קבלנים: "עיר חילונית לא תוכל לקום בחריש"

שבעה חודשים מאז פורסם המכרז בחריש, ארבעה חודשים לאחר שהוגשו כל ההצעות וקצת יותר מחודש מאז פורסמו תוצאות המכרז ונפסלו העמותות החרדיות - ונראה שהמצב בעיר החדשה עדיין טעון.

המאבק על אופי היישוב ועל האוכלוסייה שתתגורר בו טרם הסתיים, למרות ההחלטה שקיבלה ועדת המכרזים של מינהל מקרקעי ישראל לפסול את העמותות. העתירה שהגישו העמותות החרדיות נגד החלטת המינהל, גיבוש קבוצות רוכשים והתלבטות הקבלנים בעניין הדרך הנכונה לשווק את הקרקע - כל אלה משאירים את עתיד היישוב לוט בערפל.

הקבלנים שזכו במגרשים במחירים מצחיקים בעקבות פסילת העמותות מתחבטים כעת בשאלה כיצד להתקדם. סכום הזכייה הנמוך מאפשר רווח נאה במכירת הדירות לאחר בנייתן, אבל קיים גם הפיתוי למכור בעבור רווח מהיר את הקרקע שאותה קנו במחירי רצפה, לקבוצות רוכשים או לחברות אחרות. פסילתן של העמותות החרדיות במכרז הביאה לכך שאלה מתדפקות על דלתותיהם של הקבלנים שזכו בקרקעות ומציעות להם לרכוש את הקרקע. לדברי אחד ממנכ"לי החברות הגדולות שזכו במכרז: "אני אחטא לבעלי המניות של החברה אם אקבל הצעה טובה למכור את הקרקע ולא אקבל אותה. אנחנו מקבלים הצעות מאז הוכרזו התוצאות, ואין עדיין ודאות מה יעלה בגורל המגרשים או מה תהיה אוכלוסיית היישוב".

לדברי חנן מור, מנכ"ל קבוצת חנן מור שזכתה בשני מגרשים המיועדים ל-282 יחידות דיור ו-3,500 מ"ר שטחי מסחר, "המקום מלכתחילה תוכנן לאוכלוסייה דתית חרדית, וכך תוכננו מתחמי המגורים ומבני הציבור בשכונה. האם ניתן להרים עיר חילונית בזמן קצר ולאכלס בה 5,000-7,000 תושבים, בעיקר משפחות צעירות, בהתחשב בעובדה שבראש השלטון המקומי, יושב נציג של סיעת ש"ס? עיר חילונית לא תוכל לקום בחריש ולשאוב אליה זוגות צעירים".

לדברי מור, "נוכח פני המציאות, אני מוצא שהמקום ראוי ונכון להיות מיועד לאוכלוסייה דתית שגם היא זקוקה לפתרונות דיור. המחירים בחריש לא יהיו כמו באלעד, שם מחיר דירת 4 חדרים מגיע כבר לכ-1.2 מיליון שקל, וניתן יהיה לקנות דירה ב-800-900 אלף שקל. לכן, מי שמעוניין בישוב דתי חרדי יש לו הזדמנות להשיג דירה במחיר סביר אבל הוא חייב לפעול מהר. כי מה שיקרה בחצי שנה הקרובה יקבע את האופי העתידי של חריש.

"הממשלה צריכה לקחת את ההטבות של חריש לצד אחר של המדינה ולהקים עיר עם אופי קהילתי חילוני ולהקנות את אותן הטבות לציבור חילוני רוכשי דירה ראשונה".

בין החברות הקבלניות שזכו במכרז נמצאת חברת מגידו, שזכתה בשני מגרשים המיועדים למגורים, האחד ל-82 יחידות דיור, בסכום של 75 אלף שקל לקרקע ליחידת דיור אחת כולל הוצאות פיתוח, ומגרש נוסף ל-111 יחידות דיור בסכום של 80 אלף שקל עבור קרקע ליחידת דיור אחת, כולל הוצאות פיתוח. לדברי יגאל קרני, מנכ"ל החברה, מאז הזכייה מקבלת החברה הצעות קונקרטיות לרכישת המגרשים, בעיקר מצד גורמים דתיים וחרדים. "אמנם קיבלנו הצעות, אך לא ברור לנו אם משפטית אנחנו יכולים למכור את המגרשים עכשיו, רגע לאחר הזכייה במכרז. אנחנו מעדיפים למכור דירות ולא קרקע, כי אנחנו חברה מבצעת ומרוויחים גם מהביצוע. כרגע ההתעניינות בקרקע שלנו היא מצד גורמים חרדים ודתיים. עושה רושם שחריש הולכת להיות חרדית אבל זה לא בטוח. מבחינה פיזית חריש מתאימה יותר לחילונים כי היא לא נמצאת בקו של בני ברק-ירושלים כמו בית שמש. מה שהביא בכל זאת את החרדים להתעניין בחריש, הן ההטבות שניתנו משיקולים פוליטיים, שמשכו את כלל המגזרים".

קרני מוסיף כי ההצהרות שמחירי הדירות ינועו סביב 600-700 אלף שקל לדירת 4 חדרים אינן ריאליות, וידוע לכל שהמחירים ינועו סביב 800 אלף שקל לדירת 4 חדרים.

"אנחנו עכשיו עובדים בשיא המרץ", מספר רונן וייל, מנהל השיווק של "באמונה" המנהלת את קבוצת הרכישה שזכתה במתחם המאפשר בניית כ-600 יחידות דיור. "אנחנו מחתימים את כל חברי הקבוצה על המסמכים וגובים את הכספים לתשלום על הקרקע". וייל מודה שהקבוצה הזו היא הקבוצה הגדולה ביותר שהחברה ניהלה אי פעם, אולם הוא משוכנע שהדבר לא יהווה בעיה במימוש הבנייה. "לא היו לנו ביטולים כמעט. כל מה שעשינו עד עכשיו לא התקרב להיקף הזה אבל אנחנו נערכנו בהתאם. אנחנו לוקחים חברת פיקוח מהגדולות בשוק, אדריכל רציני ונסגור עם קבלן ביצוע שיכול לבנות הכול בשלב אחד. אנחנו לא מוטרדים מזה בכלל".

עוד מספר וייל כי גם היום, למרות פסילת העמותות, אין ודאות בנוגע לאוכלוסיית היישוב החדש: "אנחנו לא מודאגים מהעתירה של העמותות, הם לא קיבלו צו מניעה והסיכוי שלה נמוך. בכל מקרה חברות מממשות עכשיו את המתחמים שזכו בהם כדי לסגור את הרכישה. לגבי מי שיאכלס את היישוב העתידי, אני עדיין חושב שזה יהיה מעורב בין חילוניים, דתיים-לאומיים וחרדים. כמה? אף אחד לא יודע. אבל החרדים לא הניפו דגל לבן בכל מה שקשור לחריש. הם פונים ליזמים ויש התארגנויות אחרות. היכולת של הציבור החרדי להביא מחר בבוקר 5,000 איש לכניסה לחריש היא יכולת שאין לאף אחד אחר".

בינתיים, גם למארגני קבוצות הרכישה נותרה עוד עבודה במתחמים שכבר זכו בהם במכרז. "אנחנו עכשיו אוספים נרשמים לתוספת היחידות בפרויקט שניתן יהיה לקבל במסגרת השבס", מספר אסף חוברה, מארגן קבוצת הרכישה "חריש שלנו". "נכון להיום יש סוג של המתנה בכל המתחמים. כולם מחכים לראות מה יהיה עם העתירה. במקביל יש גם התארגנות לגיבוש קבוצות רוכשים מול קבלנים". באשר לשאלה כיצד תתמודד הרשות המקומית בחריש עם הצורך להנפיק היתרי בנייה לכל כך הרבה גורמים, עונה חוברה: "יש נכונות במועצה לטפל בכולם כמה שיותר מהר. לפני המכרז לא היה ספק בזה אבל מאז היו בחירות ולא בטוח מי יהיה שר השיכון הבא אז לא כל כך יודעים עכשיו מה המצב".

לשאלה על מועד העלייה על הקרקע עונים כל הגורמים כי אין ודאות, ובכל מקרה הפיתוח טרם החל. בשורה התחתונה, נראה שגם אם התסבוכת המשפטית תיפתר במוקדם או במאוחר, עדיין ייקח זמן לא מבוטל עד שתתחיל הבנייה בפועל על שטחי המגרשים בחריש.

בחריש פועלת ועדה מיוחדת לתכנון ובנייה, בעלת סמכות של ועדה מחוזית וועדה מקומית, שתפקידה לטפל רק ביישוב החדש. ועדה דומה הוקמה לפני שנים עם הקמת העיר מודיעין.

גורם שמעורב בפעילות הקבוצות והחברות ביישוב מעלה את השאלה עד כמה מוכנה הרשות המקומית לטפל באלפי יחידות הדיור: "האם כוח האדם מספיק כדי לטפל מהר ב-5,000 היתרים? אני מקווה שכן, אבל אף אחד עוד לא יודע. אני לא בטוח שגם עיריית תל אביב יודעת לטפל ב-5,000 היתרים בבת אחת".

יו"ר הוועדה, יגאל שחר, מספר שעד כה אף יזם, קבלן או קבוצת רכישה לא הגישו בקשה להיתר. בקשה ראשונה להיתר עבודות תשתית הוגשה על ידי משרד הבינוי והשיכון, ואושרה. "להבנתי עבודה נוספת של העתקת עצים וחישוף השטח כבר החלה".

שחר מספר כי הוא ואנשי הוועדה האחרים מודעים לעומס שצפוי בהמשך: "אנחנו מצפים לכמות גדולה של בקשות ונערכים בהתאם. יש לנו מספיק אנשים ואם נזדקק ניעזר גם בבודקי תוכניות חיצוניים". להערכתו, קבלנים יוכלו לעלות על הקרקע כבר במאי או ביוני הקרובים, אם יגישו תוכניות בזמן ובצורה הנכונה. "יש כבר אזורים שבהם קיימת תשתית ושם אין מניעה להתחיל לעבוד. המטרה שלנו היא להוציא היתר מהר ככל שניתן. לעומת ועדות אחרות שעוסקות בהרבה דברים במקביל, אנחנו כוועדה מיוחדת לחריש עוסקים רק בזה". באשר לשאלה האם להערכתו עומדים הקבלנים והיזמים לערוך שינויים בתב"ע או להגדיל את מספר הדירות על ידי הקלת שבס (הגדלה של מספר הדירות ב-20% ללא הגדלת השטח) ענה שחר: "אני מניח שנקבל פה ושם בקשות. לגבי השבס הנושא עדיין בבדיקה ואם נוכל נאשר".

בנוגע לאופי היישוב העתידי ולהמולה סביב קבוצות הרכישה והמכרזים אמר שחר: "תפקידנו לייצר כמה שיותר יחידות דיור כמה שיותר מהר, אבל לא תפקידנו לקבוע מי תהיה האוכלוסייה שתאכלס אותן".