המיליארדר היהודי שלדון אדלסון ניסה במשך זמן רב להקים קזינו באילת, עד שהתייאש. ב-2008 פתח במקאו, בירת ההימורים של אסיה, את מלון ארבע העונות, עם 390 חדרים וקזינו המשתרע על שטח של 60 אלף רגל רבוע; ובשנת 2010 פתח בסינגפור את מרינה ביי סנדס עם 2,511 חדרים וקזינו ענק המשתרע על שטח של 160 אלף רגל רבוע.
ועד שאדלסון או גורם אחר יצליחו להקים קזינו באילת, חובבי הז'יטונים העבריים טסים להמר מעבר לים.
להבדיל מהמהמרים הכבדים שנוסעים להמר לרוב במסגרת מה שמכונה "קבוצות מהמרים" ומקבלים את הטיסה והמלון בחינם, המהמרים לייט נוסעים ומשלמים קודם עבור הנופש - ורק אחר-כך כדי להעביר ערב ספוג אדרנלין על שולחן פוקר או במכונות מזל ביעדים כמו ורנה, פראג, רודוס, בוקרשט, בודפשט ולאס וגאס, או לחילופין במסגרת קרוזים.
סוכנויות נסיעות המשווקות לינה בבתי-מלון המציעים מלבד בריכה ושאר פסיליטיז שגרתיים גם קזינו, לרוב אינן מפרסמות את הימצאותו של בית-הקזינו בתוך בית-המלון.
"אנחנו לא מפרסמים כי אנחנו לא פונים לקהל מהמרים מכל סוג שהוא. מה גם שקזינו בתוך בית-מלון עלול להרתיע ולהבריח אנשים שלא רוצים להתפתות לבזבז כסף", אומר דורי שושן, סמנכ"ל השיווק של קבוצת ישראייר, שהחלה לשווק השנה חבילות נופש הכוללות טיסות שכר ולינה במלון "אינטרנשיונל הוטל אנד קזינו" בוורנה שבבולגריה, המציע גם קזינו.
מכונות מזל ושולחנות פוקר לא באים לידי ביטוי גם בשיווק חבילות הנופש של איסתא בוורשה ובבודפשט, הכוללות טיסה ולינה במלונות עם קזינו.
"רוב הישראלים שבוחרים לנסוע ליעדים הללו ולהתארח במלונות עם קזינו, לא בוחרים בהם בגלל הקזינו. עבורם הקזינו הוא לא יותר מאשר תוספת משנית נחמדה, ולכן אין טעם להדגיש זאת במאמצי השיווק", אומר רונן קרסו, סמנכ"ל השיווק של איסתא.
עוד לטענת שושן וקרסו, הימצאותו של קזינו בתוך בית-המלון אינה מייקרת את מחיר האירוח במלון. "לרוב מדובר במלונות ברמת 5 כוכבים שגובים תעריף זהה למלונות ברמה דומה בלי קזינו באותו יעד", אומר קרסו.
בניגוד לדברים האמורים ביחס ליעדים במזרח אירופה ובאגן הים התיכון, בלאס וגאס התמונה הפוכה. שם הקזינו מהווה עוגן שיווקי, ובעגה מקצועית "סיילינג פוינט".
"כ-60% מהישראלים המזמינים דרכנו חבילה הכוללת טיסה ולינה בלאס וגאס נוסעים בגלל חוויית הקזינו, ורק אחר-כך בגלל יתר האטרקציות המגוונות והמדהימות שהעיר הזאת מציעה, כמו ההופעות הכי טובות, אאוטלטים וקולינריה משובחת", אומרת ורד שוורץ, מנהלת השיווק של דיזנהויז, המשווקת בשנה האחרונה חבילות הכוללות טיסה סדירה (עם עצירת ביניים) ולינה בבתי-מלון עם קזינו בלאס וגאס דוגמת ונציה ו-MGM.
הימורים מפליגים
במלונות הצפים - להבדיל מהיבשתיים - קזינו הוא חלק גנרי מכל אוניית נופש המכבדת את עצמה, שהרי הימורים בכל מקום בלב ים, מחוץ למים טריטוריאליים, כשרים למהדרין.
"בכל אוניות הנופש שאני מכיר יש קזינו עם כל שולחנות המשחק המוכרים", אומר אורי שנבל, מנכ"ל חברת "סנורמה", נציגת תאגיד הקרוזים רויאל קאריביין בישראל.
לדבריו, הישראלים אוהבים לבלות בקזינו כחלק מקרוז, אם כי הימורים אינם מהווים עוגן וגורם עיקרי ליציאה לקרוז. מאידך, חברות השיט דווקא כן רואות בהימורים עוגן.
"חברות השיט מעודדות חובבי הימורים לנפוש אצלן, כי הקרוז מהווה כ-50% מההכנסה שלהן - וכל היתר מקזינו, חנויות דיוטי פרי וממכירת אלכוהול בברים", אומר שנבל, ומוסיף כי בשנה האחרונה קיבל הצעות ממספר חברות שיט לארגן עבורן קבוצות אנשים שרוצים להמר בסכומים גבוהים של כמה אלפי דולרים, ובתמורה להעניק להם את הקרוז בחינם.
לדבריו, "אמנם מדובר במהמרים כבדים אך לא בעולם תחתון, ולכן אנחנו רואים בזה אפיק שיווקי שאנחנו שוקלים להיכנס אליו בעתיד".
גיל חשמונאי, מנהל השיווק של חברת השיט הישראלית מנו ספנות, המציעות קרוזים באגן הים התיכון ובמערב אירופה באוניות עם קזינו, אומר שמהמרים כבדים המצלצלים למוקד ההזמנות של החברה ומבקשים לקבל קרוז חינם תמורת הימורים בסכום כסף מסוים, נענים בשלילה.
"אנחנו לא רוצים שהאוניות שלנו יהיו ממוצבות כאוניות קזינו, וזו הסיבה שבתי-הקזינו בשתי האוניות הנופש שלנו, 'רויאל איריס' ו'גולדן איריס', קטנים מאוד ביחס למספר הנוסעים: 200 מקומות לכ-1,000 נוסעים", אומר חשמונאי.
עם זאת, אומר חשמונאי, בהפלגות קצרות בסופי שבוע ניתן לראות כמות גדולה יותר של מהמרים המבלים בקזינו: "מדובר בקהל שמחפש את השילוב של נופש והימורים, להבדיל מהקהל שיוצא לקרוזים ארוכים יותר ומבלה פחות בקזינו".
כך או כך, חשמונאי מעריך כי הישראלי מוציא בקזינו 100-300 אירו בממוצע.