"מצב הרוח" הכלכלי של משקי הבית שפוף

ערב הבחירות לכנסת, "מצב הרוח" הכלכלי של משקי הבית שפוף, כפי שהיה לאורך השנה האחרונה. למעשה, בסוף שנת 2012 הערכות הציבור לגבי מצב המשק, והציפיות לגבי המצב הכלכלי האישי/משפחתי, נמוכות מכפי שהיו בשלהי שנת 2011. כך עולה מנתוני מדד אמון הצרכנים של גלובס, בשיתוף PwC Israel, לחודש דצמבר 2012.

המדד עצמו ירד בדצמבר ב-5.3 נקודות לרמה של 74.4 נקודות (1996 = 100 נקודות), לאחר עליות של 2.3 נקודות בנובמבר ו-13.9 נקודות באוקטובר. בסוף שנת 2012, שלושה שבועות לפני הבחירות, רמתו נמוכה ב-2.7 נקודות בהשוואה לסוף שנת 2011, שנת המחאה החברתית.

למעשה, אם בחודשים אוקטובר ונובמבר ראינו תיקונים לירידה החדה מאוד באופטימיות של הציבור מוקדם יותר בשנת 2012, הרי שבדצמבר חלה הרעה מחודשת. הסבר אפשרי לתופעה הן תחזית נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, לפיה יצמח המשק הישראלי, להוציא סקטור הגז, רק ב-2.8% בשנת 2013; זאת לעומת תחזית קודמת ל-3% צמיחה. גורם השפעה נוסף הוא חוסר ודאות סביב המדיניות הכלכלית לאחר הבחירות.

מדד האמון מבוסס על סקר חודשי שעורך מכון סמית בקרב מדגם מייצג של 500 משיבים. לגבי כל רכיב אנו מחשבים את המאזן נטו שהוא שיעור המשיבים האופטימיים מינוס שיעור הפסימיים.

ובכן, המאזן נטו של הרכיב שבודק את הערכות הציבור לגבי מצב המשק בהווה ירד בדצמבר ב-2.5 נקודות אחוז (נ"א) למינוס 29.9 נ"א, לאחר ירידה של 2.1 נ"א בנובמבר ועלייה של 16.3 נ"א באוקטובר.

ברכיב אשר בודק את ציפיות הציבור לגבי המצב הכלכלי במשק בעוד שישה חודשים נרשמה ירידה משמעותית, לאחר חודשיים של עליות. בדצמבר ירד המאזן ב-10.1 נ"א למינוס 31.1 נ"א, אחרי עליות של 10.6 נ"א בנובמבר ו-13.7 נ"א באוקטובר. זהו שיקוף של התגובה הציבורית לכל אותן ידיעות או התפתחויות מקרו כלכליות, כמו גם הערכות הציבור לגבי צעדי המדיניות הכלכלית שצפויים אחרי הבחירות.

נציין כי נתון המגמה – ממוצע נע תלת-חודשי (החודש: ממוצע דצמבר, נובמבר ואוקטובר) – של המאזן לעיל דווקא עלה בדצמבר ב-4.7 נ"א, אחרי עליות של 7.5 נ"א בנובמבר ו-1.9 נ"א באוקטובר. אך עדיין, נתון המגמה נמוך ב-7 נ"א בהשוואה לרמתו בסוף שנת 2011. במילים אחרות, האופק הכלכלי שרואים לפניהם הצרכנים קודר היום יותר מכפי שהיה אפילו לאחר המחאה החברתית.