החברה לישראל: "השכר לא חריג בהשוואה עולמית"

החברה לישראל מפרסמת היום (ד'), בתגובה לפניית הרשות לניירות ערך, מידע על הסכמי ההעסקה של החברה מול יו"ר דירקטוריון החברה אמיר אלשטיין ומנכ"ל החברה ניר גלעד.

במכתב ששלחה רשות ני"ע לחברה, נטען כי דירקטוריון החברה ביצע "מחטף שכר" ואישר שכר בכירים, לפני כניסתו לתוקף של תיקון 20 לחוק החברות.

"אכן, הדירקטוריון לא עשה ככל העולה על רוחו ולכן החברה אינה רואה את הרבותא בציון אמירות מובנות מאליהן", נפתחה תגובת דירקטוריון החברה, שטוען כי טענות הרשות נגד החברה "אינן מדויקות, בלשון המעטה".

"לא הוחל בדירקטוריון להוריד נושא זה מסדר היום עד לכניסתו לתוקף של תיקון 20. עובדה היא שנושא זה, שלא הבשיל בדיוני חודש יולי, שב ועלה במתוכנת שונה בדירקטוריון ובוועדותיו בחודש נובמבר 2012, עוד קודם לכניסתו לתוקף של תיקון 20", לשון התגובה.

החברה לישראל טוענת שנושא התגמול לבכירים נדחה מהאסיפה שכונסה ביולי, אך לא נגנז באופן מוחלט. נושא זה עלה שוב באסיפה בנובמבר, "במתכונת שונה".

להורדת המכתב המלא של החברה לישראל - כולל עבודת המחקר של PwC ומכתב התלונה של רשות ני"ע - לחצו כאן

בתגובתה טוענת החברה לישראל כי היה חשש שאלשטיין יפסיק לכהן בתפקידו כיו"ר בחודש יוני, ולכן נושא התגמול הובא לאסיפת בעלי המניות: "דירקטוריון החברה ו-ועדותיו נדרשו לסוגיות התגמול בעיתוי האמור בחודש נובמבר 2012, בין היתר, לאור העובדה שהסכם העסקה הקיים של יו"ר הדירקטוריון מסתיים ביוני 2013. בהתחשב בתקופת ההודעה המוקדמת בת שישה חודשים הנקובה בהסכם ההעסקה עימו, ביקשו הדירקטורים למנוע הודעה מוקדמת של היו"ר... ולהבטיח את רציפות ויציבות ההנהלה המובילה את החברה, ועל כן קיימו בנובמבר דיון כולל בהארכת תקופת כהונתם של יו"ר הדירקטוריון ושל המנכ"ל ובקביעת התגמול. הדירקטוריון ביכר לדון בתנאי השכר של היו"ר, שהגיעה שעתו, יחד עם תנאי הכהונה (המוארכים) של המנכ"ל (ושל אחרים נוספים)".

החברה לישראל מציגה גם עבודת מחקר של פירמת רו"ח PwC שהשוותה את התגמולים לגלעד ואלשטיין לבכירים בחברות אחרות במדד ת"א-25, וכמו כן משתמשת החברה לישראל בשכר של דוד עזריאלי, יו"ר קבוצת עזריאלי, כ"הצדקה" לשכרם של גלעד ואלשטיין. המחקר נועד להראות ששכר בכירי החברה לישראל אינו חריג. מחקר זה, טוענים בחברה לישראל, נבחן ע"י הדירקטוריון וע"י הגופים המוסדיים כמקובל בעולם.

את תגובתה חותמת החברה לישראל במסר ברור: "למען הסר ספק מובהר, כי אי התייחסותה של החברה במכתב זה לכל האמירות, אופן הצגת הדברים, המינוחים, הכותרות והרמיזות בפניית הרשות אינה מהווה הסכמה ביחס לאיזו מהן, וככל שהחברה נמנעה מהתייחסות כזאת נבע הדבר כדי להימנע מפולמוס מיותר על כל תג, אך כל זכויותיה וטענותיה שמורות עימה".