ההודעה הטרייה יחסית של חברת מיקרון כי בכוונתה לסיים את פעילותה בישראל עד 2015 ולפטר את מאות עובדיה בארץ, כמו גם הקשיים אליהם נקלעה יצרנית רכיבי האלקטרוניקה פלקסטרוניקס שכתוצאה מהם היא עשויה לפטר תוך זמן קצר 600 מעובדי הייצור שלה במפעל באופקים, מחזירים לדיון את נושא עלות ההעסקה של עובדי היי-טק בישראל.
בישראל עלות העסקת עובדים בתעשיית ההיי-טק גבוהה יחסית, וכתוצאה מכך, יש בשנים האחרונות זליגה של מקצועות שונים למדינות זולות יותר במזרח הרחוק, בעיקר בתחומי ה-QA, מטמיעי תוכנה וסיסטם.
הזליגה הזו מעוררת חשש של רבים בתחום. אלישע ינאי, לשעבר מנכ"ל מוטורולה ישראל ויו"ר איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה בהתאחדות התעשיינים, אמר באחרונה ל"גלובס", כי "בעשור האחרון איבדנו את הפוקוס הלאומי והזנחנו את היי-טק". להערכתו, בחמש השנים האחרונות חברות ישראליות העבירו לפחות 20 אלף משרות להודו ולמזרח הרחוק, בעיקר בגלל עלויות של דולר מול שקל. על פי הערכות, באותם מקצועות בהן מתרחשת הזליגה הזו מועסקים כיום בישראל כ-50 אלף עובדים.
האם באמת טמון כאן איום להיי-טק הישראלי או התפתחות אבולוציונית, שלא תשפיע באופן מהותי על התחום? כדי לענות על כך, "גלובס" כינס שלושה בכירים: נורית ברמן, מנכ"לית עמדה korn ferry המתמחה באיתור וגיוס מנהלים בכירים ובייעוץ להנהלות בתחומי משאבי אנוש ופיתוח קריירה; יאיר רוזיליו מנכ"ל נאיה טכנולוגיות, חברת יעוץ והטמעה שפעילותה כוללת את נאיה קולג', מכללה המתמחה בהדרכה ובהכשרה בעולם מסדי נתונים, בינה עסקית ופיתוח תוכנה; ושי זינגר, מנכ"ל NGsoft, המתמחה בפיתוח פתרונות תוכנה קצה לקצה ובפיתוח פתרונות דיגיטל הכוללים מובייל, אינטרנט ועיצוב ממשקי משתמש מתקדמים.
- עוד לפני הסכנות הטמונות בכך, אם בכלל, מה הסיבה להעברת תחומי פעילות אלו החוצה מישראל?
זינגר: "כל מקצוע שמבוסס על עבודה שחורה דינו שלא יהיה במדינת ישראל, ורואים את זה בענף הטקסטיל, למשל. אנחנו מדינה יקרה, המשכורות פה גבוהות. אפשר למצוא מקומות אחרים בעולם כמו הודו, אוקראינה וסין, אנשים שיעשו את העבודות האלו - QA, סיסטם, הטמעת תוכנה - בפחות כסף. ענף ההיי-טק בישראל צריך להתמקד בצד היצירתי. עיצוב אפליקציות לאייפון, למשל. את זה אי-אפשר להוציא לחו"ל, לאאוטסורסינג".
ברמן: "זה חלק ממגמה עולמית, שנובעת גם מירידה בביקוש לתחום הזה במערב, על-ידי צעירים. למשל, בארה"ב יש ירידה דרמטית של 35% בביקוש של צעירים ללימודי מדעי המחשב".
- יש דרך לעצור את הסחף?
זינגר: "המעבר של השכבה ה'נמוכה' של ההיי-טק - סיסטם, QA והטמעת תוכנה - היא דבר שקשה לעצור. התותחים יישארו, אבל הערך שלהם בשוק הולך וקטן. מי שרוצה להישאר בתחום חייב להתמקצע, אחרת ימצא את עצמו בלי עבודה. פרויקטים יוצאים מהארץ, ויש עשרות אלפי עובדים בהיי-טק שהעתיד המקצועי שלהם תלוי על בלימה כבר כמה שנים. היום, מי שמפוטר בתחומים האלו, נמצא בבעיה כי בחוץ לא מחכים להם עם זרועות פתוחות. לעומת זאת, מקצועות פיתוח, עיצוב אפליקציות, בסיסי נתונים - הם מקצועות מבוקשים. פעם אף אחד לא רצה שהילד שלו יהיה מעצב גרפי, אבל בשנים האחרונות מעצבי אפליקציות זה להיט".
- מה תמליצו לעובדים בתחום הזה לעשות?
רוזיליו: "אם יבוא אליי מישהו צעיר וישאל אותי מה אני ממליץ לו ללמוד בתחום, אני אשלח אותו קודם כל ללמוד משהו שמעניין אותו, אבל גם אומר לו, שהמלחמה של מעסיקים תהיה על היצירתיות שלו. היום להיי-טקיסטים בתחומים האלו יש בעיה: אם הם נשארים באותו המקום, דינם למצוא עצמם בחוץ. לכן רבים מהם עושים הסבות: ל-DBA (אחראי על בסיס הנתונים של הארגון), פיתוח בינה עסקית, פיתוח אפליקציה לאייפון או כל מקצוע שהרמה המקצועית הנדרשת היא כזו שלא יוותרו עליו כל-כך מהר. חלקם בכלל יוצאים מהתחום והופכים להיות מורים".
ברמן: "70% מהמקצועות הנדרשים היום הם כאלה שלא היו נדרשים לפני 5 שנים. ההמלצה שלי לאנשים באופן כללי היא: 'אל תרכוש מקצוע - תרכוש חכה'. תרכוש תשתית שתעזור לך להתעדכן. אבל לא רק העובד צריך להשקיע בפיתוח היכולות שלו - גם הארגון צריך להשקיע ביכולות של העובדים שלו. על אדם שנכנס לחברה לבדוק שהיא בתהליך התפתחות, שהיא משקיעה בעובדים שלה".
רוזיליו: "אם אתם חושבים שחברות גדולות, שמעסיקות אלפי עובדים, ידאגו לעתיד עובדיהם - אתם טועים. קל מאוד לוותר על אנשים. אני מכיר, למשל, מישהי שעבדה בחברה גדולה, הייתה מאוד מוערכת ומצטיינת, אבל ברגע שנגמרו הפרויקטים שעליהם היא עבדה, היא פוטרה. הרוב המכריע בתחומים האלו - אלפי אנשים - תקועים. ארגון גדול לא ייקח את האחריות לבדו. זו אחריות של העובד והארגון. גם העובד חייב לקחת אחריות על עתידו".
ברמן: "אחריות ומוטיבציה להתפתח ולהשתפר נמצאת אצל הפרט. הוא צריך לדרוש את זה מהארגון".
- ומה יקרה אם המקצועות האלה לא יהיו כאן בעתיד? האם לא צריך לנסות לבלום את התהליך הזה?
זינגר: "זה תהליך טבעי של חילופי משמרות. לא צריך להתערב. צריך לקבל את זה שיש מקצועות שעדיף לשנע אותם למקומות זולים יותר. חלק מהדברים ייעלמו, חלק יישארו, אבל כמנהל יש לך אחריות עסקית לתת אופציה לעובדים להתקדם, כדי שהם יישארו רלבנטיים ויצירתיים - וגם אתה. זה לא עניין מוסרי, זה עניין עסקי".
רוזיליו: "אני חושב שזה דווקא אינטרס שלנו כמנהלים לייצר כמה שיותר מקומות עבודה".
זינגר: "האינטרס שלנו הוא להיות תחרותיים מול העולם".
רוזיליו: "מאמץ שלנו כמנהלים להימנע מלהוציא תחומים שלמים החוצה, יחזור אלינו בסופו של דבר וישתלם לנו בהמשך".