"יש סכנה גדולה שלפיד ובנט יפגעו במעמד הבינוני-נמוך ויחזקו את המעמד הגבוה. שניהם, וגם נתניהו, מגיעים מבתים מבוססים ולא ידעו מצוקה בחייהם. זה לא אומר שהם לא יכולים להתחבר לעניים, אבל הם בהחלט לא מייצגים אותם". כך אומר שמואל סלבין, יו"ר קרן הריט סלע קפיטל, בשיחה עם "גלובס". סלבין כיהן כמנכ"ל משרד האוצר בסוף שנות ה-90 וכמנכ"ל משרד העבודה והרווחה. כיום הוא משמש כיו"ר סלע קפיטל, אותה מנהלים אלי בן חמו וגדי אלקיים.
"נתוני ועדת הבחירות מראים שמצביעי לפיד הם כולם, או רובם הגדול לפחות, משני העשירונים העליונים בחברה. זה אומר שאם תהיה רפורמה דרמטית בשוק הדיור, כלל מצביעי 'יש עתיד' יספגו ירידה במחירי הדירות שבבעלותם וכך תרד גם תחושת העושר שלהם, בהתאם".
במצב זה, מסביר סלבין, מצביעי יש עתיד "ירגישו שהמפלגה שהם בחרו בה בגדה בהם - כיוון שהיא מרוששת אותם במקום לעשות אותם יותר עשירים. מעבר לזה, הם עשויים לצרוך פחות". ואז, מזהיר סלבין, הצמיחה המקומית עלולה להיפגע: "המשק עלול לרדת לצמיחה של 1-2% בשנה, במקום 3-3.5% בשנה".
"לשבת בבית קפה ולחייך? החיים לא עובדים ככה"
אז האם הדרישה להוריד את מחירי הדיור מוצדקת? סלבין לא מתעלם מהבעיה, אולם עדיין מחזיק בדעתו כי מחאת קיץ 2011 לא הייתה מגובשת דיו, ונבעה מתפיסות עולם נאיביות משהו.
"המחאה הייתה של אנשים שעוד לא החליטו מה הם רוצים. אני מדבר על אנשים בני 25-30, שחושבים שבגלל שהם מחשיבים את עצמם כמעמד ביניים הם יוכלו לעבור את החיים בקלילות. לאנשים לא מתאים לקחת משכנתא כי זו התחייבות להרבה שנים, לא מתאים להם להתחתן. הם רוצים לחיות את החיים הנוחים, לשבת בבתי קפה ולחייך, ולקוות שהכל יהיה טוב ויפה אבל זה לא עובד ככה", מסביר סלבין.
"בחיים כל דבר נקנה במאמץ", הוא ממשיך. "ואם לא מתאמצים במשך שנים רבות פשוט לא מגיעים להישגים. כל מה שהדור הצעיר רואים בסרטים, או לחלופין במערב אירופה פשוט לא עובד במציאות".
- ומה לגבי המודל הנורדי, עליו כותבים באחרונה גם בתקשורת?
סלבין: "אז לך ותהיה שוודי. המודל הזה הוא אגדה - אלה מדינות קטנות מאד יחסית והן לא מדד לשום דבר. מי שחושב שיש במדינות האלה גן-עדן, צריך לבדוק את נתוני ההתאבדויות ולראות שהנתונים שם הם הגבוהים באירופה, ומעבר לזה יש להם יחס מאד בעייתי למהגרים מבחוץ".
ובאשר לאירופה הקלאסית, ממשיך סלבין: "אין שם מודל פנסיה, אין צמיחה, האבטלה מעל ל-20% בקרב מרבית הצעירים ואין משרות חדשות, החוב הלאומי ביחס לתוצר גדול מדי. המצב פשוט לא טוב".
"מעמד הביניים: אנשים שצריכים להתאמץ"
- מה שאני בעצם שומע בין השורות, זה שהאחריות היא עלינו, הדור הצעיר.
"תראה, אנשים ניזונים מהתקשורת ומסרטים, ומדמיינים לעשות אקזיט אבל אדם שעשה אקזיט יש אחד למאה אלף. אין מה לעשות, בני מעמד הביניים הם אנשים שנולדים עם רכוש קטן וצריכים לעבוד כל החיים ולהתאמץ כדי לקנות דירה".
- ובכל זאת, 120-130 משכורות מלאות בשביל דירה, זה גבוה מאד.
"מי שרוצה לגור במרכז הארץ - שם גם סוגיית שחרור הקרקעות לא רלוונטית - צריך לחזור למודל הישן והקלאסי של שנות ה-50 וה-60 ללמוד, להתאמץ, לקחת התחייבות ארוכה, להתפלל שתהיה לך עבודה הרבה שנים, ולקוות שיהיה בסדר. מי שחושב שבגלל שהוא צעיר ויש לו מקצוע מבוקש, הוא יכול לנסוע לחו"ל כל שנה ולקבל כל מה שהוא רוצה זה פשוט לא יעבוד".
"המינוי של כחלון מביך אותי"
- אז מה יהיה על מחירי הדיור?
"אני מעריך שהמחירים יתייצבו ב-2013 לאחר עלייה מתונה יותר מאשר בשנה שעברה. ומי שרוצה לקנות דירה שיחסוך מגיל צעיר, או לחלופין ייצא מחוץ לתל אביב, רחובות, לוד, חדרה. לא יקרה כלום אם זוגות צעירים ממעמד הביניים יסעו כל יום שעה לעבודה, כמו בכל העולם".
- אנחנו עומדים בפני פיצוץ בועה בשוק הנדל"ן?
"לדעתי הסכנה אצלנו מאד קטנה. בנק ישראל לא ייתן שמחירי הדיור יירדו, כי זה יסכן מאד את המערכת הבנקאית".
- אז לשם מה המינוי של משה כחלון לראשות מינהל מקרקעי ישראל? הוא יצליח להוריד את המחירים?
"המינוי הזה מביך אותי. שוק הדיור מורכב מקרקעות, פיתוח, ממחיר ההון, מבנקים ישראלים שמחלקים אשראי, ממחלקות התכנון של משרד הפנים ומקבלנים - המדינה שולטת אולי ב-20% מהשרשרת, אולי. רק כוחות השוק יוכלו להשפיע על המחירים, אבל מה לעשות שהם לא תמיד יעילים או מהירים".
באשר לגירעון הממשלתי התופח, מעריך סלבין כי יש לטפל בו, אולם במתינות: "צריך לעשות זאת בזהירות, כי אם נטפל בגירעון באופן אגרסיבי אפשר להוביל לשקיעה כלכלית כמו במערב אירופה. אנחנו לא קרובים לשם, אך צריך להיזהר. לא צריך להיות בהיסטריה, בראייה כללית מצבו של המשק הלאומי טוב".
סלבין מוסיף כי להערכתו צריך לבצע קיצוצים, "אך יש לעשות זאת בצורה מדודה", וכי "לא יקרה שום דבר אם הגירעון יירד תוך שנתיים, ולא תוך שנה אחת. בעולם אופטימי, האוצר יכול היה להציע מספר אלטרנטיבות לצמצום הגירעון, אבל במציאות האוצר פשוט חזק מדי. יש 50 חברי כנסת חדשים שאין להם מושג בתקציב המדינה, וגם סביר להניח ששר האוצר הבא לא יהיה מומחה במאקרו כלכלה. כשאתה צריך לסגור תקציב תוך 45 יום מהשבעת הממשלה, אילו ברירות יש לך? בשנתיים הקרובות התקציב יהיה בדיוק כמו שהאוצר ירצה".
- אתה חושב שהאוצר עשה את תפקידו נאמנה בקדנציה האחרונה?
"אני חושב שבשנה החולפת הממשלה התפרעה ונתנה יותר מדי תוספות שכר, למשל, ויש עוד מקומות בהם שפכנו כסף: ההיענות למערכת הביטחון, הגדלת תקציבי החינוך אבל לא צריך להסתכל על זה כסוף העולם".
מעבר לזה, מבהיר סלבין כי תחושת ה"ניתוק" הגוברת מהממשלה, פגעה בנתניהו: "הדגישו בממשלה יותר מדי את ההישגים במאקרו, שלא מעניינים אנשים הציבור שואל את עצמי 'איפה אני?', תוהה איך יש כזה דיסונאנס בין מצב המשק הלאומי ליוקר המחיה וזה מטריף אנשים".
- אם ננסה לסכם, איך לדעתך בכלל אפשר להוריד את יוקר המחייה כאן?
"התחושה שיקר כאן נכונה - אנחנו מדינה קטנה ואין תחרות אמיתית בשום תחום מרכזי בארץ. גם בסלולר, למרות שהמחירים ירדו הם יעלו תוך כמה שנים. זה בשוק הפרטי, ויש כמובן גם את המונופולים הממשלתיים כמו הנמלים, חברת החשמל, רשות המים, וכיוצ"ב".
לכל הגופים האלה יש עורכי דין מהשורה הראשונה ויועצים כלכליים מהשורה הראשונה, והם נלחמים על כל פסיק ונקודה של כל ועדה גם מי שרוצה לעשות פה שינוי, יצטרך לעבור מסע ארוך בבתי משפט, עם שלל שימועים למיניהם. מאד קשה לשנות משקים אלה תהליכים שלוקחים הרבה זמן".