לקנות מניה בחלקים או להיכנס עם כל הסכום?

אם תיכנסו למשרד של הברוקר שלכם עם ירושה גדולה או חלק גדול מחסכונות החיים שלכם, רוב הסיכויים שהברוקר יאמר לכם שאין סיבה טובה להשקיע את כל הסכום בבת אחת בשוק המניות. מוטב, הוא יאמר, לפעול בשיטת הממוצע, כלומר להכניס לשוק כמויות כסף קטנות יותר במועדים קבועים. כך תוכלו לחשוש פחות מירידה בשוק למחרת היום שבו השקעתם את הכסף.

אלא שכעת, חברת ניהול קרנות הנאמנות הענקית ונגארד (Vanguard Group) מנסה לשנות את התפיסה הזו.

ונגארד, שהמטה שלה שוכן בעיירה מלוורן במדינת פנסילבניה, ומחקרי ההשקעות שלה זוכים למעקב צמוד של יועצים פיננסיים, פרסמה באחרונה מחקר שמראה שגישת "ממוצע עלויות הדולרים" פוגעת במשקיעים יותר מאשר היא עוזרת להם. המחקר הזה, שבהחלט פוגע בעצבים חשופים, הפך במהירות למחקר הנקרא ביותר של ונגארד בזמן האחרון, לפי החברה.

אבל שכנוע מנהלי השקעות שצריכים לטפל בלקוחות-משקיעים עצבניים, הוא משימה קשה יותר. טכניקת ההשקעה המדודה בשיעורים קבועים היא אחד הכלים הבסיסיים שהיועצים הפיננסיים הוכשרו באמצעותם. זו אסטרטגיה שרבים מצדדים בה כדי להשקיט עצבים ולהרתיע החלטות חפוזות.

לכן, מומחים רבים מתקשים להסתגל לטכניקות חדשות, גם כשהם מודים שהטכניקה המסורתית אינה תמיד לטובת המשקיע. "כשאתה מקבל סכום גדול של כסף, הדבר האחרון שאתה רוצה לעשות הוא להשקיע בשיא הגובה של השוק, אתה זהיר מאוד", מודה היועץ הפיננסי טום פן מצ'פל היל בצפון קרליינה, שמשתמש בכל זאת בטכניקת ההשקעה לשיעורין עם כמה לקוחות שלו.

כמעט כל משקיע מעורב בממוצע של השקעות, בצורה זו או אחרת. תוכניות פנסיה (בארה"ב, מסוג 401(k)), לדוגמה, בנויות על העברת סכום חודשי שנקבע מראש לשוק המניות.

בניגוד לכך, המחקר של ונגארד בודק מה קורה כאשר למשקיעים יש את המותרות של ירושה או סכום גדול במזומנים ממקור אחר. החברה בחרה שני סכומים - מיליון דולר ו-20 מיליון דולר (גם למוסדות ולקרנות יש אותה בעיה כמו ליחידים) - והריצה מאות הדמיות ממוחשבות כדי לבדוק מה קורה כאשר המשקיעים מכניסים את הסכומים הללו בקצב איטי לשוק, בתקופות שנעות בין שישה חודשים לשלוש שנים, מול השקעה של הסכום כולו בבת אחת מלכתחילה.

הסימולציות התבססו על תשואות השוק בתקופות בנות עשר שנים החל בפברואר 1926 וכלה בדצמבר 2011. מלבד בארה"ב, החוקרים בדקו גם מה היה קורה להשקעות הללו בבריטניה ובאוסטרליה.

התוצאות: אלו שהשקיעו את כספם בהדרגה לאורך שנה פיגרו אחרי המשקיעים שנכנסו בבת אחת לשוק בכשני שלישים מהזמן. אלו שמשכו את ההשקעה על פני יותר משנה פיגרו עוד יותר. אולי במפתיע, לא היה כל הבדל בין תיקים אגרסיביים שהורכבו ממניות בלבד, תיקים שהיו תמהיל של מניות ואג"ח, ותיקים שמרניים שהורכבו אך ורק מאג"ח.

במונחים דולריים, ההבדלים יכולים להיות משמעותיים: תיק של מיליון דולר שהושקע בבת אחת בתמהיל של 60% מניות ו-40% אג"ח הפך בממוצע ל-2,450,264 דולר, לעומת 2,395,824 דולר כאשר אותם ניירות ערך נרכשו לאורך שנה - הבדל של יותר מ-54,000 דולר.

מדוע לאסטרטגיית בבת אחת יש יתרון? "מפני שהשווקים עלו יותר מאשר ירדו במבט היסטורי", אמר מנהל ונגארד, דניאל ווליק.

מקצועני ההשקעות אינם מתווכחים עם הממצאים של ונגארד, אך רבים מהם לוקחים אותם עם קצת ספקנות. ברנט לינדל, יועץ פיננסי במדיסון, וויסקונסין, אומר שאחד מלקוחותיו החדשים ביותר הוא צעיר שאביו מת באחרונה, והוא ירש חלק מחסכונותיו, כולם במזומן. ביחד, הילדים החליטו להקצות שליש מהכסף לשוק המניות מדי חודש במשך שלושה חודשים.

"אני לא חסיד גדול של תזמון השוק", אומר לינדל. מצד שני, הוא חושש שהמניות האמריקניות, שכבר עלו ביותר מ-14% מתחילת השנה למרות ביצועים פושרים של הכלכלה, עלולות להיות לפני תיקון. "כשהשוק גבוה, אני מרגיש יותר בנוח לפעול לאט", אומר לינדל. "אנשים קשורים לכסף שהם ירשו. הם לא היו רוצים לראות אותו יורד".

להשקפה כזו יש היסטוריה ארוכה. שיטת ממוצע עלויות הדולר היא אחת התפיסות הראשונות שיועץ פיננסי לומד, וזה לא הולך להשתנות בקרוב. הרולד אבנסקי, יועץ פיננסי זה יותר מ-30 שנה, אומר שהטכניקה הזו הייתה הבסיס לכל דבר בשנות עבודתו. הוא לא בהכרח תומך בה, אך הוא מעביר אותה לסטודנטים שלו באוניברסיטת טקסס טק.

"אנחנו רוצים שהם יבינו שהמתמטיקה אינה לטובתם", אומר אבנסקי, "אך אנחנו מתכננים פיננסיים, לא מנהלי כספים. זה דבר שאולי נשתמש בו, אבל חשוב להבין מדוע אנחנו משתמשים בו".

גם אם אסטרטגיית ההשקעה ההדרגתית אינה מניבה בדר"כ את התשואות הגדולות ביותר, התרחיש הגרוע ביותר מבחינת רוב המשקיעים הקטנים אינו הימנעות מהשקעת כל כספם בשוק בבת אחת, אומרים מומחים. הכישלון הגדול ביותר הוא אי-עשיית דברים פשוטים, כמו חיסכון מספיק לגיל פרישה או מימושי פאניקה כשהשוק קורס.

אפילו בונגארד, לא כולם תמכו בפרסום המחקר, אומר ווליק. "המתמטיקאים אמרו, 'למה לפרסם את זה, הרי זה מובן מאליו'. אנחנו הופתענו מכמות הכניסות למחקר. זה הוכיח שהמתמטיקאים טעו".

*** כל הזכויות שמורות ל-MarketWatch.com 2012