כך תממשו את זכויותיכם כנפגעי פעולות איבה

במלחמת לבנון השנייה שפרצה ב-12 ביולי 2006 נפגעו כ-4,500 איש –כ-2,000 מהם אושרו כנפגעי פעולות איבה. מאז המלחמה הלך וגדל בהתמדה מספר הנפגעים מפעולות איבה בשל הלחימה בדרום הארץ. ספר הנכויות שלפיו נקבעים אחוזי הנכות מספר שינויים שמסייעים לנפגעים לקבל קצבאות נכות. על כן, ריכז משרד עו"ד פייפר כהן שאלות נפוצות בעניין החוק.

החוק הקובע את זכויות נפגעי פעולות האיבה הוא חוק נפגעי פעולות איבה שחוקק בשנת 1970. מי שמטפל בתביעות הנפגעים הוא המוסד לביטוח לאומי, אשר בודק את הנפגעים לפי חוק הנכים, כלומר: לפי ספר הנכויות של משרד הביטחון. ספר נכויות שמקל בהשוואה לחוק הביטוח הלאומי.

אז איזה מקרה יוכר כמקרה מזכה בקצבת נכות לפעולות איבה? חוק נפגעי פעילות איבה קובע איזה אירוע יוכר כאירוע שנגרם מפעילות איבה. החוק חוקק בשנת 1970, ומאז עבר מספר שינויים שהגדילו את מספר המקרים שבהם יוכרו נפגעי פעולות איבה. בהתאם לחוק תוכר כפגיעה של כוחות אויב עוינים, פגיעה בשל טעות מפעילות של כוחות אויב, פגיעה מנשק שהיה מיועד לפעילות איבה, פגיעה מארגון שמטרתו העיקרית השתייכות עוינת ופגיעה על ידי ארגון טרור וכן פגיעה שמטרתה העיקרית היא לפגוע בעם היהודי.

הפגיעה הנפוצה ביותר בה מכיר בה מכיר המוסד לביטוח לאומי היא פוסט טראומה, פגיעה נפשית. כ-40% מתביעות מאושרות הם על רקע נזק נפשי. על כן, למי שיש נזק נפשי כתוצאה מהאירוע הסיכויים שלו להיות מוכר, גדולים. אך יש גם פגיעות שונות אחרות כגון: צלקות, פגיעות ראש, פגיעות בגב, פגיעה ברגליים וכי, הזוכות להכרה.

עם זאת תביעות רבות נדחות בגלל שהנפגעים לא פונים מיד לאחר האירוע לבית החולים. אם הם כבר פונים לבית החולים, הם לא משייכים את הנזק לאירוע הספציפי אלא נוטים לשייך אותו למספר אירועים. המוסד לביטוח לאומי נוטה לנצל מצב זה ודוחה את ההכרה כנפגע פעולות איבה.

בהתאם לחוק על הנפגע להגיש את התביעה עד לשנה מיום בו אירע המקרה. אולם לא אחת קורה שנזקים רבים כמו נזקי פוסט טראומה מתגבשים זמן רב לאחר האירוע. על כן, אם הנזק יתגבש במועד מאוחר יותר לאירוע, ניתן להגיש את התביעה עד שנה לאחר שהנזק יתגבש. בכל מקרה אחר, מומלץ מאוד להגיש את התביעה סמוך לקרות המקרה.

אך גם אם הגשת את התביעה באיחור עדיין ניתן להכיר במקרה כנפגע פעולות איבה. מה שיסייע להכיר במקרה, הוא האם ישנם עדים רלוונטים והאם ניתן לבדוק את האירוע ואת הפגיעה למרות הזמן שעבר.

המוסד לביטוח לאומי מתבסס על ספר הנכויות של משרד הביטחון על מנת לקבוע את אחוזי הנכות – ספר המקל יותר מספר הנכויות של הביטוח הלאומי עצמו. כך, למשל, קיימים הרבה סעיפי נכות של 1% על בעיות רפואיות שונות. גם בעניין הנכות הנפשית, ספר הנכויות של משרד הביטחון מקל יותר ויש בו סעיף על פגיעות נפשיות שונות שנגרמו כתוצאה מפגיעה גופנית. למשל, נפגע פעילות איבה שנפגע בגב, ולא היה מסוגל לעבוד עקב פגיעתו, נקלע לדיכאון. הדיכאון, אליו נקלע, הוא תוצר לוואי עקיף לאירוע האיבה. בהתאם לספר הנכויות במצב זה הוא יקבל אחוזי נכות.

בין יתר הפרמטרים, נבדקים בדרך כלל על ידי הביטוח הלאומי גם אופן העבודה ויכולת העבודה של הנפגע, משך הטיפול של הנפגע, אורך ההשפעה של הפגיעה והצלחת הטפול הרפואי. כל אלו משפיעים על אחוזי הנכות שניתנים לנפגע. אולם בשונה מספר הנכויות של המוסד לביטוח לאומי, בספר הנכויות של משרד הביטחון לא נבדקים כל היבטים אלו.

גם בעניין הנכות הנוירולוגיות ובהן בעיות בזיכרון (תופעה שכיחה ביותר למי שעבר אירוע של חבלת ראש), בעיות של חולשות, שיתוקים ונימולים בכפות ידיים, מקל מאוד ספר הנכויות של משרד הביטחון על קביעת אחוזי הנכות.

בהתאם לחוק קצבה חודשית קבועה משולמת החל מ-20% נכות לצמיתות. על אחוזי נכות פחותים - החל מ-10% ועד ל-19%, ישולם לנפגע מעמק חד פעמי שגובהו יכול לנוע בין 41,000 שקלים לכ-155,000 שקלים.

בהחלט. תביעות החמרה ניתן להגיש בכל עת. לא הרבה מודעים לכך שניתן להגיש תביעות החמרה וחושבים שהנכות שנגרמה להם היא קבועה, אולם אם ישנם מסמכים חדשים המעידים על החמרה במצב, זה הזמן לבדוק את הזכויות ולנצל את המצב. בהרבה מאוד מקרים כמו בפגיעות אורתופדיות חלה החמרה במצב ואף נלווים לפגיעה האורתופדית גם בעיות נפשיות. גם בפגיעות ראש חלה החמרה במצב שבא לידי ביטוי באבדן הזיכרון, באבדן ריכוז, ובתחושה של סחרחורת. על כן, במצב זה מומלץ לשקול הגשת תביעת החמרת מצב.