מי המנכ"ל שמרוויח 410 אלף בחודש?

יתרון הגודל עובד גם בשבילו: עלות שכרו של חגי בדש, מנכ"ל בית ההשקעות הגדול בישראל, עומדת על כ-5 מיליון שקל בשנה. כך נודע ל"גלובס". בדש, שמכהן כמנכ"ל פסגות מזה כשנה, זכאי לשכר בעלות של כ-410 אלף שקל בחודש, לא כולל תגמול שנתי שמותנה בביצועים. בנוסף, בדש מקבל את שכרו דרך חברת ארנק - חברת ניהול שנמצאת בבעלותו המלאה והוקמה כדי לאפשר לו ליהנות מתשלום מופחת של מס הכנסה וביטוח לאומי.

ככל הידוע, שכרו של בדש גבוה משמעותית מזה של קודמיו בתפקיד, רונן טוב ורועי ורמוס, וכן הוא גבוה ביחס למנהלים שכירים אחרים בענף. כך, למשל, עלות שכרו של אילן רביב, מנכ"ל מיטב-דש, בית ההשקעות השני בגודלו (שמנהל נכסים בהיקף של כ-117 מיליארד שקל), עומדת על כ-1.8 מיליון שקל (ללא בונוסים), שהם כ-150 אלף שקל לחודש. עוזי דנינו, מנכ"ל אקסלנס, שמנהל כ- 68 מיליארד שקל, נהנה משכר בעלות של כ-1.4 מיליון שקל בשנה (כלומר כ-110 אלף שקל לחודש). שכר הבסיס של בדש גבוה אפילו יותר מזה של שיאן השכר במערכת הבנקאית, מנכ"ל מזרחי טפחות אלי יונס, שמרוויח כ-360 אלף שקל בחודש (ללא בונוסים).

עם זאת, עבור בדש עצמו - שמועסק בפסגות מאז שנת 2000 - מדובר בלא יותר משדרוג מסוים של תנאי השכר. עוד טרם מונה למנכ"ל פסגות, כיהן בדש כמנכ"ל החברה הבת, פסגות גמל, ובמסגרת תפקיד זה הוא נהנה משכר בעלות של כ-3.5 מיליון שקל בשנה. לשם השוואה, שכרו של שלומי ברכה, שהחליף את בדש כמנכ"ל חברת הגמל של פסגות, עומד על כשני מיליון שקל בשנה. בנוסף, כמנכ"ל הגמל היה זכאי בדש למצנח זהב, כך שבמקרה של פיטורים הוא היה זוכה לשכר חודשי עד סוף 2013.

שכרו של בדש, שמהווה חלק משכבת המנהלים הוותיקה בפסגות, נחשב כאמור לגבוה ביחס לזה של המנהלים השכירים בגופים המתחרים, והוא אף גבוה משמעותית מזה שמושכים מנהלים שהם גם בעלים של בתי השקעות. כך, בשנת 2012, למשל, נהנו דב ילין ויאיר לפידות, מייסדי בית ההשקעות ילין לפידות ובעליו (50%), משכר בעלות של כ-5.3 מיליון שקל כל אחד, כשרק 1.5 מיליון שקל מתוכם ניתנו כשכר, והיתרה כמענק. עידו נויברגר, ממייסדי דש איפקס, זכה בשנה האחרונה שלו כמנכ"ל בית ההשקעות לשכר בעלות של 7.3 מיליון שקל, אולם גם כאן רובו המכריע של השכר (כ-5 מיליון שקל) ניתן לו כבונוס.

למעשה, שכרו של מנכ"ל פסגות, שמופקד על ניהול של 173 מיליארד שקל, גבוה אף מהשכר הנהוג בקרב בכירים בחברות הביטוח. לשם השוואה, עלות שכרו של יונל כהן, מנכ"ל חברת הביטוח מגדל - שמנהלת כ-166 מיליארד שקל - עומדת על כ-3.4 מיליון שקל בשנה (ללא בונוסים); עלות שכרם של מישל סיבוני ושמעון אלקבץ, המנכ"לים המשותפים של חברת הביטוח הראל, היא כ-4.2 מיליון שקל ו-3.7 מיליון שקל, בהתאמה; ועלות שכרו של איזי כהן, מנכ"ל כלל ביטוח, עומדת על 3.1 מיליון שקל לשנה (שוב, לפני בונוס).

פסגות, שהיא חברה פרטית שנמצאת בשליטת קרן אייפקס, אמנם מנהלת נכסים בהיקף שמזכיר יותר את זה של חברות הביטוח מאשר של בתי ההשקעות, אולם חשוב לזכור כי בין הגופים הללו יש הבדל מהותי: השקיפות. בדומה לחברות הביטוח, גם בתי ההשקעות נהפכו לשחקן משמעותי בכל הקשור לניהול כספי הציבור, אך בעוד שחברות הביטוח נמצאות תחת עינו הפקוחה של הרגולטור, הרי שבבתי ההשקעות הפיקוח היה ונשאר רק ברמת המוצרים שהם משווקים - כלומר קופות גמל, קרנות נאמנות, תעודות סל וכדומה.

למעשה, בתי השקעות שאינם ציבוריים אינם מחויבים לפרסם כלל דוחות כספיים, וכמובן שלא את שכר הבכירים בהם או את רמות השכר בארגון. זאת, למרות שמדובר במשכורות אשר ממומנות בסופו של דבר מכספי הציבור.

בדש בן ה-39, מכהן כאמור כמנכ"ל פסגות קצת יותר משנה. לפני כן כיהן במשך שנתיים וחצי כמנכ"ל חברת הגמל של בית ההשקעות, שהיא חברת הגמל הגדולה בענף, וכהונתו שם נחשבה להצלחה. מאז מונה למנכ"ל בית ההשקעות הוא מוביל קו של אקטיביזם מוסדי, במסגרתו הפך פסגות לאחד מהגופים הדומיננטיים במאבק שמתנהל בימים אלה בין קונצרן אי.די.בי, שבשליטת נוחי דנקנר, לבין נושיו. נציגות אי.די.בי פתוח, בה חבר בדש יחד עם קרן יורק של ג'רמי בלנק, וחברת הביטוח הפניקס שבראשה עומד איל לפידות, היא זו שפתחה את ההליך המשפטי נגד דנקנר, ונאבקת להדחתו מהשליטה בחברה.

בתחילת השנה הציג בדש את "אמנת פסגות למעורבות מוסדית", שמטרתה, בין היתר, להפחית את הסיכון בהשקעה ולשפר את הנורמות בשוק ההון הישראלי. בדש הכריז באותו מעמד כי בית ההשקעות ינהל מעתה "רשימה שחורה" של חברות ובעלי שליטה, שלא יעמדו במחויבותם ללווים.