את שנת 2012 סיים שוק שירותי המחשוב (IT) הישראלי בצמיחה. מדובר בשינוי קטן יחסית לעומת השנה הקודמת - קרוב ל-3% על פי דיווחי גרטנר - רחוק מלהיות סדרי הגודל של שנת 2011, בה נרשמה צמיחה של כ-10%.
מבחינת החברות הפעילות בשוק, הירידה בשיעורי הצמיחה לא באה לידי ביטוי קיצוני, אם כי המגמות שהחלו כבר ב-2011 קיבלו יותר ביטוי: שחיקה בשיעורי הרווחיות, ירידה ברמות המחירים, קונסולידציה מוגברת, עלייה בשכר העובדים וסימן שאלה מעל לשווי החברות. כל זאת, על רקע שינויים בזירה הטכנולוגית וכשהצפי ל-2013 הוא לצמיחה בסדר גודל דומה.
איך נראה השוק במספרים, בשנה החולפת:
18% הוא שיעור הירידה בהכנסות לעובד בתחום פתרונות ושירותי התוכנה במטריקס במהלך השנים 2008-2012. סגמנט הפעילות הזה הוא הגדול בחברה, עם 81% מהעובדים וכ-70% מההכנסות, והעובדים שפועלים בקרב הלקוחות הם התשומה העיקרית של החברה. בממוצע, השחיקה בתגמולים שמגיעים לידי החברה כמעט לגמרי מקבילה לירידה בהוצאות השכר לאורך התקופה, אלא שב-2012 האריתמטיקה השתבשה.
מטריקס ביצעה תשע רכישות בין 2011 ל-2012, שאמנם תרמו קרוב ל-70% מהצמיחה אשתקד אך גם פגעו בתמהיל הערך של העובדים. בשורה התחתונה, הרווחיות הגולמית של החברה נשחקה מ-17.9% ל-16.8% מהמכירות ב-2012, בדומה לפערים בין השינוי בהוצאות השכר בפעילות בתחום התוכנה אשתקד לשינוי בהכנסה לעובד.
מטריקס מסבירה לא אחת את השחיקה ברווחיות באי ודאות כלכלית, אך הירידה בהכנסות מהעובדים במשך חמש השנים האחרונות מנטרלת את השפעות המצב הכלכלי. המספרים של מטריקס הם דוגמה טובה לכך שהערך שמספקים שירותי המחשוב ללקוחות, נשחק. יתכן שחלק מהסיבה הם הטרנדים הטכנולוגיים בתעשייה, ובכל מקרה במטריקס ובחברות האחרות יידרשו למצוא דרכים להגדיל את הערך של העובדים, או שימשיכו לחוות את השחיקה ברווחיות.
85 מיליון שקל, זוהי יתרת החוב-נטו של טלדור, כלומר סך החובות הפיננסיים בנטרול המזומנים. מדובר בגידול של 21% לעומת סוף 2011, המיוחס בעיקר לרכישת גלאסהאוס בחצי הראשון של השנה תמורת 26 מיליון שקל. הרכישה אמנם סיפקה את החלק העיקרי בצמיחה של טלדור בשנה החולפת (כ-70 מיליון שקל), אך פגעה ברווחיות הגולמית שגם ב-2012 המשיכה להישחק, ל-14.5% מכלל המכירות, הקפיצה בעקיפין את הוצאות המימון, והיא מעיבה על היחסים הפיננסיים מספיק כדי לגרום לחברת הדירוג מעלות להכניס את החברה לדירוג מעקב עם השלכות שליליות.
וזהו אינו הרמז היחיד כי משהו דורש בדיקה בטלדור. בסקירה המצורפת לדוח התקופתי, מעריכה חברת הייעוץ Variance את שווי סגמנט המערכות של החברה - זה שאמור היה להוביל את רווחיותה - ב-125 מיליון שקל. נתון זה אמנם גבוה מכפי שנרשם בספרים, אך נמוך ב-14% מהערכת השווי אשתקד.
50 מיליון שקל היה הרווח התפעולי של מלם-תים בשנת 2012. לא מדובר בהישג גדול, גם במונחים של שוק ה-IT המקומי וגם לחברה עצמה, כבר ראינו מספרים מרשימים יותר. אבל בפרטים הקטנים יש סוג של מסר. לאורך שלוש השנים האחרונות המגמה בפעילות הסגמנטים השונים של החברה הפכה לברורה: הסתמכות על תשתיות החומרה והתקשורת, שמובילות את הקבוצה למרות הרווחיות הנמוכה מסורתית; חיזוק פעילות מיקור חוץ מבחינת ההכנסות והרווחיות; ובמקביל התדרדרות נמשכת בתחום התוכנה והפרויקטים.
למלם-תים יש הסברים מדוע פעילות התוכנה סיכמה את 2012 עם הפסד תפעולי של 5.4 מיליון שקל, אך אין בהם כדי להבין כיצד פעילות שאמורה להיות רווחית ביותר הפכה למפסידה כרונית, ואיבדה 30% מהכנסותיה בתוך שלוש שנים. במקביל, גם הצמיחה בחברה נעלמה לגמרי (2.6% בשנים 2010-2012).
17% הוא סדר הגודל של ירידת המכירות בסגמנט טכנולוגיות המידע של חברת חילן ברבעון הרביעי של 2012, לעומת היקפי המכירות של התחום בתקופה המקבילה. פעילות ה-IT של חילן, במסגרתה מוכרת החברה שירותים ומוצרים לתשתיות מחשוב, הפכה בשנתיים האחרונות לסגמנט המוביל עם 55% מהמכירות, כאשר השאר הגיע משירותי תוכנה לשכר והון אנושי. הירידה בהכנסות המגזר גררה את חילן להציג הכנסות נמוכות מול התקופה המקבילה גם ברבעון הרביעי.
בסיכום 2012 רשמה החברה גידול של 8% בהכנסות, אך זה מיוחס בעיקר לרבעון הראשון של השנה, בו קפצו הכנסותיה בכ-30 מיליון שקל ביחס לרבעון המקביל, בעקבות רכישת אנקור באמצע 2011. עם זאת, זוהי תקופה טובה לחילן בשוק ההון - החברה נהנתה בחודשים האחרונים מנגיעה בשווי של חצי מיליארד שקל, לאחר טיפוס של 14% במהלך 2012. פעם נוספת מסתבר שהשורה העליונה לא ממש משנה בעסקי ה-IT, כל עוד נשמרת היציבות ברווחיות והמאזן חזק.
10.6 מיליון שקל הקצתה אמת מחשוב ב-2012 לרכישת נכסים פיננסיים. אמת היא חברת שירותי המחשוב היחידה (הנסחרת) שמצהירה בגלוי כי היא משקיעה חלק מהמשאבים שברשותה לטובת הזדמנויות שמחוץ לפעילות השוטפת, ביניהן גם בקרנות הון סיכון ובסטארט-אפים - כמעט "מילים מגונות" עבור המשקיעים. השקעות ההון סיכון של החברה אינן מהותיות, בלשון המעטה: 44 אלף שקל הושקעו אשתקד בקרן ניורון (פלטינום), רק כדי לשמר את זכויות העבר בקרן שכבר אינה פועלת.
אך הכיוון הוא שחשוב ולא גודל ההשקעה. עבור חברות המחשוב זוהי תקופה של הזדמנויות אסטרטגיות, שמגיעות מהחדשנות הטכנולוגית בחברות סטארט-אפ. בגלל שמרנות מובנית, חוסר הבנה וחשש משוק ההון, מעדיפות ספקיות השירותים המקומיות לשמור מהן מרחק. אמת שינתה את דרך החשיפה לחברות הסטארט-אפ במשך השנים, אך היא רואה את הצורך בחשיפה הזו כאסטרטגיה. המספרים שמציגה החברה מעידים כי שום דבר רע לא קרה לה, אפילו להיפך.
תנאי ההעסקה השתדרגו בשנתיים האחרונות
גם ב-2012 היה מוטי גוטמן, מנכ"ל מטריקס, שיאן השכר בשוק שירותי המחשוב. את השנה סיים גוטמן עם שכר כולל של 7.017 מיליון שקל, כאשר כ-30% ממנו מוגדרים כדמי ניהול לחברה בשליטתו, עם שכר חודשי של כ-171 אלף שקל. שאר הכנסתו מתחלקת בין כ-3.3 מיליון שקל מענק ו-1.54 מיליון שקל תגמול המבוסס על מניות החברה. השכר הסופי של גוטמן אמנם ירד טכנית בכ-22% בין השנים, אך הסיבה נעוצה בעיקר בחשבונאות הפנימית של התגמול מבוסס המניות ולא בתלושי השכר שקיבל.
גוטמן, כמו רוב המנהלים בחברות, שידרג במהלך השנתיים האחרונות את תנאי העסקה שלו. המגמה באה לידי ביטוי מובהק בחברות המצליחות: אבי באום, מנכ"ל ובעל השליטה בחילן (53%), סיים את 2012 עם שכר כולל של 3.514 מיליון שקל. הסכום מבוסס על שכר חודשי, שמעודכן לפי ההסכם החדש שנחתם עמו אשתקד, על סך של 150 אלף שקל, ומענק שנתי שנגזר משיעורי הרווח בחברה, בגובה 1.345 מיליון שקל.
חברה נוספת שמתגמלת בנדיבות את בכיריה היא אמת מחשוב. המנכ"ל יואב וינברג, השתכר אשתקד כ-140 אלף שקל בחודש, וקיבל מענק בסך כ-1.12 מיליון שקל. וינברג מחזיק גם בכ-2.8% מהמניות בחברה, ששווין מסתכם כעת בכ-4.6 מיליון שקל. עדי אייל, עד לאחרונה מנכ"ל וואן, נהנה משכר חודשי של 210 אלף שקל שהועבר לחברת מחשוב ישיר שבשליטתו, בסך הכול כ-2.5 מיליון שקל בשנה. עם זאת, כפי שנקבע בחוזהו, כעת משמונה ליו"ר ישתכר כ-175 אלף שקל בחודש.
במלם-תים מוביל את טבלת השכר אודי וינטראוב, שמכהן כמנכ"ל חברת הבת אומניטק, עם שכר חודשי של כ-100 אלף שקל ועלות שנתית של 2.88 מיליון שקל. וינטראוב נהנה גם ב-2011 מהשכר הגבוה בחברה, אולי כחלק מהאסטרטגיה לשים דגש על תחומי החומרה, שהם החלק המרכזי בפעילות אומניטק.