרכנים יש "הטייה מספרית שמאלית", כלומר: כאשר מוצג מחיר של 17.99, אנו בעיקר רואים אותו כ-17 ולא מתרגמים ל-18 שקל - המחיר שנשלם בפועל. גם מחיר של 49.99 נתפס בתודעתנו כשייך לקבוצת מחיר שבטווח שבין 40 עד 50, בעוד שמחיר בסך 50.00 נתפס כשייך לקבוצת מחיר 50 עד 60. לכן מחיר של 199.99 למשל נשמע זול בהרבה מ-200. "תחבולה" צרכנית זו זכתה לכינוי "the golden price", "מחיר הזהב".

"כאשר המשיבה מתירה המשך שימוש במטבעות שהיא עצמה ביטלה את הנפקתם והוציאה אותם מהמחזור, היא פועלת בניגוד לדין, בחוסר סבירות קיצוני, שלא לומר חוסר סבירות המגיע כדי אבסורד. אין כל היגיון או טעם לשמר ולהנציח 'וירטואלית' מטבע שיצא מהמחזור. אין כל היגיון להוציא מטבע רק משימוש במזומן ולשמור אותו ברמה 'החישובית' או 'הרישומית' בלבד, בשימושים שאינם במזומן", נכתב בעתירה.

עוד נכתב כי "התרת השימוש במטבעות שיצאו מהמחזור זה מכבר לצורך תמחור לא עגול - ובאופן כה נפוץ ויומיומי - גורמת לזילות ביחס שלנו לכסף, למחירים ולהחלטות בנק ישראל. יש כאן גם אקט בלתי חינוכי, בלתי צרכני ומסר שלילי לדור הצעיר. בשפת 'הגשש' קראו לכך פעם 'ישראבלוף'".