האם שוק הביוטק ימשיך לזנק בשנת 2013?

חברות ביוטכנולוגיה רבות ממשיכות ליצור עניין בקרב המשקיעים בוול סטריט, המחפשים מצידם חברות חלום ש"ימציאו את המחר" או "יגלו את העתיד". כמעט ולא עובר יום מבלי שנשמע על מניה שמזנקת בעקבות התפתחות מסוימת בתחום הביוטכנולוגיה בארץ או בעולם, או שקיבלה את אישור ה-FDA המיוחל או "סתם" התקדמה עוד שלב בדרך לפיתוח המוצר עליו היא עובדת.

תחום הביוטק כולל מספר מדדים, אך המוביל והמוכר ביותר הוא מדד הנאסדק ביוטכנולוגיה (סימול: NBI) הכולל כ-120 מניות של חברות ביוטכנולוגיה ופארמה, כאשר שווי החברות הנכללות במדד הוא לפחות 200 מיליון דולר ונפח המסחר היומי הממוצע שלהן הוא לפחות 100 אלף מניות.

מיום השקתו בשנת 1994 ועד היום השיג המדד קרוב ל-1200%, לעומת מדד הנאסד"ק הכללי שהשיג פחות מ-300% באותה התקופה, כאשר גם בשנה האחרונה (2011) הנאסד"ק ביוטק לא איכזב ורשם תשואה עודפת של כ-15% על מדד הנאסד"ק הכללי וזינק בכ-32% ב-2012.

חלק מההצלחה של חברות הביוטק ניתן לשייך לעובדה שמרבית המדינות המפותחות רואות בתחום זה את מנוע הצמיחה הכלכלי העתידי שלהם, ולכן מסייעות לחברות בתחום הן על ידי מימון והן על ידי גישה למקורות מידע ממשלתיים, דבר המעיד על החשיבות ההולכת וגדלה שיתפוס הסקטור גם בעתיד.

גורם נוסף הוא האופן שבו חברות הפארמה החלו לפעול, ובפרט חברות הפארמה האמריקאיות. בשנים האחרונות חל שינוי משמעותי באופי פעילותן, המתבטא בכך שהמיקוד שלהן עבר ממיקוד בפיתוח תרופות חדשות, למיקוד עסקי במכירות ובשיווק ובחינת ההיתכנות הכלכלית של כל פרויקט. השינוי בא לידי ביטוי בכך שחברות הפארמה שבאופן מסורתי התמקדו בפיתוח תרופות חדשות, מתמקדות כיום יותר בחינוך התעשיה והרופאים, פיתוח ערוצי שיווק ישירים מול חולים, ועבודה מול הרגולטורים וחברות הביטוח.

השינוי הזה הוא תולדה של מספר גורמים, והעיקריים ביניהם הם ההתהדקות הגוברת של דרישות הרגולציה, עליה בעלויות המחקר והפיתוח של התרופות ולחץ גובר של בעלי המניות להגדלת הרווחיות. תוצאתו הישירה של השינוי היא ירידה חדה בהכנסות של חברות הפארמה מהשקת תרופות חדשות המגיעות לשלבים הסופיים. המיקוד העסקי החדש של חברות הפארמה הוביל לשינוי התפיסה העסקית של החברות, שתרם רבות לצמיחה ולשגשוג של מגזר הביוטכנולוגיה האמריקאי.

במסגרת ההליך, חברות הפארמה הבינו כי על ידי יצירת שותפויות עסקיות עם חברות ממגזר הביוטכנולוגיה, הן יכולות לגשר על הידלדלות כמות התרופות החדשניות שיש להן בפיתוח, וזאת תוך השקעה מצומצמת יחסית של משאבים פיננסיים וניהוליים. ההערכות הן כי כ-75% מהכנסות חברות הפארמה מקורן בתרופות שהושקו לפני כעשור, וזאת עקב ניסיונות תמידיים של החברות להאריך את אורך החיים של פטנטים על תרופות קיימות, במטרה לשמר את נתח ההכנסות מהן, למרות שהשקעה במשאבים אלה עלולה לבוא על חשבון של תקציבי פיתוח של תרופות חדשות.

מבחינת שוק התעסוקה האמריקאי, מגזר הביוטכנולוגיה הוא ענף קטן יחסית המעסיק מספר מיליונים בודדים במשרות ישירות ועקיפות. עלות השכר הכוללת במגזר זה נעמדת בכ-260 מיליארד דולר בשנה, והתרומה הכוללת שלו לתמ"ג של ארה"ב מוערכת בכ-920 מיליארד דולר בשנה. ההוצאה על מחקר ופיתוח לעובד בתעשיית הביוטכנולוגיה גבוהה מאוד ועומדת על למעלה מ-100 אלף דולר בשנה, עובדה שממקמת את התעשייה במקום הראשון בתחום זה. לשם השוואה, ענף התקשורת האמריקאי, הנמצא במקום השני ברשימה, משקיע קצת מעל ל-60 אלף דולר לעובד בשנה וענף המוליכים למחצה (הסמיקונדקטור) הנמצא במקום השלישי ברשימה משקיע כ-45 אלף דולר לעובד בשנה.

אז איך ניתן להשקיע במדד ה-NBI? בארץ, הדרך היחידה להשקיע במדד הנאסדק ביוטכנולוגיה בבורסה בת"א היא באמצעות תעודת סל של תכלית הנקראת "תכלית נאסד"ק ביוטכנולוגיה". התעודה חשופה גם לשינויים בשער הדולר/שקל ומחלקת את הדיבידנד הצבור בכל רבעון.

בחו"ל ישנן מספר דרכים להיחשף למדד. בראש ובראשונה, ניתן לרכוש את מניות המדד או לפחות הגדולות שבהן וכך להשיג חשיפה מסוימת למדד, אם כי לא מושלמת. דרך נוספת היא באמצעות ETF (כגון IBB) כאשר ישנה אפשרות גם ל-ETF הממונף פי 2 מתשואת המדד (יומי). ולסיום, ניתן לרכוש חוזה עתידי מסוג 'מיני' על המדד הנסחר בבורסת ה- CME בארה"ב.

לסיכום, ניתן להניח כי תעשיית הביוטק תמשיך להעסיק את העולם העסקי גם בתקופה הקרובה, במיוחד לאור העובדה שחברות רבות עומדות בפני שלבים מכריעים במהלך חיי המוצר שלהן. ארה"ב היא מובילה עולמית בתעשייה זו ומדד הנאסדק ביוטכנולוגיה האמריקאי הוא המקובל ביותר ומשמש כבנצ'מרק (מדד ייחוס) עבור ביצועי החברות בתחום. הענף נהנה לאורך השנים מתמיכה ממשלתית בשל עלויות המחקר הגבוהות והזמן הארוך שנדרש לפיתוח מוצרים. כיום, חברות רבות בתחום הביוטכנולוגיה נמצאות בשלבים המעניינים ביותר בחייהן, הן מבחינת ניסויים והן מבחינה עסקית. בקיצור, יש למה לחכות.