"בשנות ה-80 לא חשבתי שזה יהיה כך. לא חשבתי שאני אפילו אגיע קרוב לאיפה שאני היום. לא הייתי מצפה להיות בעמדת השפעה כל כך בכירה... אם היית שואל אותי לפני 20 שנה אם זה מה שיהיה, הייתי צוחק. בכל פעם התקדמתי לשלב הבא, ולא היו קפיצות בדרך. זה כלל הרבה דם, יזע ודמעות. אהיה שקרן אם אגיד שתכננתי את זה לפני הרבה שנים והתוכנית הצליחה. זה לא הלך ככה".
במילים אלו תיאר באוזני כתב "גלובס" לפני קצת יותר מארבע שנים דוד (דדי) פרלמוטר, סגן נשיא אינטל, את הדרך שלו לצמרת הענקית האמריקנית. פרלמוטר, בן 58, אכן חווה הרבה דם, יזע ודמעות במהלך 32 שנות עבודתו בענקית מעבדי המחשב העולמית, אך הוא עשה גם לא מעט לביתו.
פרלמוטר, למי ששכח, הוא הישראלי הבכיר ביותר בתעשיית ההיי-טק העולמית. זה שש שנים מכהן פרלמוטר כסגן נשיא בכיר באינטל, ואחד מחמשת המנהלים הבכירים ביותר בחברה. במסגרת תפקידו הוא אחראי על הארכיטקטורה של אינטל (וכך מוגדר כמנהל הטכנולוגי הבכיר ביותר בה), ומ-2012 הוא מכהן במקביל כמנהל מוצרים ראשי של אינטל. אינטל (20.99 -0.89%), נזכיר, היא אחת מחברות ההיי-טק הגדולות ביותר בעולם. שוויה עומד על 106 מיליארד דולר, ומנייתה נמנית עם 30 מניות מדד הדאו ג'ונס - נתון שממחיש את גודלה של החברה ועוצמתה.
כאחד מחמשת המנהלים הבכירים בחברה, אינטל חושפת את עלויות שכרו של פרלמוטר. בוול סטריט, נזכיר, חברה שמוגדרת כאמריקאית מחויבת לחשוף את עלויות השכר של חמשת מנהליה הבכירים ביותר, ולתת פירוט פרטני לכל מרכיבי העלות, על סוגיהם השונים.
"גלובס" בחר לצלול לעומק המסמכים השנתיים של אינטל, כדי לגלות עד כמה העשירו 32 שנות עבודתו של פרלמוטר באינטל את חשבון העו"ש שלו. ובכן, פרלמוטר צבר במהלך השנים 2005-2011 (2005 הייתה השנה הראשונה שבה נחשפו עלויות שכרו, ומסמכי 2012 עדיין לא פורסמו) הון בשווי כולל של 20 מיליון דולר בקירוב (לפחות 80 מיליון שקל ברוטו בשקלול עלויות שכרו אשתקד ועלויות שכרו לפני 2005).
הון זה כולל מרכיבי מזומן כמו שכר בסיס ובונוס, ומרכיבי תגמול הוניים דוגמת אופציות למניות רגילות ומניות חסומות (שווי נאיבי), וכפועל יוצא, מימושי מניות שפרלמוטר ביצע בעבר. ופרלמוטר אכן מכר, ממש מעט אך מכר. מבדיקת "גלובס" עולה כי מימושי מניות שביצע בין 2007-2012 הניבו לו הטבה כוללת של 1.2 מיליון דולר (בשקלול מימון תוספת מימוש של אופציות למניות רגילות).
20 מיליון דולר עבור שלושה עשורים של עבודה די קשה, למען הכנות, זה לא הרבה. ממש לא הרבה. פרלמוטר או-טו-טו סוגר את העשור השישי בחייו, ויש יזמי/מנהלי הייטק שצברו הרבה יותר ממנו ובהרבה פחות זמן. ובכל זאת, אין עוד ישראלי שהגיע לעמדת ניהול כזו בכירה בהיי-טק העולמי.
אחת הסיבות להון הצנוע יחסית שצבר עד כה פרלמוטר היא מדיניות התגמולים הקשוחה יחסית של אינטל. כפי שהחברה טורחת להדגיש חזור והדגש במסמכיה, "אינטל מחויבת לתגמול המבוסס ביצוע". תגמולים אלו כוללים, בין היתר, בונוסים במזומן, אופציות למניות רגילות, מניות חסומות רגילות ומניות חסומות שתלויות בביצועי המניה בהשוואה לביצועי מניות של חברות מתחרות - וכולם מבוססי ביצועי החברה, וכפועל יוצא - ביצועי המניה.
הוכחה לכך ניתן למצוא בהתפלגות מרכיבי התגמול של כל מנהל בכיר, כולל זה של פרלמוטר. במקרה שלו, ונכון לשנת 2011, רק 11% מסך עלות שכרו נבעו משכר הבסיס שלו, 23% מבונוס במזומן, 34% ממניות חסומות שתלויות בביצועי המניה (שווי כלכלי ולא נאיבי), 19% ממניות חסומות רגילות ו-13% מאופציות למניות רגילות. במילים אחרות, 89% מעלות שכרו של פרלמוטר צמודים לביצועי החברה, ו-66% הם רק מרכיבים הוניים.
דרך אגב, במקרה של פול אוטליני, מנכ"ל אינטל הפורש, מדובר על התפלגות של 6% לשכר הבסיס; 39% לבונוס במזומן; 28% למניות חסומות התלויות בביצועי המניה; 16% למניות חסומות רגילות ו-11% לאופציות למניות רגילות. שכר הבסיס שלו עמד על 1.1 מיליון דולר לעומת 670 אלף דולר במקרה של פרלמוטר. ועוד משהו. אף שפרלמוטר חי בארה"ב, את מרכיבי המזומן בעלות שכרו הוא מקבל בשקל ישראלי - כך עולה ממסמכי אינטל.
אוטליני, נזכיר, הודיע בנובמבר אשתקד על פרישתו מהחברה, והמרוץ להחלפתו החל. פרלמוטר, כפי שהוערך לא פעם ולא פעמיים, הוא מועמד רציני לתפקיד מנכ"ל אינטל. פרלמוטר החל את דרכו באינטל ב-1980 כשהיה בן 26, לאחר שסיים לימודי הנדסת אלקטרוניקה בטכניון. בתחילת דרכו בחברה, היה אחראי על פיתוח המעבדים המתמטיים של אינטל. בתחילת שנות ה-90 הפך לאחראי על הובלת הרעיון הראשוני של מעבדי הפנטיום ולאחר מכן ניהל חלק מקווי המוצרים שלהם. בהמשך, התמנה למנהל מרכז הפיתוח של החברה בחיפה, משם הפך למנהל קבוצת הפלטפורמות הניידות של אינטל, ואז, כאמור, הפך לארכיטקט הראשי ולמנהל מוצרים ראשי.
ביצועים מגומגמים
הסיבה השנייה להון היחסית צנוע שצבר עד כה פרלמוטר היא ביצועי מניית אינטל. זו האחרונה ממשיכה להיאבק על מקומה בשוק הצומח של סמארטפונים וטאבלטים, והדבר בא לידי ביטוי במחיר המניה. מניית אינטל איבדה בשנה האחרונה 18% משוויה, וזאת לעומת תשואה חיובית של 9% במקרה של מדד הדאו ג'ונס. בשנתיים האחרונות הוסיפה המניה לערכה 5% וזאת לעומת 23% במקרה של המדד.
ביצועים מגומגמים אלו מותירים חלק ניכר מהאופציות של פרלמוטר (רוב התגמול ההוני שלו הוא בצורת אופציות ולא מניות חסומות שהן למעשה תגמול חינמי) "מחוץ לכסף" או "קרוב לכסף". לפרלמוטר יש 1.8 מיליון אופציות שמחירי המימוש שלהן נעים בין 15.67 ל-32.06 דולר ומגלמות הטבה צנועה של 3.8 מיליון דולר. אינטל נסחרת לפי מחיר של 21.36 דולר למניה.