רשות ני"ע הזהירה באחרונה כמה חברות ציבוריות, ובראשן החברה לישראל, כי מחטפי השכר שביצעו מנהליהן ערב כניסתו לתוקף של חוק שכר הבכירים (תיקון 20 לחוק החברות), עלולים לעלות להן ביוקר.
ל"גלובס" נודע כי לאחר שברשות כבר התריעו על כך בעל פה, בימים האחרונים נשלח מכתב התראה לחברות ספורות, ובו הרשות חזרה והדגישה בפניהן את עמדתה בנושא.
במכתבה הבהירה הרשות לחברות כי מהלכים של שיפור בתנאי ההעסקה למנהלים בכירים, גם כאלה שבוצעו ערב כניסתו של התיקון לתוקף בשבוע שעבר אך לאחר שכבר היה ברור כי מדובר בסטנדרט חדש שנקבע, אינם תקינים. בנוסף, ציינה הרשות במכתבה כי היא סבורה שחברות שביצעו מחטפי שכר, עשויות לעמוד בעתיד בפני תביעות מצדם של בעלי מניות המיעוט בחברה.
צפויות לתביעות עתידיות
מכתב זה מגיע בהמשך לאזהרה שמסרה בעל פה עו"ד שיראל גוטמן-עמירה, מנהלת מחלקת תאגידים ברשות לני"ע, שציינה בתחילת החודש כי "חברה ש'גונבת סוסים' ולא מתייחסת לשיקולי החוק, עלולה למצוא את עצמה בבעיה". כן ציינה גוטמן-עמירה כי הדירקטורים בחברה כזו עלולים להיגרר לביהמ"ש, בטענה כי התעלמו מהסטנדרט שהציב החוק.
חוק שכר הבכירים קובע בין היתר כי אישור תנאי ההעסקה של מנהלים בחברות ציבוריות, נדרש לרוב מקרב בעלי מניות המיעוט.
הביקורת הציבורית החריפה על מחטפי השכר גרמו ליו"ר החברה, אמיר אלשטיין, לוותר על שידרוג שכרו המתוכנן. לעומתו מנכ"ל החברה, ניר גלעד, לא ויתר על אישור תנאי העסקתו, שכוללים שכר שמן ואופציות שיביאו את עלות שכרו השנתי ל-15.9 מיליון שקל (לא כולל בונוס). סך הכול גלעד יזכה להטבת אופציות של 25 מיליון שקל.
מחטפים בולטים נוספים בוצעו על ידי איזי כהן, מנכ"ל כלל ביטוח, שיזכה לשכר בעלות שנתית של 3.1 מיליון שקל, בונוס של עד 6.5 מיליון שקל וחבילת אופציות בשווי 11 מיליון שקל; מנכ"ל רשת מלונות דן, עמי הירשטיין, עם שכר שנתי בעלות של 1.7 מיליון שקל ומענק של 1% מהרווח התפעולי של החברה; עמית ורדי, מנכ"ל לידר שוקי הון, עם עלות שכר של 1.4 מיליון שקל ומענק שנתי של מיליוני שקלים; ועידו נויברגר, מנכ"ל דש איפקס, שקיבל מענק של 2.5 מיליון שקל.