טיוטה חדשה של בנק ישראל עשויה לחייב את הבנקים בשנה הבאה בהפרשה חד-פעמית של כ-3 מיליארד שקל להפסדי אשראי, מה שיפגע בהלימות ההון, ביכולת מתן האשראי ובסיכוי לחלוקת דיבידנדים. כך נודע ל"גלובס". המפקח על הבנקים הוא דודו זקן.
טיוטת החוזר הופצה לבנקים ולוועדת הקשר של לשכת רואי חשבון, וזוכה להתנגדות גדולה. עוד נודע, כי בימים אלה מקיימים בכירים בבנקים דיונים קדחתניים מול בנק ישראל, בניסיון לרכך את גובה ההפרשה החד-פעמית. "זו פצצה לא קטנה", אומר בכיר באחד הבנקים. "אנחנו מקיימים דיונים קדחתניים מול בנק ישראל, ונקווה שהם יגלו גמישות".
"סגירה משמעותית של הברז"
בתקופה הקרובה יצטרכו הבנקים לשנות את הדרך שבה הם מבצעים הפרשות קבוצתיות (הפרשה לסיכונים עתידיים שעוד לא התממשו). ב-2013 תשתנה שיטת ההפרשה. בתקופת המעבר מבקש בנק ישראל כי הבנקים יבצעו התאמה חד-פעמית של תיק האשראי. אם גובה ההתאמות יהיה נמוך מ-0.5% מסך תיק האשראי, יצטרכו הבנקים לבצע בדיקה נוספת ולנמק מדוע המספר נמוך מכך. תיק האשראי של הבנקים (בנטרול משכנתאות) עומד על כ-600 מיליארד שקל, כך שגובה ההפרשה מוערך ב-3 מיליארד שקל.
בבנקים מציינים כי בפועל, המשמעות היא שהם ייאלצו להפריש 0.5% מתיק האשראי. "הצעד של בנק ישראל יפגע ביכולת הבנקים לתת אשראי, ויקטין את הסיכוי לעמוד ביעדי הלימות ההון ללא סגירה משמעותית של ברזי האשראי", אמר בכיר באחד הבנקים.
לעומת זאת, בבנק ישראל טוענים כי בנק שירצה להפריש פחות מ-0.5% יוכל לעשות זאת, כל עוד ייתן הסברים לכך, וכן מדגישים כי מדובר בטיוטה ראשונית, ועדיין מוקדם לומר מה תהיה הגרסה הסופית של החוזר.
בקרב חלק מהבנקים שורר לחץ גדול מהחוזר. נזכיר כי הבנקים נדרשים להגיע להלימות הון ליבה של 9% עד סוף 2014 (יחס בין הון עצמי לאשראי). הבנקים נמצאים במרוץ כדי להגיע ליעד זה, ולצורך כך נעצרה חלוקת הדיבידנדים, הורד הילוך במתן אשראי ונעשו מהלכי התייעלות נרחבים, כדי לשפר את הרווחיות.
גריעה של 3 מיליארד שקל נוספים מההון העצמי של הבנקים - כ-4%-5% מההון העצמי - לצד הפגיעה בהלימות ההון שתהיה בשיעור של 0.4%, תיאלץ את הבנקים להדק עוד יותר את החגורות.
זאת ועוד, על פי פרשנות חשבונאית, ככל הידוע ההפרשה המדוברת אינה מוכרת כמס, ונכנסת לסעיף מס נדחה. המשמעות היא שנכס זה אינו מוכר במלואו לצורך הלימות ההון, כלומר הפגיעה בהון הבנק עלולה להגיע ל-0.5%.
מטפלים בעיוות
ההפרשה החד-פעמית נעשית, כאמור, כחלק מטיוטת חוזר להפרשה קבוצתית להפסדי אשראי. ההפרשה הקבוצתית נועדה לטפל בסיכון, שהבנק לא זיהה אצל הלקוח בזמן - כלומר מפרישים בצורה אחידה לכל הסקטור שבאותו ענף היקף זהה מהחוב.
כיום ההפרשה מתבססת על ממוצע ההפרשות בשלוש השנים האחרונות, אלא ששיטה זו בעייתית, שכן הפרשות העבר אינן משקפות את ההווה, במיוחד כאשר הכלכלה בנויה על סייקלים. כך נוצר מצב שבו בעתות שפל מפרישים על סמך ממוצע של שנים קודמות, שככל הנראה היו שנות גאות.
כדי לטפל בעיוות הזה, הוחלט כי ההפרשות ייעשו על פי פרמטרים איכותיים. בנק ישראל מיפה 13 פרמטרים, כגון מגמת יתרות בפיגור, ניסיון ויכולת צוות האשראי, מדיניות נהלי אשראי ואיכות מערכת בקרת האשראי. לכל פרמטר יינתנו ציון ומשקל לצורך השקלול הסופי, ובהתאם לציון יבצעו הבנקים את ההפרשות. אלא שבתקופת המעבר מהשיטה הנוכחית לקיימת, הוחלט לעשות ניקוי שולחן, ולבצע התאמה של התיק, שמשמעותה בשלב הזה מחיקה חד-פעמית משמעותית מהון הבנקים. המעבר בין השיטות היה אמור להתקיים כבר בסוף השנה, ואולם נראה כי יידחה לשנה הבאה.