"יותר מעשור היה כשל בצד ההיצע בנדל"ן"

למעט שנת 2011 , הרי שמזה יותר מעשור, הגידול בהיצע הדיור היה נמוך באופן ניכר מהגידול בביקוש הנובע מהגורם הדמוגרפי הבסיסי. לא מדובר בבועה, אלא בכשל בתכנון ובביצוע של צד ההיצע. כך כותבים כלכלני בנק לאומי בסקירת המאקרו החודשית שהתפרסמה היום.

ומה ניתן לעשות? "העלאת קצב התחלות הבנייה ל-45 אלף עד 50,000 יחידות בשנה לאורך זמן עם תכנון אורבני נכון עשויה לאפשר ירידה הדרגתית במחירי הדירות. הגדלת ההיקף של התחלות הבנייה תחייב מדיניות ממשלתית נחושה ויעילה בצווארי הבקבוק הבאים: הפשרת קרקעות בסמיכות לאזורי ביקוש והכנתן המהירה מבחינת כל האישורים לבנייה, זאת, לצד יצירת פתרונות תחבורה יעילים באזור גוש דן המורחב; פתרון בעיית הזמינות של כוח אדם לענף, טיפול במגבלות מימון לחברות הבנייה; שיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות בכל הקשור לתכנון האורבני הנכון".

מעבר להפחתה של המחירים, שרצוי שתהיה הדרגתית, הגדלת ההיקף של התחלות הבנייה תיצור מגוון יתרונות נוספים ובהם:

■ תרומה להיקף הפעילות הכלכלית במשק, כבר בטווח הקצר יחסית.

■ תרומה להכנסות המדינה ממסים.

■ תרומה לתקבולי הממשלה ממכירת נכסים.

■ יצירת חלופות השקעה לטווח ארוך, למשקיעים מוסדיים ולפרטיים, עם יחס סיכון/סיכוי העשוי להיות אטרקטיבי יחסית אל מול החלופות האחרות.

■ שיפור המצב החברתי-כלכלי עם אפקט חיובי של הצריכה הפרטית.

בנושא יוקר המחייה מציינים בלאומי כי יש לדון בכפיפה אחת עם הנושאים הבאים: ההכנסה הפרטית הפנויה של משקי בית, כוח הקנייה של משקי הבית, ואי השוויון בתחומים אלו. "אין ספק שהעלאת שיעורי המס העקיפים והישירים פגעה בכוח הקנייה של הציבור, כך שמלבד עליית מחירים הנובעת מהעלאת שיעורי מס, נפגעה ההכנסה הפרטית של משקי הבית מן המקורות השונים והתוצאה הסופית הינה פגיעה ברמת החיים".

לכלכלני לאומי יש כמה הצעות על מנת להוריד את יוקר המחיה:

■ מציאת חלופות להגדלת הכנסות המדינה ממסים ללא העלאת שיעורי המס ואף תוך כדי הורדתן, כגון שיפור בגביית מסים שיוביל להרחבת בסיס המס לכל מגזרי האוכלוסייה.

■ יישום ההמלצות בנושא הבנייה למגורים, על מנת להוזיל באופן הדרגתי ומבוקר את מחירי הדיור ושירותי הדיור בישראל.

■ המשך ביצוע רפורמות בענפי צריכה שונים - כפי שנעשה בתחום הסלולר - לדוגמא: טלוויזיה בכבלים, "שמיים פתוחים", הסדרת נושא ביטוחי בריאות פרטיים/משלימים - שקיפות ומניעת כפילות, המשך הרחבת תחום היבוא המקביל לענפים שונים, זאת תוך התחשבות בכל הקשור במידת התועלת לציבור הרחב.