הציבור לא מאמין ללפיד, אז למה הצביע לו?

רוב משמעותי של הציבור מאמין כי התוכנית הכלכלית החדשה של הממשלה משרתת את בעלי ההון ולא את כלל אזרחי ישראל, כך עולה מסקר שערך לפני כשבוע החוג למדע המדינה במכללת עמק יזרעאל לרגל כנס "פרויקט השטח" שנערך אתמול (רביעי).

59% מן המרואיינים ציינו כי הנהנים העיקריים מתכניותיו של שר האוצר לקראת התקציב החדש הם "בעלי ההון". בהפרש גדול אחריהם צוינו "המעמד הבינוני" (15%), "מתנחלים" (7%), "חרדים" (5%) ו"המעמד הנמוך" (5%). הסקר נעשה במדגם ארצי של 510 נשאלים דוברי עברית ברחבי הארץ. הטעות הסטטיסטית היא 4.5%.

גם בתשובה לשאלה כיצד היו הם מעדיפים לטפל בגרעון התקציבי - באילו תקציבים לקצץ ולמי להעלות מיסים, העלה רוב גדול של המרואיינים אלטרנטיבות ברורות ומנוגדות להצעת התקציב הנוכחית. התקציבים העיקריים שיש לקצץ על מנת לאזן את התקציב על פי המרואיינים הם - "התנחלויות" (42%) ו"שרותי דת" (36%). אחריהם נמסרו תקציבי ה-"ביטחון" (27%) ו"איכות סביבה" (20%). בשכיחות נמוכה הרבה יותר נמסרו תקציבי ה-"רווחה" (5%), ה-"חינוך" (5%) וה-"בריאות" (3%).

את הכנסות המדינה ניתן להגדיל לדעת המרואיינים על ידי העלאת מסים בעיקר ל"אלפיון עליון" (78%). במקום השני צוינו "חברות" (36%). בשכיחות נמוכה הרבה יותר נמסרו "חרדים" (10%), "מתנחלים" (6%), "מעמד בינוני" (5%) ו"מעמד נמוך" (3%).

המרואיינים נתבקשו להתייחס ישירות גם לסיסמא של "שוויון בנטל". למעלה משליש מהם ענו למעלה כי המרכיב החשוב ביותר בשוויון בנטל הוא "יציאה לעבודה" (36%). בשכיחות נמוכה יותר צוינו "שרות צבאי" (23%), "תשלום מיסים" (20%) ו"חינוך" (14%).

נראה אם כן כי לא צלחו מאמציהם של חלק מהשרים, ובעיקר של שר האוצר יאיר לפיד, להסב את הדיון מן הסוגיות הכלכליות באמצעות השנאה לחרדים. הסקר מגלה כי רוח המחאה החברתית של קיץ 2011 לא מתה וכי לישראלים דעות ברורות וביקורתיות על תקציב המדינה. הם אינם מאמינים להסברים כי התוכנית הכלכלית תיטיב בסופו של דבר עם הכלל. יתר על כן, הם חושבים כי ישנן דרכים טובות יותר להתמודד עם הגרעון התקציבי המצטבר. סדר העדיפויות הביקורתי של הציבור הישראלי בכללותו נשאר דומה גם בפילוח עפ"י משתנים דמוגרפיים כגון גיל, מין, אזור מגורים, השכלה, הגדרה דתית, הכנסה ומצב משפחתי.

הסקר הראשוני מחייב אותנו לחזור ולדון בשתי סוגיות, חוסנה כביכול של ההגמוניה הניאו-ליבראלית מחד, ותוצאות הבחירות מאידך. הממצאים מצביעים על כך שלציבור העדפות ברורות בענייני כלכלה אך העדפות אלו כמעט ואינן משתקפות בשיח הציבורי בישראל. השיח הציבורי בישראל – בתקשורת הקונבנציונאלית, בזירה הפוליטית ובאקדמיה – ממשיך לדבוק ב"פונדמנטליזם של השוק", בלשונו של שטייגליץ, כשהוא דוחק לשוליים כבלתי-לגיטימי דיון ממשי בחלופות לאידיאולוגיה הניאו-ליבראלית.

שנית, אם אכן לרוב גדול של הישראלים סדר עדיפויות חלופי וביקורתי מדוע הוא איננו משתקף בהצבעה בבחירות? אחרי הכול, הבחירות העלו לשלטון את הממשלה הנוכחית המונהגת ע"י חזית ניאו-ליבראלית מרשימה של הליכוד ביתנו-יש עתיד-הבית היהודי. נראה כי אזרחי ישראל לא השתכנעו ממאמציה של שלי יחימוביץ' ומפלגת העבודה להציג סדר יום אלטרנטיבי. עפ"י ניסיון העבר, אולי בצדק, הם אינם מאמינים כי בענייני כלכלה וחברה יש הבדלים משמעותיים בין המפלגות ולכן מצביעים על פי אג'נדה אחרת.

הכותבת, ד"ר לאה רוזן, היא חוקרת בחוג למדע המדינה באקדמית עמק יזרעאל