בבנק דיסקונט מזהירים כי בהתחשב בתחזיות הצמיחה לשנה הקרובה ורמת ההוצאות להן התחייבה הממשלה - אשר חורגות בעשרות מיליארדי שקלים מתקרת ההוצאה, צפויות ההוצאות הממשלתיות לעלות בכ-5.3% ב-2013.
נירה שמיר, הכלכלנית הראשית של הבנק, הבהירה כי בהתחשב בתחזית צמיחה של 2.6% ללא גז (לאור תקבולי מסים נמוכים הצפויים להתקבל השנה מהסקטור), ובהתחשב ברמת ההוצאות הגבוהה - "ובהן יישום המלצות ועדת טרכטנברג, תוספות בתחום הביטחון, תוספות שכר ועוד", מסבירה שמיר, צופה הכלכלנית גידול של כ-5.3% בהוצאות עד סיום השנה.
באשר לגירעון ל-2013, מעריכה שמיר כי "גם אם הממשלה תנקוט בצעדים הנדרשים בכדי לעמוד בגג ההוצאה ותחת מדיניות המיסוי הנוכחית, עלול הגירעון להסתכם השנה פעם נוספת בכ-4% תוצר".
לפיכך, סבורים בדיסקונט כי על מנת שלא לחרוג מיעד הגירעון (3% תוצר), לא יהיה מנוס מהעלאת מיסים נוספת. "והיה והממשלה תחליט להעלות את גג ההוצאה (צעד המצריך שינוי בחוק התקציב), הרי שתידרש העלאת מיסים חדה", כותבת שמיר. "אנו בספק האם השוק ייפרש את העלאת גג ההוצאה באופן חיובי, שהרי, כאמור, גם בלעדיה מדובר על עלייה ריאלית של כ-5%".
זאת, לאחר שלפני כשבועיים נודע שהגירעון התקציבי ב-2012 הסתכם ב-39 מיליארד שקל, 4.2% מהתוצר - יותר מכפול מהיעד שנקבע (2% תוצר).
לדברי שמיר, "על-מנת להבין האם הגירעון הגבוה אכן נובע מהאטה בפעילות או מבעיה שורשית, יש לבחון את 'הגירעון מנוכה המחזור'" - קרי, שיעור הגירעון השוטף שממנו מנכים את השפעת מחזור העסקים על ההכנסות ממסים ועל חלק מרכיבי ההוצאה ("מייצבים אוטומטיים").
לטענת שמיר, לא ניתן לתלות את האשמה בגידול בגירעון במחזור העסקים - שהרי גם הגירעון מנוכה המחזור נושק ל-4% תוצר. "למעשה, החל מ-2008 התייצב הגירעון מנוכה המחזור על רמה הקרובה מאד ל-4% תוצר (חריגה כלפי מעלה ב-2009), הרבה מעבר לרמתו בשנים 2004-2007, ואף גבוה מזה של 2003", היא מסבירה.