על הכוונת של האוצר: תוספות השכר של הרופאים

מי שקרא את הפרסומים הרבים בדבר הקפאת שכר מתוכננת במגזר הציבורי, יכול היה להבין כי מדובר רק בפעימות הנותרות של תוספת השכר שניתנה כחלק מהסכם המסגרת עם ההסתדרות הכללית. ואולם, ל"גלובס" נודע, כי במשרד האוצר מתכוונים לדרוש הקפאה מסוימת בתוספות השכר שניתנו גם לסקטורים השונים שאינם קשורים להסכם המסגרת, בהם עובדי המחקר של מערכת הביטחון, סגל המרצים הבכיר, סגל המרצים הזוטר וגם - הרופאים. אלה האחרונים צפויים לצאת למלחמת עולם אם אכן תעלה דרישה רשמית שכזו, הן משום שהסכימו לראשונה להחלת שעון נוכחות במסגרת ההסכם, והן משום שממילא רבים מהרופאים התקוממו כנגד העובדה שתוספות השכר בהסכם נפרסו על פני 9 שנים.
על פי ההערכות, האוצר מתכנן לחסוך באמצעות המהלך לפחות כ-4 מיליארד שקל.

"גם אנחנו קיבלנו אינדיקציות שזו כוונת האוצר ושמדובר בכוונה רצינית, והאיום הזה מקפיץ אותי עד השמיים", אומר בשיחה עם "גלובס" יו"ר ההסתדרות הרפואית, ד"ר ליאוניד אידלמן. "אנחנו נערכים לגיבוש תוכנית פעולה ולא נעבור לסדר היום אם מישהו ינסה להוציא את הדבר הזה אל הפועל. קל להדליק את השטח אבל קשה מאוד להרגיע אותו, ואת הדוגמה הזו כולם הכירו היטב לפני שנה וחצי. הרי אנחנו הסכמנו להסכם ארוך טווח כי לא רצינו שתהיה אנדרלמוסיה במערכת הבריאות בכל כמה שנים, ודרישה להקפאת שכר תלמד את כולם לחתום רק על הסכמים קצרים. מבחינת המערכת הציבורית זה אומר יותר סכסוכי עבודה, יותר פגיעה בציבור וחיזוק של הרפואה הפרטית אחרי כל מאבק כזה. זו הסיבה שאנחנו מתכוונים להילחם בכל כוונה כזו".

ד"ר אידלמן מזכיר כי הסכם השכר עם הרופאים כלל רפורמה של ממש, במסגרתה לא רק שהרופאים הסכימו לשעון נוכחות, אלא גם לתמריצים שונים תמורת עבודה אחר הצהריים, התמחות במקצועות שבמחסור או מעבר לפריפריה. "הקפאת שכר מבחינתנו פירושה הפרה של ההסכם, וזה אומר גם פגיעה בכל המגמות החיוביות שההסכם הזה הביא", הוא אומר. אידלמן מזכיר כי במסגרת ההסכם, הרופאים קיבלו עד כה פעימה ראשונה בגובה 8.4% ופעימה שנייה בגובה 9.3%, כאשר באוגוסט הקרוב הם אמורים לקבל עוד 8.8%. עד 2018, לפי ההסכם, אמורה עלות תוספות השכר של הרופאים להגיע לכדי 46.7%.

לעו"ד טל קרת, שייצגה בזמנו את הרופאים המתמחים שהתקוממו נגד ההסכם עליו חתמה ההסתדרות הרפואית, לא נעים להגיד "אמרתי לכם" - אבל זה בדיוק מה שהיא אומרת היום: "אחת הטענות המרכזיות שלנו הייתה כנגד אורך ההסכם, והטענה הראשית, אם לא היחידה שנטענה מנגד, הייתה שאורך ההסכם טומן בחובו עלויות שכר שאין לאף מגזר במשק. אז אם תיקח את הדבר היחיד שעל בסיסו הצדיקו תקופה כה ארוכה של הסכם, דבר שנתפס עד היום כחצי גזר דין מוות בעיניי הרופאים הצעירים, אולי כדאי שנברך כבר עכשיו כי זו תהיה עילה מצוינת לביטול ההסכם".

גם ד"ר אסתר סרוק, יו"ר הפורום המתאם של ארגוני הסגל הזוטר באוניברסיטאות, זעמה היום: "יש עוד מספיק מקומות שמנים שיכולים לקצץ בהם כמו תקציב הביטחון או התקציבים השונים לחרדים לפני שיגיעו למרצים הזוטרים. לא יכול להיות שממהרים לפגוע בשכר של עובדים, ובטח שלא ברמות הנמוכות של השכר. אשמח אם יהיה קיצוץ קודם בשכר הח"כים או השרים, ולו מבחינה מצפונית ומוסרית. שיקצצו למנכ"לים הבכירים במשק וראשי החברות, לפני שלוקחים ממסטרנטים ודוקטורנטים שעובדים בחמש אוניברסיטאות כדי להתפרנס. זה כמו להגיד שמורידים את שכר המינימום - הרי חלקנו מרוויחים בדיוק סביב זה".

בניגוד לרופאים, למרצים ולעובדי המחקר של מערכת הביטחון (בהם עובדי הכורים בדימונה ובשורק), יתר הסקטורים במגזר הציבורי חתומים על הסכמים שכוללים לפחות במרכיב מסוים שלהם את הסכם המסגרת במגזר הציבורי (תוספת של 7.25% על פני 4 שנים) - זאת אף שאינם נמנים עם ההסתדרות הכלית. במשרד האוצר סבורים כי בסקטורים האלה יהיה קל יותר לבצע הקפאת שכר, ואולם לפחות בגזרה של המורים העל-יסודיים מסרבים לעשות לאוצר חיים קלים. רן ארז, יו"ר הארגון, הבהיר היום ל"גלובס" כי "ההסכם שחתמנו עליו הוא הסכם מיוחד, הוא בעצם רפורמה וזה שחלק מתוספות השכר הוגדרו כתוספות שניתנות לכלל עובדי המגזר הציבורי, זה לא אומר שאנחנו חתומים על הסכמי המסגרת. לכן אני לא מאמין שהאוצר יוכל לקחת להקפיא לנו את תוספת השכר, ואם הוא ידרוש את זה - ניאבק בו".

לדברי ארז, הקפאת שכר היא לא הגזירה היחידה שעומדת בפני ציבור המורים: "אני שומע על זה שמתכננים למסות את קרנות ההשתלמות, ואני רוצה להזכיר שקרן השתלמות עבור המורים היא חלק בלתי נפרד משנת השבתון. על בסיס זה מבצעים את החישובים האקטואריים. פגיעה בקרן ההשתלמות פירושה חיסול של שנת השבתון. אני שומע גם על כוונה לקצץ בדמי ההבראה, וברור לכולם שעל רקע השכר הנמוך של המורים, המרכיב של דמי ההבראה גבוה מאוד. מה זה אומר מאבק? זה אומר להשתמש בכל הצעדים עד כדי שביתה כללית".