באיחור של ארבעה חודשים, המלצות ועדת קדמי לבחינת התחרותיות והמחירים בשוק מוצרי המזון והצריכה יוגשו ביום ראשון הקרוב לאישור הממשלה. במשרד התמ"ת אומרים כי הממשלה צפויה לאשר את ההמלצות וכי מדובר בהחלטת ממשלה אופרטיבית ולא הצהרתית ועל כן היא בעלת משמעות.
ועדת קדמי סיימה את עבודתה בתחילת יוני 2012 וההמלצות היו אמורות להגיע לאישור הממשלה כבר באמצע יוני.
"אם הכל יעבור כמו שצריך, היום ראשון הממשלה תאמץ את הדו"ח ותטיל על הגורמים המקצועיים לבצע את ההמלצות", אומר ל"גלובס" גורם בממשלה.
יחד עם זאת ובאופן תמוה, הממשלה טרם אישרה את המלצות ועדת החלב שהוגשו כבר באוגוסט 2011. ההמלצות נדונו בממשלה מבלי שהתקבלה החלטה והן עדיין מונחות לפתחו של ראש הממשלה שטרם החליט אם לאשרן.
ועדת קדמי מצאה כי בשנים 2008-2010 היו מחירי מוצרי המזון והצריכה בישראל גבוהים ב-10%-20% מאשר במדינות OECD. הסיבות העיקריות לכך, לפי חברי הוועדה, הן ריכוזיות גבוהה במקטעי האספקה והקמעונאות, קשרים בעייתיים בין ספקים לקמעונאים והעדר שקיפות במחירים לצרכן. המלצות הוועדה אמורות להביא בסופו של תהליך, להגברת התחרות בשוק ולריסון המחירים.
אלא שגם אם הממשלה תאשר את ההמלצות יישומן הקרוב לא נראה באופק. בחלק מהמקרים מדובר בתהליכי חקיקה שאורכים זמן והבחירות ההולכות וקרבות רק יעכבו תהליכים אלו עוד יותר. עם זאת, אישור ההמלצות צפוי להביא נקודות פוליטיות לליכוד ולצייר את הממשלה ככזאת שנלחמת ביוקר המחיה בישראל, במיוחד על רקע גל ההתייקרויות הנוכחי הקשה שנגרם לא רק בשל חוסר תחרות או התייקרות חומרי הגלם, אלא לא פחות בשל צעדי הממשלה עצמה לרבות העלייה במחיר החשמל והעלאת המע"מ.
לא תמיד היה פה יקר
מבדיקת ועדת קדמי עולה כי לא תמיד היה פה יקר: ב-2005 היו המחירים בשוק המקומי זולים ב-10%-20% מאשר במדינות ה-OECD. אלא שבעוד שבאותן מדינות עלו מחירי המזון בין 2005 ל-2011 בשיעור שנתי של 3.2%, בישראל הם קפצו ב-5%. לטענת הוועדה, כתוצאה מהריכוזיות, יש בשוק תחרות מצומצמת בין מעט שחקנים, ואין לחץ להורדת מחירים או לריסונם. כמו כן, נטען, העלייה במחירי התשומות הועברה במלואה לצרכנים.
הוועדה מצאה עוד כי בין היצרנים לרשתות השיווק קיימים קשרים וחוזים "בלתי הוגנים" שהעצימו את כוחם של הספקים הגדולים ברשתות והגבילו את התחרות בשוק. הוועדה מציעה חקיקה שתחיל איסורים והגבלות על רשתות השיווק, כגון איסור על ספקים להתערב בקביעת מספרם או זהותם של ספקים מתחרים ברשת; איסור על רכישת שטחי מדף על-ידי ספקים; איסור על הספקים לסדר את הסחורה במדפי הרשתות; איסור על אפליית קמעונאים בתמריצים הניתנים על-ידי הספקים; איסור על קביעת הסדרים המקבעים נתח שוק של ספק; איסור על קביעת הסדרים הקובעים מחיר מינימום; וכן איסור על הסדרים הקובעים בלעדיות במבצעים (לרשת או למוצר של ספק מסוים).
הוועדה מציעה להפחית חסמים רגולטוריים לפתיחת חנויות של מתחרים חדשים באזורים עם ריכוזיות גבוהה ולתת, למשל, הקלות ברישוי לקמעונאיות מזון חדשות. עוד היא מציעה לאסור על הרשתות הגדולות להרחיב את שטחי המסחר שלהן באזורים שבהם פחות מ-4 רשתות מתחרות או באזורים שבהם הן מחזיקות בנתח של יותר מ-40%, בדומה לחוק הבריטי.
הוועדה ממליצה גם לבחון הסדרים כובלים באמצעות הסכמי הנדל"ן, שלעתים מונעים כניסת מתחרים. הוועדה ממליצה לעודד כניסת שחקנים חדשים לקמעונאות המזון, להעניק תמריצים לקמעונאים מקוונים כדי לסייע להקמתם ולאפשר הליך רישום מזורז לקמעונאים שאינם מתחום המזון לשם קבלת היתר לעסוק בתחום זה.
המלצה נוספת היא לסייע לחקלאים בהקמת שוקי איכרים ולגבש תוכנית לעידוד יוזמות מקומיות כמו פיתוח מרכזי מכירת מזון סיטונאיים בקרבת הערים. בתחום יצרני המזון, הוועדה ממליצה להגביר את התחרות על-ידי עידוד עסקים קטנים בענף המזון, הענקת הקלות ביבוא מקביל של מוצרי מזון וצריכה והפחתת חסמי כניסה לכניסת שחקנים נוספים למקטע הקמעונאי.
הוועדה ממליצה עוד להחיל חובת דיווח על רווחיות של מוצרים מסוימים, ואם יתברר כי הרווחיות אינה סבירה, הוא יוכנס לפיקוח לתקופה של שנתיים. כמו כן המליצו חברי הוועדה להקצות שטח מדף ולהבליט מוצרים שבפיקוח מחירים. המלצה אחרת היא לעודד מותגים פרטיים באמצעות עידוד פיתוח עסקים קטנים והסרת מכסים. כדי לעודד שקיפות במחירים לצרכן, מציעה הוועדה ליצור כלי להשוואת מחירים, שיהיה שקוף ונגיש לצרכן, וכן לבצע סקרי מחירים.