יממה לאחר שיעקב פרנקל הסיר את מועמדותו לתפקיד נגיד בנק ישראל, שוב עולה השאלה על זהות הנגיד הבא. לפי מקורות במשרד ראש הממשלה, רה"מ בנימין נתניהו לא מתכוון להמתין זמן רב ויבחר נגיד, בהתייעצות עם שר האוצר, כבר בימים הקרובים. כל המועמדים הם ישראלים ונתניהו ויתר בינתיים על "כוכב בינלאומי".
מי שמסתמנת כמועמדת מובילה לתפקיד היא ד"ר קרנית פלוג, המשנה לנגיד היוצא ומי שמכהנת כעת כנגידה בפועל. אולם, נתניהו מתנגד למינויה וסבור כי אינה מתאימה לתפקיד. מקורב לרה"מ אמר היום ל"גלובס", כי "פלוג לא ממש מועמדת".
לעומת זאת, שר האוצר יאיר לפיד דווקא מעוניין במינויה, ואף הצהיר על כך פומבית. עובדה זו עומדת לה לרועץ, שכן אם תתמנה, יצטייר כאילו נתניהו התכופף בפני לפיד.
פלוג עבדה לאורך כל הקריירה שלה בבנק ישראל, ואינה בעלת ניסיון או רקע פיננסי-בנקאי, אך היא מכירה היטב את הבנק ואת הזירה הציבורית והייתה חברה בכמה ועדות ממשלתיות.
לפלוג לא מעט אויבים, בעיקר בתוך הבנק. מבקריה, בהם גורמים בכירים, מתארים אותה כפקידה אפורה, שלא ידעה לדפוק על השולחן ברגעים קריטיים, וכמי שידעה "לשבת על הגדר" ולהימנע מקבלת החלטות קשות. כמו כן, פלוג אינה זוכה להערכה במגזר הפרטי-פיננסי, שרואה בה ובלפיד הנהגה בלתי מנוסה.
עם זאת, לפלוג יתרון עצום: היא תעבור בקלות את ועדת טירקל, שכן היא כבר עברה אותה לפני שנתיים כשמונתה למשנה לנגיד. בנוסף, היא כבר מכהנת כנגידה בפועל כך שתוך שבוע וחצי תוכל להתמנות נגידה רשמית במהירות וללא זעזועים.
המועמד המוביל השני הוא פרופ' ליאונרדו (ליאו) ליידרמן, המכהן ככלכלן והאסטרטג הראשי של בנק הפועלים, והוא היחיד מבין המועמדים שנפגש עם נתניהו כמומעד לתפקיד. לפי מקורות במשרד ראש הממשלה, הוא אף קיבל הצעה לשמש כמשנה של פרנקל, אך סירב. יש לו את כל הנתונים הנדרשים והוא המועמד המתאים ביותר לתפקיד לכל הדעות: איש אקדמיה ופיננסייר מוערך; בעל ניסיון ניהולי (ניהל את מחלקת המחקר של בנק ישראל ואת המחלקה לכלכלה באוניברסיטת ת''א); מכיר היטב את השווקים הבינלאומיים, את המערכת הבנקאית-פיננסית הישראלית; מכיר את המוסדות הכלכליים והפוליטיים בירושלים.
המתנגדים למינויו טוענים כי העובדה שכיהן כבכיר בבנק הפועלים (למרות שלא היה חבר הנהלה) משחקת לרעתו, שכן קרבתו לבכירי המערכת הבנקאית עלולה להרתיע אותו מרפורמות בתחום. מנגד, תומכיו סבורים שאין פיננסיריים מנוסים שלא עבדו בבנקים ובמוסדות פיננסיים, ושדווקא הוא יידע לזהות היטב מתי מדובר "בדמעות תנין ומתי בדמעות אמת". לעומת פישר ופרנקל, שהתאפיינו בחיי חברה ראוותניים ובהופעה בכל פורום יוקרתי אפשרי, ליידרמן נחשב לבעל "פרופיל נמוך", ואינו נוהג להופיע באירועים חברתיים ולהתרועע עם בעלי שררה.
מועמדים מהבנקים
בסביבת ראש הממשלה העלו גם שמות חדשים בין המועמדים לתפקיד - רובם בנקאים לשעבר. מדובר בבכירים בשוק ההון שיצאו לגמלאות, כגון גליה מאור, מנכ"לית בנק לאומי ולשעבר המפקחת על הבנקים בבנק ישראל; אלי יונס, מנכ"ל מזרחי-טפחות והחשב הכללי באוצר לשעבר; אהרון פוגל, שכיהן כיו"ר מגדל, כמנכ"ל האוצר וכיו"ר הוועדה המייעצת של בנק ישראל. גם שמו של דוד ברודט, שהיה מנכ"ל האוצר והממונה על התקציבים ומכהן עתה כיו"ר בנק לאומי, עלה על השולחן.
לכל האישים האלה ניסיון עצום בתפקידים בשוק ההון ובמגזר הפיננסי, היכרות עמוקה של הסקטור העסקי, והבנה עמוקה של הדינמיקה הפוליטית.
עם זאת, גם במקרים אלו קיים חיסרון של "הזדהות" עם הבנקים והמערכת הפיננסית. כמו כן, מדובר בכלכלנים בעלי תארים מוסמכים לכל היותר, שאינם בעלי תואר פרופסור או דוקטור, ולכן חסרים את הידע התיאורטי, שנחשב לחיוני בתפקיד.
על רקע ויתורו של יעקב פרנקל על מועמדותו לתפקיד נגיד בנק ישראל, הגישו חברי הכנסת איציק שמולי ואבישי ברוורמן (העבודה) הצעת חוק שנועדה להסדיר את תהליך המינוי. לפי ההצעה, ייבחר הנגיד על ידי ועדת איתור מקצועית בראשות שופט עליון או מחוזי בדימוס, שתבחן את המועמדים על פי קריטריונים שנקבעו מראש ותביא את המלצתה לאישור הממשלה לפחות ששה שבועות לפני תום כהונת הנגיד המכהן.
לפי ההצעה, את המועמדות יוכלו להגיש בעלי תואר שלישי לפחות בכלכלה או במנהל עסקים, בעלי ניסיון במערכת הכלכלית הבינלאומית, בעלי בקיאות בתחום הבנקאות ושוק ההון בישראל ומועמדים בעלי ניסיון והבנה של המדיניות הפיסקלית והחברתית בארץ ובעולם.
הוועדה תמנה חמישה חברים, שימנה שר המשפטים. השר יכהן גם כיו"ר הוועדה, שתמנה גם שופט עליון או מחוזי בדימוס, מנכ"ל משרד רה"מ, מנכ"ל משרד האוצר ושני אנשים בעלי מומחיות בתחומי הכלכלה והבנקאות, בעלי תואר שלישי לפחות, המכהנים כאנשי סגל אקדמי בכירים במוסד להשכלה גבוהה.
לדברי שמולי, "אם הליך בחירת הנגיד בישראל היה מבוסס על הליך שקוף ומקצועי - הייתה נמנעת מכולנו המבוכה הזו. בשנתיים האחרונות התברר כמה חשוב הוא תפקידו של הנגיד כ'שומר סף' אחראי מול התנהלות כלכלית כושלת של הממשלה, ולנוכח התקופה הרגישה והמאתגרת שעוד לפנינו, קיומו של הליך בחירה כה לקוי הוא חמור ביותר".