בתוך חודשיים: כתבי אישום בפרשת הרצת האג"ח בפסגות

שלוש שנים אחרי שהפרשה התפוצצה, תיק פסגות מתקרב לבית המשפט. ל"גלובס" נודע כי פרקליטות מיסוי וכלכלה צפויה להגיש כתבי אישום בתיק הרצת האג"ח בתיק הנוסטרו של בית ההשקעות פסגות, תוך כחודשיים מהיום.

עוד נודע ל"גלובס" כי בפרקליטות סיימו לעבד את החומרים שהתקבלו בשימועים שנערכו לחשודים בתיק, וכעת ממתינים לקבלת חוות דעת המומחה מטעם המדינה, שנמצאת אף היא בשלבי כתיבה סופיים. על-סמך חוות דעת המומחה תחליט הפרקליטות באופן סופי, נגד מי מהחשודים בתיק יוגשו כתבי אישום. לפי ההערכות, כמה מבכירי פסגות לשעבר ימצאו את עצמם בסופו של יום על ספסל הנאשמים. החלטה סופית לגבי זהות הנאשמים טרם התקבלה.

לפני כמעט שלוש שנים, ב-1 בפברואר 2010, הוכה שוק ההון המקומי בתדהמה, כאשר נודע כי רשות ני"ע עצרה את דוד אדרי ושי בן-דוד, שני מנהלים בכירים לשעבר בפסגות, בית ההשקעות הגדול בישראל, בחשד לביצוע מניפולציות באגרות חוב ממשלתיות וקונצרניות בתיק הנוסטרו של החברה.

בהמשך, התדהמה גברה כשהתברר כי גם מנכ"ל פסגות דאז, רועי ורמוס, ומנכ"ל החברה הבת פסגות ני"ע, שי ירון, חשודים במעורבות בפרשה. שני חשודים נוספים הם אהרון נבון, ששימש בתקופה הרלוונטית כמנהל חדר מסחר אג"ח בדויטשה בנק ישראל; וסער וינטראוב, ששימש כברוקר בחדר מסחר אג"ח בדויטשה בנק ישראל.

ב-17 בינואר הודיעה פרקליטות מיסוי וכלכלה כי היא מזמינה לשימוע שלפני העמדה לדין את ורמוס, ואת יתר החשודים בפרשת הונאת הנוסטרו. מהודעת הפרקליטות עלה כי בכוונתה להעמיד לדין, בכפוף לשימוע, את ורמוס בעבירות תרמית בני"ע וקבלת דבר במרמה. גם שי ירון, דוד אדרי, שי בן-דוד, אהרון נבון וסער וינטראוב זומנו לשימוע.

השימועים בפרשה התקיימו בפני פרקליטת מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה), עו"ד אלה רובינק (שהוחלפה בינתיים בתפקיד על-ידי עו"ד ליאת בן-ארי) ועל-ידי עורכי דין נוספים מפרקליטות המחוז בחודשים מארס ומאי 2011. כן הוחלט כי התיק ינוהל על-ידי צוות שיכלול את עוה"ד עמית בכר, יהודית תירוש וחנה קורין מפרקליטות מיסוי וכלכלה.

במרכז חקירת רשות ני"ע והפרקליטות עומד חשד לפעילות תרמיתית באג"ח קונצרניות וממשלתיות, שבוצעה באמצעות חשבון הנוסטרו של פסגות ניירות ערך על-ידי סמנכ"ל הברוקראז', דוד אדרי, ומנהל חדר המסחר, שי בן-דוד. כמו כן, נמצאו ראיות לפעילות תרמיתית של השניים במכרז הנפקת אג"ח ממשלתיות של משרד האוצר, שבוצעה יחד עם נבון, ועם וינטראוב.

לטענת רשות ני"ע, החשודים "פעלו יחד בדרכי תרמית, לאורך תקופה ארוכה ובאופן שיטתי, בהיקף של מיליארדי שקלים, במטרה לבצע מניפולציה ולהשפיע באופן תרמיתי על שערים של מגוון ני"ע על-ידי העלאת והורדת שערי ני"ע בהתאם לצורכיהם, על מנת להשיא רווחים אסורים לחשבון הנוסטרו של פסגות, תוך שהם מנצלים את הכוח העצום של חשבון עתיר נכסים זה. שיטת הפעילות התרמיתית יצרה רווחים בהיקף של עשרות מיליוני שקלים לחשבון הנוסטרו של פסגות".

ורמוס וירון היו מעורבים בפעילות זו, לפי החשד, ואף פיקחו עליה ואישרו אותה בזמן אמת. הרווחים האסורים שהשיגה פסגות, לפי החשד, השפיעו גם על השכר והתגמולים ששולמו לחשודים העיקריים, שנגזרו מרווחי החשבון שאותו ניהלו, וגם על שכרו של ורמוס.

באוקטובר 2010 החליט פרקליט המדינה, משה לדור, לקבל את בקשתה של קרן אייפקס, שרכשה את השליטה בפסגות, לגבש הסדר, שלפיו ייסגר תיק החקירה נגד פסגות עצמה מחוסר עניין לציבור, אם תעמוד במספר תנאים, ובהם החלפת צוות הניהול הבכיר, גיבוש קוד ממשל תאגידי מחמיר ותשלום כופר בסך של 150 מיליון שקל. בעקבות זאת פוטר ורמוס מתפקידו כמנכ"ל.