1. סוגיית המוכר. הידיעה על המו"מ שמנהל קיבוץ שדות ים למכירת חלק או כל החזקותיו באבן קיסר, שנחשפה אתמול ב"גלובס", היא מפתיעה ולא מפתיעה באותה עת.
מצד אחד,אבן קיסר, שהונפקה לראשונה בשוק ההון האמריקני רק במארס האחרון, מוגדרת כחברת צמיחה שעדיין רחוקה מלומר את המילה האחרונה שלה. למרות שהיא קיימת כבר 25 שנה, החברה רק מתחילה לדגדג עכשיו את הפוטנציאל האדיר של שוק משטחי הקוורץ, וההיגיון הפשוט אומר שלא כדאי למכור עכשיו גרעין שליטה בחברה שכזו.
מצד שני, אותו היגיון פשוט, שהוא למעשה ההיגיון של בעל השליטה בחברה - קיבוץ ולא קרן הון סיכון או בעל מניות פרטי - לא יכול להתעלם מהאופן שבו קיבוצים אחרים מוכרים חברות שגדלו בין שעריהם, מתעשרים בעשרות עד מאות מיליוני דולרים, ומהרצון פשוט להצטרף לחגיגה.
אבן קיסר ( 15.64 +4.97% ) היא מקור ההכנסה העיקרי של קיבוץ שדות ים, ויש שיגידו גם מקור לגאווה אדירה. לאחר 25 שנות פעילות, ובעידן שהוא יותר קפיטליסטי מאשר סוציאליסטי, הגיוני, טבעי ולגיטימי שהקיבוץ ירצה להכניס את המילה "אקזיט" ללקסיקון שלו, ולהמיר מניות במזומן. הרבה מזומן.
אבן קיסר נסחרת כרגע לפי שווי של 482 מיליון דולר, ומכיוון שלקיבוץ יש החזקה של 56.1% שווי מניותיו בחברה עומד על 270 מיליון דולר או כמיליארד שקל (לא כולל פרמיה שיקבל אם וכאשר מכירה אכן תתבצע). מול "קופון" שכזה, ועל רקע תעשייה קיבוצית שרק הולכת ומדלדלת מנכסיה, לא פלא שהקיבוץ שוקל לממש חלק או את כל החזקותיו בחברה. זו הצעה שקשה לסרב לה.
2. סוגיית העיתוי. אפילו העיתוי בו מתחיל המו"מ למכירת גרעין השליטה בחברה אינו ממש מפתיע. כאמור, אבן קיסר הונפקה בנאסד"ק במארס השנה. במסגרת ההנפקה, גייסה החברה רק לקופתה 84.3 מיליון דולר, וביטלה הצעת מכר חלקית של הקיבוץ ושל קרן טנא, בעלת מניות מיעוט (24%).
באותו הזמן, נזכיר, וול סטריט לא ממש התלהבה מאבן קיסר, והחברה נאלצה לחתוך 27% משוויה כדי להפוך לציבורית, ואילו בעלי השליטה נאלצו לחכות לתקופה טובה יותר.
לפי חוקי רשות ני"ע בארה"ב, כל חברה (למעט יוצאות דופן) שמבצעת הנפקה ראשונית בוול סטריט (IPO), כפופה לתקופת חסימה של 180 יום (Lock up period). דהיינו, חצי שנה שבמהלכה לבעלי העניין בחברה אסור למכור מניות.
מועד פקיעת תקופת החסימה של אבן קיסר חל כבר בספטמבר, כך שחצי השנה שלה כבר חלפה. לכן, לא מפתיע שהמו"מ שמנהלים הקיבוץ וקרן טנא במקביל, מתרחש בימים אלו, כשאבן קיסר סוגרת שבעה חודשים כחברה ציבורית, ובעלי העניין בה כבר לא כבולים לתקופת החסימה.
3. סוגיית הקונה. לפי מה שנודע ל"גלובס", הרוכשות הפוטנציאליות של החזקות הקיבוץ וקרן טנא הן קרנות השקעה זרות, דוגמת פרמיירה ואולי אפילו אייפקס. מפתיע? לא ממש. הקיבוץ, כפי הידוע, לא ימכור את כל החזקותיו, וזה אומר שישנו סיכוי קטן שמשקיע אסטרטגי אחר (דוגמת מתחרה של החברה) ייכנס כקונה. האופציה שנותרה, אם כן, היא של משקיע פיננסי, ובעת הנוכחית זה בעיקר אומר קרנות השקעה זרות, חלקן קרנות פרייבט אקוויטי שרק מחפשות היכן להרוויח.
ממש כמו הכניסה של אייפקס לבזק, או הכניסה האפשרית של חיים סבן לפרטנר, או אפילו הכניסה של קרן פורטיסימו למפעל פניציה, נראה כרגע כי אבן קיסר תקבל לזרועותיה בעל מניות פיננסי, ששוב ינסה לגזור קופון ענק, ולהוכיח לנו שסוציאליזם יכול לחיות די טוב בצד הקפיטליזם.
4. סוגיית המחיר. נכון לרגע זה עדיין לא ברור לפי איזה מחיר יימכר גרעין השליטה באבן קיסר. המניה נסחרת כרגע לפי מחיר של 14.9 דולר, ויש הערכות כי המחיר ינוע בין 17 ל-19 דולר למניה.
17 או 19 דולר למניה - אין מי שלא יעשה כאן קופה. הקיבוץ עצמו, שעמל על החברה במשך רבע מאה, ייפגש כנראה עם לפחות חצי מיליארד שקל (בהנחה שימכור מחצית מהחזקותיו), מה שאומר שמאות חברי הקיבוץ יוכלו להפוך למיליונרים. קרן טנא תיפגש כנראה עם עשרות מיליוני דולרים, ותוכל למנף את פורטפוליו ההשקעות שלה.
אך הסיפור של הצפת הערך הוא דווקא זה של ציבור המשקיעים, ושל מי שרכש מניות של אבן קיסר במסגרת ההנפקה. כשזו הונפקה, נזכיר, טענו כאן כי לא מדובר בכישלון. ניתן להגדיר הנפקה ככזאת רק כשנה לאחר שבוצעה, ולפי התשואה שהיא משיגה מהרגע שבו הפכה לציבורית. אבן קיסר הונפקה לפי מחיר של 11 דולר למניה, וכבר עכשיו, לפני מכירה בפועל, כל מי שהשקיע בהנפקתה הרוויח 35%. מו"מ למכירה לפי 17 או 19 דולר למניה - שהידיעה עליו תקפיץ כנראה את המניה עם פתיחת המסחר היום בוול סטריט - ישקף תשואה עוד יותר גבוהה. וזה לא כישלון. זו הצלחה. הצלחה גדולה.