"המשימה הראשונה שלנו הייתה להשיב בתוך כמה שבועות את האמון של העולם בנו. הינו חייבים להוכיח לעולם שהמדינה שלנו מסוגלת לשמור ולשלוט על חשבונות הממשלה, והצלחנו", כך אומר השר האיטלקי לפיתוח כלכלי, תשתיות ותחבורה קוראדו פאסרה בראיון בלעדי ל"גלובס".
פאסרה, עד לפני שנה מנכ''ל הבנק הגדול ביותר באיטליה, אינאסטה סאן פאולו, הגיע לישראל בסוף השבוע האחרון כדי ללמוד את מודל הסטארט-אפ הישראלי. בעת הביקור, הוא גם חתם על הסכם לשיתוף פעולה בתחום הזה - יוזמת לשכת המסחר והתעשייה ישראל-איטליה בראשות רוני בנטוף.
פאסרה סיפר על התהליך שעברה איטליה מאז כינון ממשלתו של מריו מונטי, במטרה לצאת מהמשבר הכלכלי הקשה שבו הייתה נתונה המדינה: "עשינו זאת בצורה מאוד מובנית: רפורמות במערכת הפנסיות, רפורמות בתחום הפיסקאלי ועוד. קיבלנו החלטות קשות מאוד. כל הסקטורים במדינה קיבלו את הדברים הללו בבגרות: הממשלה, הפרלמנט, וגם האיגודים והחברה האזרחית הגיבו לתוכניות בצורה חיובית מאוד. לא ראינו באיטליה את התגובות שראינו במדינות אחרות לצעדים הללו. זו הייתה ההתחלה של ההתחלה החדשה של איטליה".
- איך אתה מסביר את התגובה הרגועה יחסית של העם האיטלקי?
"רוב החברה האיטלקית הבינה והפנימה שיש צורך עז לייצב את המצב ולהחזיר אותו לשליטה. אין שום אפשרות לעצב עתיד חדש ללא תשתית חזקה ובטוחה, כלומר ללא חשבונות ממשלתיים בשליטה. ובאיטליה הם יצאו מכלל שליטה באופן מובהק. הכול בנוי על אמון, אבל בסופו של דבר, האמון מבוסס על עובדות ומעשים, והמעשים מבוססים על קבלת החלטות. זה מה שעשינו - קיבלנו החלטות קשות, ובהן ביצוע רפורמות מבניות בשוק העבודה, בתשתיות הלאומיות, בחינוך, במערכת המשפטית. גם פתחנו כמה תעשיות שהיו סגורות לתחרות בינלאומית כמו שוק הגז, שוק התחבורה ועוד. עשינו דברים שנחשבו בלתי ניתנים לביצוע, פשוט בלתי אפשריים. פישטנו את הביורוקרטיה, הפכנו את החיים של חברות ושל משקי בית לפשוטים יותר".
- אבל עדיין התשואות על האג''ח האיטלקיות משקפות לא מעט אי-אמון.
"הן גבוהות, אבל נמוכות מכפי שהיו, וודאי גבוהות לעומת מה שמגיע לנו. יש עדיין כמה נקודות של חוסר ודאות ביחס לאיטליה, המובילות לתשואות שאינן מתאימות לגורמים הבסיסים של השוק. עדיין אנחנו חייבים להוכיח לעולם שההישגים שלנו הם מבניים ולא זמניים, וכל המשאבים וההישגים לא יבוזבזו על ידי ממשלות עתידיות".
- האם חוסר הוודאות מקורו במערכת הבנקאית, כמו בספרד?
"הבנקים אכן היו חלק מהבעיה בכמה מדינות, אבל איטליה היא מהמדינות היחידות שבהן הבנקים לא ביקשו סיוע ממשלתי. האשראי הבנקאי באיטליה לא פסק לרגע. יתרה מכך, המערכת הבנקאית והאשראי הבנקאי הוא אחד מהחוזקות של איטליה ולא מהחולשות שלה. המערכת הבנקאית האיטלקית לעולם לא התפתתה לכל מיני אופנות. להיפך, הבנקים האיטלקיים היו תמיד מאוד מוטי כלכלה ריאלית".
"צריכים יותר אירופה"
החולשה של איטליה, לפי פאסרה, היא החוב הציבורי שלה, שמגיע לכ-2 טריליון אירו. "באיטליה יש בעיה של חוב ציבורי, ואנו סובלים מזה", הוא אומר. "החוב הכללי של איטליה אינו גבוה בכלל. אם מביאים בחשבון את החוב של כל המשק, כלומר של משקי הבית, של החברות, של הבנקים ושל הממשלה יחד, איטליה איננה מהמדינות בעלות החוב הגבוה, לא בעולם וגם לא באירופה. אבל, אכן, החוב הציבורי גבוה. כאשר משבר החוב התפוצץ, סבלנו, ואנחנו עדיין סובלים, בעיקר כי המשבר לא נוהל נכון. רק בחודשים האחרונים, הצעדים שהאיחוד האירופי עושה בקרן החילוץ ESM ומריו דראגי (יו"ר הבנק המרכזי האירופי) עושה ב-OMT מחזירים באופן ברור את אירופה לנתיב הנכון. רק עכשיו אנחנו מתחילים לראות את הנתיב הזה".
- אבל זה יחייב בעתיד איחוד פיסקלי ואיחוד בנקאי. האם אתה חושב שחייבים להעמיק את האינטגרציה באירופה?
"אנחנו צריכים 'יותר אירופה', אנחנו צריכים יותר 'שוק אחיד' (Single Market), יותר שיתוף פועלה ותיאום בעיצוב מדיניות ציבורית. אי אפשר להחזיק מטבע משותף ללא אינטגרציה עמוקה יותר וללא שוק אחיד".
- אפרופו תיאום, האם בהשקפתך אתה קרוב יותר ליו"ר קרן המטבע הבינ"ל, קריסטין לגארד, המבקשת למתן את הצנע, או לגרמנים המבקשים שלא להרפות?
"אני מאמין שקונסולידציה פיסקאלית ושליטה על החשבונות הממשלתיים הם תנאי הכרחי לצמיחה, אך ברור שצנע לבדו אינו מספיק. אתה לא יכול להגביל את עצמך רק לצעדי קונסולידציה (הפחתת הגירעון באמצעות הפחתת ההוצאה או העלאת מסים - א"פ). אתה חייב להוביל מדיניות שתגדיל את רמת התחרותיות שלך כדי ליצור צמיחה".