באיחור אופנתי, צפויה ישראל להצטרף לשורה של מדינות מתקדמות בעולם, ולעבור לשימוש בכרטיס אשראי חכם (כרטיס בעל תקן אבטחה EMV).
לפני כשבועיים פורסם ב"גלובס" כי המפקח על הבנקים, דודו זקן, הורה לבנקים ולחברות כרטיסי האשראי לגבש תוכנית, שתאפשר מעבר של כל כרטיסי האשראי והתשתיות הנלוות (מכשירי סליקה וכספומטים) מכרטיסים בעלי פס מגנטי לכרטיסים חכמים בתוך 3.5 שנים.
"המעבר לכרטיס חכם הוא צעד הכרחי, ויפה שעה אחת קודם. הטכנולוגיה כיום, של הכרטיסים עם הפס המגנטי, היא טכנולוגיה ישנה שאבד עליה הכלח", אומר ל"גלובס" לייזי ינאי, מנכ"ל וריפון ישראל.
למה חשוב לעבור לכרטיס החכם, מה כולל תהליך המעבר, וכמה זה יעלה לנו - כל התשובות על הכרטיס החכם לפניכם.
1. מה היתרונות?
הכרטיס החכם הוא כרטיס אשראי שמוצמד לו שבב. שימוש בטכנולוגיה שכזו מקשה על זייפני הכרטיסים. נוסף על כך, מדובר גם בבשורה רעה לגנבי כרטיסי האשראי. כאשר לקוח ישתמש בכרטיס האשראי, הוא יצטרך להקיש קוד לתוך מסופון שיגיש לו בעל העסק, כתנאי לכך שהעסקה תתבצע.
הצורך להקיש קוד יקשה על גנבים להשתמש בכרטיס. "רוב הגנבים לא יודעים את הקוד הסודי, ולכן הם מנוטרלים מהשימוש", אומר מקור בענף כרטיסי האשראי.
אין כיום נתונים מדויקים על היקף ההונאות בכרטיסי אשראי בישראל (גניבות כרטיסים וזיופים), ואולם גורמים בענף מעריכים שמדובר בעשרות מיליוני שקלים.
לדברי ינאי, המעבר לכרטיס חכם צפוי להוריד דרמטית את היקף ההונאות. "באנגליה, לדוגמה, עמד היקף ההונאות השנתי בכרטיסי אשראי על כ-600 מיליון ליש"ט. לאחר המעבר לכרטיס חכם, ירד היקף ההונאות לפחות מ-100 מיליון ליש"ט, ירידה של יותר מ-80%", אומר מנכ"ל וריפון ישראל.
נציין כי המעבר לכרטיס חכם נועד לא רק כדי להפחית את היקף ההונאות הנוכחי בישראל, אלא למנוע פוטנציאל צמיחה עתידי שלו.
"אחרי שבבריטניה עברו לשימוש בכרטיס החכם, נרשמה עלייה בהונאות במדינות שאין בהן כרטיס שכזה, כגון ספרד. הנוכלות העולמית אינה נעלמת אלא נודדת ומחפשת את המדינות הפחות מאובטחות", אומר ינאי, שמעריך כי אם ישראל לא הייתה עוברת לכרטיס חכם, היינו רואים גידול בהיקף ההונאות בכרטיסי אשראי.
2. למה רק עכשיו?
טכנולוגיית ה-EMV קיימת כבר כמה שנים טובות, ובכל זאת רק עכשיו בנק ישראל דורש מהבנקים וחברות כרטיסי אשראי לאמץ אותה. זאת, לאחר שבאירופה כבר אימצו אותה, וארה"ב נמצאת בעיצומו של תהליך מעבר לכרטיסים חכמים.
הסיבה לעיכוב בישראל נעוצה בכך שהמעבר לשימוש בכרטיס חכם מורכב. לפי הערכות, עלות המעבר עשויה להגיע ל-80 מיליון דולר (ראו פירוט העלויות בהמשך).
במדינות רבות בעולם התלבטו האם לעבור לשימוש בכרטיס חכם - שקלו את עלות המעבר לעומת עלות ההונאות. כך לדוגמה, בארה"ב התלבטו זמן רב האם להעביר את המדינה כולה לכרטיסים חכמים. תחילה, הוחלט שעלות התהליך אינה משתלמת, אלא שבאחרונה הבינו שאין ברירה, והוחלט לבצע את המעבר הכרוך בהשקעות-עתק.
בישראל, חברות כרטיסי האשראי לא דחפו למעבר לכרטיס חכם. זאת, משום שלדברי מקורות המכירים את שוק כרטיסי האשראי היטב, במקרים רבים מי שנושא בתשלום הנזק במקרה של הונאה הם בתי העסק עצמם.
"בתי העסק מחויבים ברוב המקרים על-ידי חברות כרטיסי האשראי בסכום ההונאה, בטענה כי הם לא בדקו כראוי האם האדם שביצע את העסקה הוא אכן הבעלים של הכרטיס, באמצעות השוואת חתימות ודרישת תעודה מזהה", אומר גורם פעיל בענף.
חרף העלויות הגבוהות, ינאי חושב שהיה על השוק המקומי לעבור לשימור בטכנולוגיה זו כבר בעבר. "ישראל נתפסת בעולם כמקום מאובטח; אל-על היא חברת התעופה הכי בטוחה בעולם. ישראל היא גם מעצמה לייצור חברות בתחום אבטחת המידע. למרות כל זאת, הכי קל לבצע רמאויות בכרטיסי אשראי בישראל. הכרחי לטפל בסוגייה הזו, בין היתר בשל התדמית של השוק הישראלי", הוא אומר.
3. איך זה ייעשה?
המעבר לשימוש בכרטיס החכם כולל כמה שינויים: ראשית יש להחליף את כל כרטיסי האשראי לכרטיסים חכמים. ינאי מעריך כי עלות הנפקת כרטיס חכם גבוהה פי 4-8 מהנפקת כרטיס מגנטי.
נדגיש כי לחברות כרטיסי האשראי הישראליות יש כבר היכולת להנפיק כרטיסים שכאלה, והן אכן עושות זאת בפועל - ואולם מדובר בעיקר בלקוחות שמרבים לנסוע לחו"ל. הסיבה לכך היא שיש מדינות, בעיקר באירופה, שמכירות אך ורק בכרטיסים החכמים.
החלפת כרטיסי האשראי צפויה לעלות כ-15 מיליון דולר - עלות שיספגו חברות כרטיסי האשראי. ואולם לא זו העלות המרכזית במעבר לכרטיס חכם. העלות המרכזית היא החלפת נקודות הקצה בבתי העסק למכשירים היודעים לקרוא כרטיס חכם.
לפי הערכות, החלפת המסופונים עשויה להגיע לעשרות מיליוני דולרים, וכאן עולה השאלה מי יישא בעלות הזו. "אנו מאמינים שמי שצריך לעמוד בעלויות אלו בתי העסק. אני לא יכול לממן את כל המכשירים בנקודות הקצה", אומר בכיר בענף כרטיסי האשראי.
ינאי חושב אחרת: "מרבית בתי העסק משלמים תשלום חודשי בעבור השימוש בטכנולוגיית התשלומים. אחד השירותים שבעבורם בעל העסק משלם את התשלום החודשי, הוא הממשק ושירותי התוכנה, ולכן הוא לא יישא בעלויות. ברשתות הגדולות המצב שונה, כי אמצעי התשלום הם חלק ממערכת ה-IT, ואז אכן הרשת נושאת בעלות השינוי בנקודות הקצה".
על אף תמיכתו במעבר לכרטיסים חכמים, מודה ינאי כי גם וריפון, המייצרת ציוד לקופות ממוחשבות, תיאלץ לשאת בחלק מהעלויות של המעבר לכרטיס החכם.
"נצטרך לבצע השקעות לא מבוטלות כדי להעביר את הלקוחות בישראל לטכנולוגיית הכרטיס החכם. בוודאי שאני לא שש לזה, אבל אנו חיים בתעשייה הזו, ומבינים שאין מנוס מלעבור לכרטיס החכם", מסכם ינאי.