האוצר ערער נגד האחיות: "ברכבת הסכימו להפרטה"

בית הדין הארצי לעבודה ידון הערב (ה') בערעור שהגישה המדינה מוקדם יותר היום, על החלטת ביה"ד האזורי לעבודה בת"א שלא להוציא צווי מניעה לאחיות השובתות.

בערעור שהוגש נטען כי שופטת ביה"ד האזורי אפרת לקסר טעתה כשטענה כאילו משרד האוצר ויתר בעצמו על תקופת השקט התעשייתי שאליו מחויבות האחיות עד סוף השנה. השופטת לקסר טענה כי בעצם העובדה שהאוצר הבטיח בעבר כי בספטמבר יפתח המו"מ לחתימה על הסכם חדש אף שההסכם האחרון בתוקף עד סוף השנה, יש משום "מחילה" על השקט התעשייתי ולכן האחיות רשאיות לכאורה לשבות.

"מדובר בתקדים מסוכן ליחסי העבודה בשירות המדינה ומשק כולו", נכתב בערעור. משמעות ההחלטה היא כי במצב הדברים שנוצר, לא יוכלו צדדים להסכם לנהל ביניהם שיח בעת תוקפם של הסכמים קיבוציים, והמשק כולו יעמוד בפני שוקת שבורה של היעדר יכולת לנהל יחסי עבודה תקינים, וסופו של תהליך זה – מי ישורנו".

המדינה טוענת כי ביה"ד האזורי לעבודה טעה גם כשקבע כי "הזכות לשבות שרירה וקיימת גם בתקופת בחירות". על פי הערעור, המדינה לא טענה מעולם כי אין לה סמכות לנהל לחלוטין לנהל מו"מ ערב בחירות, אלא שמדובר בתקופה רגישה שבמסגרתה יש להתחשב במגבלות התקציביות בעת הזאת.

המדינה מזהירה מפני הנזק של המשך השביתה לאור האמור: "הותרת ההחלטה על כנה מסבה לציבור נזקים רבים... בהקשר זה יש להתייחס אף לנזק שייגרם לציבור בשל הפעלת לחץ על ממשלה ערב בחירות. להיענות לדרישות משמעות תקציבית והשלכות רוחב ארוכות טווח, הענות אשר יכולה לגרוע מיכולתה של הממשלה הבאה שתכהן בקרוב לקבל החלטות לגבי סדרי העדיפויות, תוך ראיה רחבה של כלל הצרכים והאילוצים, וזאת בהיעדר תקציב שנתי מאושר".

במשרד האוצר טוענים כי האחיות דחו בשבוע שעבר הצעה נדיבה למדי, שהייתה יכולה להגדיל את השכר החודשי ברוטו של אלה המועסקות בבתי החולים בכ-700-900 שקל, לאחר הבשלה מלאה של ההסכם בתוך ארבע שנים. זאת, כך על פי האוצר, בעלות כוללת של 800-900 מיליון שקל.

לשאלת "גלובס" מדוע ניתן היה לחתום על הסכם נדיב ערב בחירות עם עובדי הרכבת, השיב הממונה על השכר קובי אמסלם במהלך תדרוך כתבים: "הלוואי על כולנו מה שקיבלו ברכבת, אבל צריך לזכור שהעובדים הסכימו להפרטה מסוימת ולשינוי במצב העגום שהיה שם בחברה". אמסלם הודה כי בסופו של יום השאלה היא מה הן סדרי העדיפויות.

על השאלה האם לדעתו האמפטיה שהפגין כלפי האחיות ביה"ד האזורי לעבודה גרם להטיה בשיקול הדעת המשפטי, השיב אמסלם: "אמפטיה זה דבר חשוב, אני לא רוצה לעבוד עם אנשים שאין בהם אמפטיה, אבל ציטוט של חיים חפר מתוך המקאמה 'כמה שווה אחות' בסוף הפסיקה של ביה"ד – זה לא היה במקום".