בדיקה: האם שווה לעשות ביטוח סלולרי?

המהפך העיקרי בשוק הסלולר מאחורינו: מחירי השירות צנחו, לקוחות מתניידים בקלות רבה יותר - וגם את המכשירים לומדים יותר לקוחות לרכוש באופן פרטי, מחוץ לחברות הסלולר. האם גם את האלטרנטיבה הפרטית לתיקון מכשיר הסלולר למד הצרכן הישראלי לאמץ?

עשרות שקלים בחודש משלם לקוח סלולר ממוצע בחברות הגדולות עבור שירות התיקונים: מעין ביטוח (גם אם לא מוגדר כך רשמית) שאמור לתת מענה בעת משבר טכנולוגי.

כך, למשל, ישלם לקוח פלאפון בין 30 ל-40 שקל בחודש עבור סמארטפון, כשהתיקון יעלה 10-50 שקל נוספים, ובמקרי טוטאל לוס ייאלץ להוסיף עד 1,000 שקל בהתאם לסוג המכשיר.

בסלקום גובה העלות החודשית הוא 45 שקל, להם נוספים עד 100 שקל בכל כניסה למעבדה - והשתתפות עצמית של 30%-35% ממחיר המכשיר בשוק באותה עת במקרה של אובדן או טוטאל לוס (למעט אייפון).

באורנג' נע התשלום החודשי בין 16 ל-100 שקל, בהתאם לסוג המכשיר ולתקופת התשלום.

אולם מרבית הלקוחות כלל לא שמים לב כמה הם משלמים על הסעיף הזה, או מקבלים אותו כמובן מאליו - ואף כצורך חיוני - מבלי לבדוק מה מחירם של תיקונים בעת הצורך, או כמה ישלמו על שירות דומה במקומות אחרים.

"הצרכן הישראלי לא תמיד יודע שהוא משלם לחברות הסלולר עשרות שקלים בחודש על שירות תיקונים מדי חודש", אומר מיקי קופל מחברת איי-קופל מקבוצת סטארט המתחרה על אותם לקוחות, "כשגם ההשתתפות העצמית יכולה להגיע למאות שקלים".

שוק רחב של מעבדות פרטיות אכן פרח בעשור האחרון, מבלי שנשים לב. אם עד לא מזמן היו מודעים לקיומו בעיקר לקוחות שרכשו מכשירים בחו"ל, או מחוץ לחברות הסלולר, היום נראה כי השוק נהנה מנהירה של לקוחות "מפוכחים". זאת בין השאר בשל האחריות המוגבלת שהציעו חברות הסלולר עבור מכשירי האייפון, ובעקבות מהלכים פורצי דרך של משרד התקשורת - בהם חוק "ניתוק זיקה" המעודד רכישת מכשירים מחוץ לחברות הסלולר ומאפשר לקבל עבורן הטבות זהות בחברות.

אולם גם בפני לקוח חכם שצלח את המחסום הפסיכולוגי ופנה לשוק הפרטי, עומד מכשול לא קטן: הצורך לבחור בין לא מעט גורמים פרטיים המציעים שירות תיקונים בתשלום חודשי.

ההשוואה אינה בהכרח פשוטה - בהתאם לסוג המכשיר, גובה התשלום, השתתפות עצמית במקרה של תיקון בפועל, האותיות הקטנות בכל מקרה, משך הביטוח ודרישה להתחייבות, ויתרונות נוספים שנלווים לחברות שונות - ממשך התיקון ועד הפריסה הגיאוגרפית.

"מרבית שוק התיקונים פועל מתוך חנויות קטנות ברחבי הארץ באמצעות מוכרים שמשמשים גם כטכנאים לא מקצועיים", אומרים במעבדת סלדון. "לא כולם מטפלים בכל סוגי התקלות - מכיוון שבדרך-כלל המעבדות הקטנות מסוגלות לטפל רק בתקלות פשוטות ולא בתקלות מורכבות יותר".

המסלולים המוצעים נחלקים, על-פי רוב, על-פי סוגי המכשירים החכמים - כשאלה המתקדמים יותר, כמו אייפון 5 וגלקסי 3, ממוקמים בנפרד ועלות הביטוח והתיקון שלהם גבוהה יותר. את ההשוואה האמיתית והמדויקת כדאי לעשות בהתאם לסוג המכשיר הקיים ברשותכם.

האם בכל מקרה קיים יתרון לשוק הפרטי על פני חברות הסלולר? על הנייר, לא תמיד: בחלק מהמעבדות מגיע התשלום עבור שירות התיקונים לעשרות שקלים בחודש. ההבדל עשוי להיות טמון בגובה ההשתתפות העצמית, וכן בסל התיקונים המוצע - שכולל לפעמים הפתעות, בעיקר במה שלא כלול בו.

כך, למשל, קיימת לעתים הגדרה של "נזק לקוח" המייקרת את גובה ההשתתפות העצמית משמעותית - ולא מעט לקוחות מגלים שהחברות מרבות להשתמש בתירוץ הזה ולהפנות את האשמה אליהם.

"לא כולם יודעים שגם קורוזיה אפשר לתקן", אומר שי עובדיה, סמנכ"ל שירות ומכירה בגו מובייל. "זה לא טוטאל לוס כמו שהרגילו אותנו לחשוב. רוב הקורוזיות פשוטות, וניתן לפתור אותן בקלות, אבל חברות הסלולר מעדיפות לחגוג על הלקוח. גם על עדכון גרסה שלוקח כמה דקות עבודה גובים בחברות הסלולר מאות שקלים".

עוד כדאי לקחת בחשבון עלויות משתנות עבור מנויי הסלולר (תחילה חינם - ואז חיובים לא צפויים בהמשך, או תעריף שמשתנה משנה לשנה). יש גם מי שיראה אידאולוגיה צרופה בנטישת חברות הסלולר אחרי שנים של גביית סכומי-עתק. אלה, אגב, מבטחות מכשירים שנרכשו ברשותן ולא בהכרח כאלה שנרכשו בחוץ.

מה מציע השוק הפרטי? מי שמנסות "לשבור את השוק" הן איי-קופל ו-AFM, שיצאו לאחרונה עם מסלולים מוזלים של פחות מ-10 שקלים לחודש. הקולגות מפקפקים ביכולת להציע תיקונים כהלכתם במחיר הזה ומציעים לבדוק את גובה ההשתתפות העצמית ואת טיב שירותי המעבדה. בחברות הזולות עצמן מסבירים את המחיר במתח רווחים נמוך מזה המקובל בשוק.

אולם עוד לפני שמחליטים אם לבטח מכשיר סלולר, כדאי להחליט האם בכלל כדאי לבטח אותו בתשלום חודשי - או שעדיף לשאת נקודתית בעלות התיקון עצמו בעת הצורך. ככל שהמכשיר מדגם ישן יותר - תפחת עלות התיקונים, וכדאי פחות לשלם מדי חודש עבור האפשרות שהמכשיר יינזק. עבור מכשירים ישנים קיימים מסלולים מוזלים משמעותית, אולם לרוב לא כדאי כלל לבטח אותם.

למעלה מ-70% מהתיקונים, מספרים במעבדות, הם תיקוני מסך - שבסמארטפונים החדשים עלותם גבוהה יחסית ויכולה להגיע ל-1,500-2,000 שקל. תיקונים אחרים נפוצים, על פי זאפ-דפי זהב, הם תיקוני מיקרופון ורמקול, מים וקורוזיה וכן עדכוני תוכנה.

בדיקה של עלות התיקונים הנפוצים (שמחיריהם מוצגים כאן על-פי מחירון זאפ-דפי זהב) עשויה לתת קנה-מידה למידת הכדאיות בתשלום ביטוח מראש, בהתאם למכשיר - וגם לאופיו של הלקוח ולאופי השימוש בטלפון.

1. מוניטין: ותק וניסיון של המעבדה - לצד אישור משרד התקשורת / מכון התקנים / הסמכה רשמית של הטכנאים.

2. זמן עבודה על המכשיר: אם מעבדה טוענת שהתיקון לוקח כשבוע, סביר שהמכשיר נשלח למקום אחר.

3. אותיות קטנות: אילו תיקונים לא מבוצעים במקום או לא נכללים במסגרת הביטוח.

4. מגבלות זמן: האם קיימת תקופת אכשרה בטרם ניצול של הביטוח? האם קיימת תקופת התחייבות?

5. להישאר מחובר: האם ניתן מכשיר חלופי?

6. בלי בעיות חניה: האם קיים שירות שליחים?

7. הנחה: האם קיימת הנחה עבור ביטוח קבוצתי של כמה מכשירים?

8. המלצות: חפשו ביקורות של לקוחות ממליצים - באינטרנט (אתרי השוואה ופורומים ייעודיים) ובקרב חברים.