רשמו "אפס" וזכו במכרז חברת החשמל

לפני מספר ימים פורסם דוח מבקר המדינה שבחן את התנהלותה של חברת החשמל (חח"י). בין הליקויים הרבים שנמצאו בפעילות החברה הממשלתית, בלט "כשל חמור" של דירקטוריון חח"י בנוגע לגיוסי ההון שביצעה החברה בחו"ל בשנים האחרונות. ואולם מבדיקת "גלובס" עולה כי יש מקום לתהות גם באשר להתנהלות דירקטוריון חח"י בכל הנוגע לאופן בחירת חברות החיתום שיובילו את גיוסי ההון שלה בשוק המקומי בשנים הבאות.

מניתוח "גלובס" את המכרז שפרסמה חח"י בחודש יוני בין החתמים המקומיים, עולה כי הנוסחה המורכבת שעל בסיסה נבחרו הזוכים כללה פרמטר יוצא דופן, שמי שהשכיל להבין את משמעותו, יצר לעצמו יתרון משמעותי על פני יתר המתחרים במכרז.

על פי הערכות בענף החיתום, מתוך כ-14 גופי חיתום שמילאו את טפסי המכרז, רק 2-3 חברות הבינו את מורכבות הנוסחה. בין אלו נמנו החברות כלל חיתום ולידר הנפקות, שאכן זכו במכרז, והן גם אלה שזכו במכרז החתמים הקודם של חח"י שנערך לפני כשלוש שנים.

כאמור, בחודש יוני האחרון נסגר המכרז של חח"י לגופים שילוו את הנפקותיה בשנתיים הבאות. במכרז נקבע נוסחה מתמטית מורכבת בת לא פחות מ-12 נעלמים, הכוללת שש אמות מידה שלפיהן נבחרה ההצעה הטובה ביותר.

הכלל בו נעשה שימוש במכרז לגבי הצעות החתמים היה ש"חישוב הציון המשוקלל לכל מציע שעמד בתנאי הסף יחושב באופן הבא: לכל אמת מידה יינתן ציון בטווח של בין 0 ל-100, כאשר את הציון המרבי (100) יקבל המציע בעל אמת המידה הטובה ביותר, ואילו שאר המציעים ידורגו יחסית אליו".

הפרמטר המשפיע ביותר במכרז, כלומר זה שניתן לו המשקל הגבוה ביותר - 30% מהציון הכולל - הוא גובה העמלה שיגבה החתם בהנפקת אג"ח למח"מ של עד שנה (שהוגבלה ל-100 אלף שקל). לפי הכלל הזה, העמלה הנמוכה ביותר למעשה מזכה במלוא הציון באותו פרמטר, ששווה, כאמור, 30 נקודות מתוך כלל הציון במכרז. הציון שיקבלו יתר המציעים נגזר מההצעה הנמוכה ביותר שהוגשה במכרז מחולקת בהצעה שהגישו.

כך נוצר מצב שחתם שמילא בסעיף זה הצעה שנוקבת ב-"0", קיבל את מלוא הנקודות (הציון המרבי). לעומתו, חתם שהגיש הצעה בכל סכום אחר, לא קיבל ניקוד כלל, מאחר שכידוע התוצאה של חלוקת 0 בכל מספר אחר תמיד תיתן 0. ובפועל, כל מי שלא מילא "0" באותה הצעה, הפסיד מיד 30 נקודות מהציון הכולל, ונקלע לפיגור גדול.

על פי ההערכות בשוק, כלל חיתום ולידר הנפקות אכן הציעו בסעיף זה "0", כלומר הם הסכימו לא לגבות עמלה כלל על הובלת הנפקות במח"מ קצר, ובכך איפסו למעשה את תוצאותיהם של יתר החתמים שניגשו למכרז. מכלל חיתום, המנוהלת על ידי טל רובינשטיין, נמסר בתגובה כי "בבואה להגיש הצעה כלל חיתום בוחנת את תנאי המכרז ומתמחרת את הצעתה באופן אשר להערכתה מגביר את סיכוייה לזכות בו, תוך התחשבות במגוון יתרונותיה היחסיים כחברת החיתום המובילה בישראל". בלידר הנפקות, המנוהלת על ידי רנן כהן אורגד, בחרו שלא להגיב לדברים.

כלל חיתום ולידר הנפקות הן בין חברות החיתום הגדולות בענף, ולכן גם בשאר הפרמטרים הן זכו, קרוב לוודאי, לציונים טובים. יחד עם זאת, שאר הפרמטרים במכרז לא קיבלו משקלים כה גבוהים. כך, למשל, כמות ההנפקות אותן הוביל החתם בתקופה מסוימת קיבלה 20% מהציון הכולל, ואילו ניסיונו המקצועי של החתם מבחינת שנות ותק בענף, זכה ל-10% מהציון הכולל. גם ההתרשמות הכללית מהחתם קיבלה 10% מהציון.

בגלל מבנה המקורות והשימושים שלה, חח"י מגייסת בדרך כלל למח"מ ארוך הרבה יותר משנה - מעל 5 שנים. עם זאת, בשנה האחרונה גייסה החברה באופן חריג 4 מיליארד שקל בהנפקות של עד שנה, כיוון שהמדינה נאלצה להעמיד לה ערבות (על מנת שתוכל לגייס כספים שישמשו למימון רכישת דלקים לאור הפסקת זרימת הגז המצרי). נכון לעכשיו, היות שלא ברור עד מתי תמשיך המדינה לערוב לחובות חח"י, היא יכולה לגייס בערבות מדינה רק לטווח קצר.

אבל חח"י גייסה בשנה האחרונה כ-1.5 מיליארד שקל נוספים לטווחים ארוכים יותר, ללא ערבות מדינה, ובכל מקרה, ברור שלכלל חיתום ולידר הנפקות היה שווה להפסיד על ההנפקות הקצרות, בהנחה שירוויחו היטב על הנפקות ארוכות יותר, וייהנו מהיוקרה שנלווית להיותם "חתמי הבית" של חח"י.

כידוע, חברת החשמל היא המגייסת הגדולה ביותר בשוק ההון המקומי, והיקף החוב שלה בארץ ובחו"ל עומד על כ-40 מיליארד שקל. לאור ריבוי גיוסי החוב שלה, ברור מדוע כל החתמים בשוק החיתום לוטשים עיניים למכרז הזה. כך, למשל, רק בגיוס שביצעה חברת החשמל בחודש יולי האחרון, למח"מ ארוך, זכו כלל חיתום ולידר הנפקות לעמלה של 750 אלף שקל כל אחת (כלומר בסך הכל שילמה חברת החשמל לשני החתמים כ-1.5 מיליון שקל).

במכרז הנוכחי נקבע כי הסך הכולל של העמלות מהן יכול ליהנות החתם לא יעלה על 250 אלף שקל לחתם, על כל מיליארד שקל שיגויסו. עמלה זו כוללת הן עמלה בסיסית והן עמלת הצלחה.

בעקבות פניות "גלובס" בעניין, מסרה היום חברת החשמל כי "מנכ"ל החברה, יפתח רון-טל, החליט למנות צוות לבדיקת הטענות". כן נמסר כי חברת החשמל היא "חברה ציבורית המנהלת את התקשרויותיה בהתאם לדיני המכרזים ובשקיפות מלאה, וכך נהגה גם במכרז זה. כל המידע והפרמטרים לבחינת ההצעות היו פומביים וידועים לכל, קיבלו ביטוי מלא במסגרת מסמכי המכרז, ולא הועבר לגביהם כל מידע מוקדם נוסף. השקיפות הייתה מלאה! הנוסחה שהוצגה, המקובלת במכרזים רבים של החברה, הייתה גלויה ופתוחה, וכל מתמודד החליט כראות עיניו כיצד למלא את הטפסים ולגבש את הצעתו".

דוח מבקר המדינה שפורסם לפני ימים אחדים חשף כשלים חמורים בהתנהלות חברת החשמל. פרק שלם יוחד לנושא ההנפקות שמבצעת החברה בארץ ובחו"ל. כך, למשל, קבע המבקר, כי עלויות גיוס ההון של חח"י היו יקרות, והנהלת החברה לא בחנה חלופות גיוס זולות יותר; כי מספר חברי דירקטוריון לא היו בקיאים דיים בחלק מפרטי הגיוסים, ואישרו אותם כלאחר יד; וכי משקיעים ישראלים הופלו לרעה, משום שנמנעה מהם האפשרות לרכוש אג"ח של החברה שהונפקו בחו"ל, ושהיו בעלי ביטחונות טובים יותר.

ממצא נוסף נגע להנפקה פרטית שביצעה חח"י בשנת 2009, והוא שופך אור על העמלות הגבוהות שגורפים החתמים בהנפקות חח"י שאותן הם מובילים, ומסביר מדוע המכרז לבחירת החתמים נחשב ל"בוננזה" בענף החיתום. במקרה של ההנפקה הזו גייסה חח"י כחצי מיליארד שקל ממוסדיים ישראליים. בדוח המבקר לא מפורט מיהו החתם, אולם לפי גורמים בענף מדובר בלידר שוקי הון, אשר לו שולמה עמלה של 3.75 מיליון שקל - פי 200 מהסכום ששולם עד אז בהנפקות כאלה לחתם. על עמלה זו ציין המבקר, כי "משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את העובדה שהנהלת החברה לא בדקה את סכומי העמלות הגבוהים שניכה המפיץ מתמורת ההנפקה, אף על פי שעמלות אלו כלולות במחיר ההנפקה".