מומחים למיסוי: חוק "הרווחים הכלואים" ראוי

"חוק הרווחים הכלואים בהחלט ראוי", כך אומר היום (ב') עו"ד גיל רווה, ראש תחום מיסוי במשרד ארדינסט בן נתן ושות', אשר מחזיק בדעה כי עדיף להיות חכם מצודק. "בניגוד לקריאות הפופוליסטיות בחודשים האחרונים, אני סבור שמדובר ביוזמה מבורכת של משרד האוצר שהכיר בבעיה שנוצרה עקב חקיקה שגויה. לא נכון היה להחזיק בחברות הגדולות במשק שתרומתן לתמ"ג עצומה כבנות ערובה לחוק ישן ורע".

רווה מציין כי "לו פעלה הכנסת על פי הקולות הרמים שנשמעו כנגד החוק, לא היה הדבר מביא לגבייתו של שקל אחד נוסף מחברות אלו, שכן החברות היו ממשיכות לנהוג כבעבר - כלומר לא לשלם מס על 'הרווחים הכלואים'. גם הטוענים כנגד החוק אינם מתווכחים עם הטענה שקבוצת החברות שתהנה מהחוק תרמה תרומה עצומה לכלכלה הישראלית. אני רואה לקוחות רבים שמסיטים פעילות מחוץ לישראל. אותה יציאה שקטה של מפעלים, זכויות קניין רוחני ונכסים מהותיים אחרים מישראל, למדינות בטוחות ונוחות יותר תגבה מכולנו מחיר בעתיד. הדרך היחידה של מדינת ישראל לשמר את התחרותיות שלה היא לגלות נדיבות כלפי גופים שיש להם ברירה אחרת. אנחנו יכולים כמובן להמשיך ולהיות צודקים, אבל אז הקופה הציבורית של כולנו תסבול קשות".

גם עו"ד רו"ח נועה לב-גולדשטיין, מנהלת מחלקת המיסוי במשרד איתן מהולל & שדות מחזיקה בדעה דומה. "למרות הביקורות הרבות הנשמעות בעניין זה, אני סוברת כי 'חוק הרווחים הכלואים' שעבר היום בכנסת הוא צעד ראוי, שכן מדובר בתיקון הוראת חוק שהתבררה בדיעבד כפוגעת הן בהתנהלות העסקית של החברות והן באוצר המדינה", אומרת לב-גולדשטיין.

עו"ד יניב רוג, ראש תחום מיסוי במשרד ש. פרידמן ושות': "התיקון מחיל את הטבת המס גם על חברות אשר הסבו סכומי כסף לחברות מוחזקות, לרוב מחוץ לישראל, ובכך מעניק פתרון סטטוטורי למחלוקת שהייתה בין רשות המיסים לבין אותן חברות, סביב השאלה האם הסבת אותם סכומים, כמוה כחלוקת דיבידנד בהתאם להוראות החוק. אינני מתנגד להוראת השעה, עם זאת אני סבור, כפי שסברתי גם בעבר, כי קיימות דרכים נוספות בהן משרד האוצר יכול היה לצמצם את הגירעון בקופת המדינה".

נזכיר כי מליאת הכנסת אישרה היום בקריאה שנייה ושלישית את חוק הרווחים הכלואים. החוק החדש יאפשר לחברות לממש את הרווחים תוך תשלום מס חברות בשיעורים מופחתים, ובהתחייבות להשקיע 50% מהרווחים בארץ במשך שנה. תוספת ההכנסה המשוערת למדינה מהחוק עומדת על 3 מיליארד שקל. במסגרת החוק נקבעה הוראת שעה לתקופה של שנה, שבמסגרתה הכנסה שנצברה לחברה עד תום שנת 2011, והחברה טרם חבה בשלה במס חברות, תהיה החברה זכאית לשלם מס חברות בשיעור מופחת, לפי הנוסחה הקבועה בהצעה.