על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שפורסמו לרגל יום האישה הבינלאומי, ניתן לראות כי נשים בישראל מרוויחות שכר נמוך מזה של הגברים, בעוד שיעור השתתפות הנשים בכוח העבודה בקרב האוכלוסייה היהודית דומה לשיעור הגברים. ההכנסה החודשית הממוצעת ברוטו מעבודה שכירה של גבר בשנת 2011 הייתה 9,976 שקל, בעוד הכנסתן של נשים הייתה 6,600 שקל.
בחישוב ההכנסה לשעה, הצטמצם הפער בין המינים. בשנת 2011 היתה ההכנסה הממוצעת לשעת עבודה ברוטו של גבר שכיר 53 שקל בעוד הכנסה של אישה עמד על 44 שקל, הכנסה של אישה לשעת עבודה היוותה 83% מהכנסת הגבר. נתון זה נובע מכך שמספר שעות העבודה השבועיות של נשים הינו 36.2 בעוד אצל גברים מספר שעות העבודה החודשי עומד על 45.5.
עוד נמצא בנתונים שהתפרסמו כי נשים בישראל יולדות בממוצע שלושה ילדים במהלך חייהן, נתון גבוה מהממוצע במדינות החברות ב-OECD שם עומד הנתון על 1.71. נתון זה מהווה עליה משיעור הפריון הכולל בשנת 2003 שהיה 2.95. הגיל הממוצע של הנישואין לכלות שנישאו בפעם הראשונה עלה גם הוא ועמד על 24.8 בשנת 2010, נתון זה עמד על 23.4 שנים בשנת 1995 ו-22.4 שנים בשנת 1980.
בתחום הלימודים, הנשים בישראל היוו רוב בקרב הסטודנטים כאשר היוו 56.1% מקרב הלומדים לתואר ראשון, 59.36% בקרב הלומדים לתואר שני ו-52.4% מהסטודנטים לתואר שלישי.
רינת בוגין, מנכ"ל אתר יד2 דרושים מציינת כי הבדלי השכר מצטמצמים בשנים האחרונות בשל העובדה כי נשים לוקחות חלק פעיל יותר בשוק העבודה ולומדות מקצועות אשר השכר בהם גבוה מהמקצועות בהן התמקצעו נשים בעבר. עם זאת, נשים רבות בוחרות בחופשת לידה ארוכה או חזרה למשרה חלקית לאחר הולדת הילדים דבר אשר משפיע על התקדמות בעבודה ובהכרח על רמות השכר עבור העבודה המבוצעת.
ד"ר יעל יצחקי, מנכ"ל נטע - המרכז לפיתוח קריירה, טוענת כי כ"אשר מדובר בשכר נמוך הניתן לאישה בתפקיד הזהה לגבר, הבעיה חמורה יותר. כאן נכנס לתמונה אי שוויון בארגון. מנהלים רבים מציעים לגברים שכר גבוה יותר מאשר לנשים. בחלקו המצב נובע מהעבודה כי נשים אינן מנהלות משא ומתן באופן תקיף כמו הגברים ומוותרות על נקודת מוצא גבוהה, בתקווה שאחרי שיוכיחו את עצמן, שכרן יעלה. בדרך זו הן לעולם לא מדביקות את הפער שרק הולך וגדל.
במבט לעתיד חוזה ד"ר יצחקי כי למרות אירועי יאהו וקומברס לאחרונה (ביטול עבודה מהבית), שוק העבודה ימשיך להתגמש, הן כדי לא לאבד נשים מוכשרות והן בשל העובדה כי דור ה-Y דורש זאת. כאשר מקומות עבודה יאפשרו שעות גמישות, עבודה מהבית לעתים והערכה על פי תפוקה ולא על פי שעות נוכחות במשרד, יותר ויותר נשים תוכלנה לעבוד במשרות מלאות ולשלב בצורה אופטימאלית בין העבודה לבין הבית.
לעומתה טוענת בוגין כי יתכן ושוק העבודה יתגמש בהתאם לצורכי דור ה-Y, אך לאורך זמן על נשים לדרוש מעמד שווה תוך כדי רה-ארגוניזציה במשפחה במהלכה הגברים ייקחו תפקיד פעיל יותר ויאפשרו לנשים להתקדם בקריירה ,לפתח מיומנויות ולהשתמש בכישוריהם בצורה זה, רק אז נוכל לדבר על תגמול זהה, שכן, לא ניתן לצפות מארגונים לאפשר לנשים שכר זהה על תפוקה שונה מזו שמספק הגבר.
לאתר דרושים יד2
למה נשים מרוויחות 30% פחות מגברים?
11.3.2013 / 12:21