מבקר המדינה מצא ליקויים רבים במדיניות ניהול יתרות המט''ח של בנק ישראל. הבנק, החל בתהליך של הגדלת יתרות מט''ח במארס 2008, כאשר בחודשים האחרונים כמעט ושולשו היתרות - מרמה של 28 מיליארד דולר לכ-75 מיליארד דולר, זאת עקב תוכנית רכישות ששינתה כמה וכמה פעמים את יעדיה ואת שיטותיה.
לפי הדוח, נמצאו ליקויים "בפיקוח ובבקרה של חטיבת השווקים על עבודת חדר העסקאות בבנק (הגוף המבצע את ניהול היתרות - א.פ.)". בהקשר הזה נמצא כי חטיבת השווקים לא עדכנה חלק מנהליה במשך כמה שנים, אף שחלו שינויים בדרכי עבודתה. כמו כן, "הטיפול בניגוד עניינים אפשרי של עובדי הבנק טרם הסתיים", והמבקר מפציר לסיימו מידית. בהקשר זה צוין, כי אין בקרה על תהליך קבלת הצעות מחיר כך שקיים סיכון תפעולי שהעובד לא יקבל יותר מהצעה אחת, או לא יבחר בהצעה הטובה מבין כולם.
נזכיר, כי ניהול תיק היתרות של הבנק נעשה תמיד לעומת "תיק סמן" (BENCHMARK) - תיק היפותטי שנקבע מראש ושהוא ביסודו חסר סיכון. התיק לא נקוב במטבע אחד אלא ב"נומרר" - מטבע היפותטי שמורכב ממטבעות של שותפות הסחר (מעין סל מטבעות). בחירת הנומרר קובעת בפועל את ההרכב המטבעי של התיק, שהוא מרכיב חיוני ממנו. הדוח מטיח ביקורת גם על היעדר שקיפות בנושא זה, וקובע כי "אין תיעוד לדיונים מנובמבר 2009 ועד נובמבר 2011 בהם נבחן עדכון ההרכב המטבעי של הנומרר לאור השינוי המהותי שחל בשימושים השונים". כמו כן, נכתב כי נוהל קביעת הרכב המטבעי של התיק לא עודכן מאז 2006. בהקשר זה, המבקר "לא מצא כלי שבו משתמשת החטיבה לבחינת הסיכון הכולל של תיק היתרות בתרחישי קיצון".
עוד עולה, כי ועדת המט"ח והוועדה המצומצמת - שתי הוועדות בראשות נגיד הבנק שקובעות את מדיניות ניהול היתרות - פועלות בלא נהלים כתובים שמסדירים את פעילותן ואת יחסי הגומלין ביניהן.
מבנק ישראל נמסר: "הנגיד והנהלת הבנק גאים באופן שבו מנוהלות יתרות המט"ח. הדוח מציין היבטים הטעונים שיפור שחלקם כבר הוסדרו. שאר ההיבטים נמצאים בטיפול כחלק מחוק בנק ישראל החדש".